זינוק למזרח

נגלה לכם סוד. האוכל הסיני שאתם מזמינים הביתה, הוא מק'-סיני בואכה אמריקה. הוא עבר כל כך הרבה שינויים והתאמות לחיך המערבי, שכל מה שנותר ממנו הוא גרסה חיוורת לאוכל שמתבשל במטבחי סין. בתוך הסירים הסינים הלוהטים, מסתתרים מאכלים העשויים מחומרי גלם מפתיעים. על פי בדיחה סינית ידועה, הסינים אוכלים כל מה שיש לו ארבע רגליים והוא לא שולחן, כל מה ששוחה והוא לא סירה וכל מה שיש לו כנפיים והוא לא מטוס. בדיחה הם אומרים??? מדי יום אנחנו רואות אותם אוכלים כל דבר שקופץ או זוחל! הם אוכלי-כל.

בארץ העצומה הזו, שבה כל עיר קטנה מונה יותר מעשרה מיליון תושבים, מגוון סגנונות הבישול הוא עצום. נעשה קצת סדר בבלגן: סין מחולקת ל-34 מחוזות ואיזורים, כאשר לכל איזור מטבח ייחודי משלו המתבסס על חומרי הגלם המקומיים, על שיטות בישול עתיקות ומותאם למזג האוויר המקומי. על פי המסורת ישנם כעשרה מטבחים מרכזיים אשר מתוכם נגזרים ארבעת הסגנונות החשובים. הם מובילים את טעמי המטבח הסיני על פי שושנת הרוחות: דרום - קנטון, מערב - סצ'ואן, צפון - שאנדונג ומזרח - ג'יאנגסו (הוויאנג).

חברתנו הסינית ג'סי צ'ו הזמינה אותנו להצטרף אל משפחתה לארוחת צהריים של יום ראשון. שמחנו מאוד לשמוע שמשפחת צ'ו החביבה הגיעה אלינו הישר ממחוז הונאן (Hunan) מכיוון שמחוז זה מפורסם מאד במאכליו החריפים והטעימים ואנחנו, כרגיל, הגענו רעבות. באבא, מאמא, גאגא (אח גדול בסינית) ומאי-מאי (האחות הקטנה ג'סי) התרגשו והתכוננו רבות לבואנו. מאמא צ'ו הנהדרת עמדה וטרחה על הסירים והכינה ארוחת מלכים הונאנית צבעונית שמנתה לא פחות מ-10 (!) מנות.

ארוחה סינית טיפוסית היא שיתופית לחלוטין. כל סועד משרת את עצמו וממלא את קעריתו במיני תבשילים ואורז. עוד לא הספקנו להרים את מקלות האכילה ובאבא מיד קפץ והביא מזלגות לשולחן. אמרנו לו "מה??" מזלג? אתה צוחק עלינו? אנחנו אוכלות עם צ'ופסטיקס בלי שום בעיה." כמובן שאחר כך כל המשפחה צחקה ללא הפסקה כשנתחי בשר נפלו מכיווננו על השולחן אבל אין מה לעשות, בכדי לפתח מיומנות צ'ופסטיקס אמיתית דרושות לפחות חמש שנות אימונים מפרכים.
למנה ראשונה הוגשו בוטנים מומלחים ומטוגנים (המלווים הקבועים של כל ארוחה) ומרק מלפפונים עם "קניידלך" מצוינים עשויים בשר דגים טחון. לאחר מכן הגיעו המנות העיקריות ולא ידענו מאיפה להתחיל: שרימפסים ענקיים מאודים (על רגליהם ועיניהם), קוביות טופו גדולות מטוגנות ברוטב פלפלים אדומים חריפים, נתחי דג עם פלפלים ירוקים, נתחי חזיר ברוטב בשר, נתחי ברווז צלוי, מלפפונים כבושים עם סוכר (!), אורז לבן ועוד מנה שלא עמדנו על טיבה. שאלנו את ג'סי בזהירות מה זו המנה דמויית העוף והיא ענתה בחיוך "זו המנה האהובה עלי! תנסו, מאמא שלי מומחית בהכנת רגלי צפרדעים!". האח הגדול הסביר לנו שאלו לא סתם צפרדעים פשוטות מהרחוב, הן גודלו במיוחד לאכילה ותושבי הונאן גאים מאד במנה המסורתית הזו. נסיון השכנוע עבד. טעמנו. זו היתה הפעם הראשונה שלנו עם צפרדע ו...גם האחרונה.

