דרום אמריקה בצ'ופסטיקס

עד היום אני לא מבינה איך מתחבר סושי עם סלסה (או עם סמבה) ולמה צריך לשים על כל זה רוטב מוסיקת דיסקו לייט, אבל כנראה שזה משהו עולמי. "קיוטו סלסה" מוצפת דוברי שפות זרות. שולחן של צרפתים בצד אחד. ובחור אמריקאי בדייט סוער עם עלמה מקומית בשולחן הנגדי. הדייט שלי, לעומת זאת, התעמק בתפריט כאילו זה מותחן ארוטי. מצד שני, הוא התעלם ממכבי תל אביב שמשחק שלה שודר על המסך הענק ליד הבר. אז מי אני שאתלונן.

טעים בקיוטו סלסה – אבל לא זול. מצד שני, סושי אף פעם לא זול. מנה ראשונה – בעצם חצי מנה - של טונה בלו לגונה עשויה קריספי וחם מבחוץ, פושרת מבפנים, שילוב מנצח שנפרס מראש לפרוסות דקות שנמסות בפה אחת אחת. החצי מנה מגיעה גם עם סלט אטריות קרירות ופיקנטיות (51 ש' לחצי מנה). המתעמק לקח בלאק טייגר שרימפס ברוטב קוקוס. השרימפסים לא השמיעו שאגות טייגריות במיוחד. גם המתעמק לא. (48 ש').

מנות הסושי יפות וגדולות. לא מתקמצנים פה. יוד קראנצ'י רול היה שוס (52 ש'). קראנצ'י מבחוץ עם אבוקדו וצלופח שהוא עונג. הצירוף של קראנצ' ואבוקדו עובד. ניסיתי גם יוד רול רגיל, עם צלופח, אבל הקראנצ'י לקח בענק. אחרי אלה כבר הפלגתי בים היפאני עם ספיידר רול פיצפוצי (26 ש') וסנשיין רולים גדולים ובשרניים (34 ש'). המטבח שלח גם מנה חדשה, סשימי ניו סטייל – פיסות דניס וסלמון גזר, ג'ינג'ר ולימון שכיכב פה. המתעמק אהב את הסלמון. תראו לי גבר שלא אוהב סלמון, כל כך צפוי. בעיני הדניס היה הרבה יותר עדין ומעניין. רצינו לנסות גם את הצד של הסלסה, אז הזמנו פילה אינטיאס. מנה ענקית. שלוש פיסות פילה בשרניות ועשויות בדיוק במידה (94 ש'). היה קשה לגמור, אבל היה מעולה.

בינתיים על המסך שליד הבר המזל האיר פנים למכבי תל אביב וגם לנו. בביקורים הקודמים שלי ב"קיוטו סלסה" האוכל היה טעים, אבל האווירה ההמונית במקום הפחיתה מההנאה. הפעם, כנראה שבחסות המשחק המכריע ואלה שנשארו לראות אותו בבית, האווירה האינטימית לייט היתה תוספת נעימה לאוכל.

עוד לא הצלחתי למצוא קינוח שאני אוהבת במסעדה יפנית. דווקא כאן השילוב של קיוטו עם סלסה עוזר במשהו. אמנם פאי התפוחים היה פחות מדי תפוחי ויותר מדי בצקי אבל "מאקי קוקוס" - נקניק קוקוסי פרוס עם נוגט בפנים ורוטב פירות יער לטבילה היתה מנה יצירתית ומצחיקה (35 ש' לקינוח).

שתיתי כוס שרדונה של רקנאטי, יין שהתאים לסושי אבל לא למתעמק. הוא לקח כוס "קברנה קיוטו" (42 ש' לכוס – לא זול) - יין שמכינים במיוחד בשביל המקום. כבד מדי ואדום מדי בשביל סושי וגם פיניש מריר מדי לטעמי. כנראה סימן לעבור לפיניש עם המתעמק ולחפש אמריקאי שיודע להאכיל כמו שצריך.

קיוטו סלסה, מונטיפיורי 31 תל אביב.