פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שותה העיירה

      ניב הדס הרוס. וודקה Stromba עשתה עליה מסודרת לישראל. היא מתחלקת בנעימות לגרון וגם המחיר אטרקטיבי

      המשפחה הרוסית של אמא שלי לימדה אותי כבר מגיל צעיר שהמשפחה הליטאית של אבא שלי הם חבורה של מתנשאים יהירים, ושאם אני רוצה לא להפוך לנוד נפוח כמוהם, להישמר ולהתרחק מהם. "זה שהם מגיעים מוילנה", כך נאמר לי, "לא בהכרח מלמד שהם גאונים".
      כמו שאפשר לראות לרוסים יש הרבה רגשי נחיתות מהליטאים, ועכשיו יש להם עוד סיבה לקחת צעד אחורה - וודקה Stromba, שעד כה אפשר היה למצוא בחנויות ספציאליטה בלבד, עשתה עליה מהוגנת ומגיעה כעת ביבוא סדיר. הבקבוק שאני קיבלתי לידי הגיע עם ענף של חיטה אורגנית בתוכו, כחלק מאיזה טרנד אקולוגי לא ברור שעובר גם על תעשיית האלכוהול, אבל מעבר לשופוני גם נתן תרומה לטעם עם תוספת של ארומה נחמדה.

      המשקה עצמו מחליק היטב ובנעימות לגרון, גם בשוט וגם בהייבול עם קצת קרח ובהתחשב במחיר המגוחך שלו (בערך 40 שקל לבקבוק), הוא הופך לאחד האטרקטיביים והפונקציונאליים בשוק (וטוב יעשו ברים אם לא ייתחכמו ויימכרו אותו במחיר זול). חוץ מוודקה עם ענף חיטה אפשר למצוא באותה סדרה חביבה של Stromba גם וודקה עם שיפון אורגני, אבל אני בספק אם ההבדל יורגש באופן משמעותי. במשפחה של אמא שלי שוב הרוסים.