הארוחה היתה משובחת לכל הדעות. ג'סי גילתה לנו שמאמא ריחמה על המערביות העדינות והמעיטה מאד בכמות הפלפלים החריפים כדי שלא נחנק. הודינו לה מקרב לב וסיפרנו לה על הסוד הגדול שלנו. מאחר והסינים לא נוהגים לשתות מים במהלך הארוחה, מקסימום מטביעים את החריפות בכוס בירה קרה, אנו דואגות להצטייד בבקבוק מים צמוד למקרי חירום וכמובן מסננות היטב חתיכות פלפל אדום סוררות מן המנה. לידע כללי, החריפות של המטבח ההונאני די דומה לזו של המטבח הסצ'ואני הידוע לשמצה ברטביו מרדימי השפתיים. בשני המחוזות השכנים יש שימוש נרחב בפלפלים חריפים שסגולתם המובטחת היא קירור הגוף ביום קיץ לוהט ולח.

ה-צ'ואים - חוץ מג'סי, אינם דוברי אנגלית ולכן, לשמחתנו הרבה, השתמשנו רבות בסינית ה"משובחת" שלנו והכרזנו עשרות פעמים בפה מלא "זה טעים! וואו! מצוין!" לקול צחוקה המתגלגל של מאמא צ'ו. המאמא הזאת, כל כך דאגה שנהנה מן האוכל שבישלה, שפשוט לא הורידה מאיתנו את העיניים לאורך כל הארוחה. היא הפצירה בנו לאכול עוד ועוד…ועוד עד שהתמלאנו מעל ומעבר לקיבולת הטבעית של הקיבה ואמרנו לה בעדינות: "אנחנו מלאות". מאמא לא התייחסה, המשיכה למלא את הקערות בעוד אורז ואמרה שהיא מקווה שהאוכל טעים. אמרנו לה שהאוכל נהדר ושבשבילנו זה פשוט תענוג לאכול אוכל ביתי אמיתי. היא מצידה ענתה "לא נכון, לא טעים. אני טבחית גרועה". באבא צ'ו הסביר לנו שבסין זה נהוג מאד להצטנע ולא להודות ברבים שאת בשלנית מעולה ולכן כדאי שלא נתייחס אליה ברצינות. נשמנו לרווחה.

לקינוח כיבדו אותנו בפלחי אבטיח צהוב מתוק ובפירות עין הדרקון (לונג-יאן - פרי נפוץ בדרום סין ממשפחת הליצ'י). בסופה של ארוחה, ביקשנו ממאמא צ'ו שתחשוף את אחד המתכונים שלה והנה הוא לפניכם:

חומרים:
עוף שלם נקי וחתוך לקוביות (הסינים חותכים את כל העוף כמות שהוא כולל העצמות. אנחנו מעדיפות להשתמש אך ורק בנתחי חזה נקיים)
2-3 פלפלי צ'ילי חריפים, ללא הגרעינים, חתוכים לריבועים
8 שיני שום
מעט ג'ינג'ר קלוף וקצוץ דק
כף סויה
כף עמילן תירס (קורנפלור)
כף יין לבן
½ כף חומץ
½ כף שמן סומסום
שמן לטיגון (הסינים אוהבים המון שמן! לפחות 2 כוסות. אבל אנחנו משתמשות בפחות)

אופן ההכנה:
1. משרים את נתחי העוף בקערה עם מלח, יין, חומץ ועמילן תירס ל-20 דקות.

2. מחממים שמן בווק גדול ומטגנים את נתחי העוף. מוציאים ומניחים בצד.

3. מטגנים את פלפלי הצ'ילי, שיני השום והג'ינג'ר כ-2-3 דקות ומוסיפים את נתחי העוף. מזליפים מעל סויה ושמן שומשום.
מגישים מיד.