חמים אש

חנוכה בשבילי זה תמיד לפספס נר ראשון. אני תמיד מפספס את ההדלקה המסורתית כי אני עובד במסעדה. לא זכור לי חנוכה אחד בשנים האחרונות שעשיתי עם המשפחה. אני חוגג עם העובדים ואחר כך נפגש עם הקרובים. בתור ילד, אני זוכר את עצמי מכין סופגניות. כבר מגיל אפס אני לא אוהב מתוק, אבל אהבתי, ועדיין אוהב את הבצק.

בבית אני מכין לביבות מתפוחי אדמה רגילות. האחיות שלי אוהבות מאוד להכין לביבות מכל מיני ירקות שורש שונים: גזר, בצלים וכדומה. אבל האהבה הגדולה שלי היא לרושטי, לביבות תפוחי אדמה שוויצריות. הן קלות מאוד להכנה ועשויות רק מתפוחי אדמה ומלח. מה שמחבר את הלביבה זה העמילן של התפוחי אדמה בלי ביצים וקמח".

מתכון זיכרון לרושטי:
מקלפים ומגרדים תפוחי אדמה ומערבבים אותם עם מעט מלח. בעזרת כף מניחים את התערובת במחבת עם מעט חמאה ומטגנים משני הצדדים עד להזהבה. אני ממליץ להגיש את הרושטי עם שמנת חמוצה וסלמון מעושן.

"הזיכרון הכי חזק שלי הוא שאני ואחי נמצאים בגן בנהריה עם כתר בצורת נר על הראש. בדיוק איחדו את גן החובה וגן הילדים היותר קטנים (שם הייתי אני) ולימדו אותנו לשיר. לעולם לא אשכח איך לימדו אותנו לרקוע ברגל יחד עם המילים: "סורה חושך על האור". עוד בתור ילד זה היה חג של שמחה, שירה ואוכל טוב. הסופגניות אז היו מלאות עם קרמל של סוכר ולא עם ריבה. בבית אנחנו מכינים לביבות. הסופגניות עושות הרבה בלגן עם השמן והריח אז אנחנו נמנעים".

והמתכון? לטקס קלאסי:
תפוחי-אדמה מגורדים, ביצים, מלח, פלפל וישר למחבת לטיגון. אני אוהב לאכול את הלביבות עם 'שמנת חמוצה של פעם' של 'תנובה'.

"הזיכרון הכי חזק מהילדות הוא שאני ואחי מכינים עם אמא שלנו סופגניות לבד בבית. בערב הנר הראשון הבית היה מלא בקמח ובלגן של טיגון ואפייה. אמא שלי הייתה מכינה את הריבה לבד, והיינו יושבים ואוכלים יחד. חגים תמיד מעוררים אצלי תחושה של משפחה, כיף ואווירה טובה. אני שם לב שככל שהחיים מתקדמים, צריך לעניין יותר את הילדים וליצור גירוי כיפי במילויים. ריבת חלב ושוקולד הם מילויים נהדרים. כנראה תקופות הצנע מנעו מאיתנו להכין עוד מילויים חוץ מריבה, אבל אני מוצא זאת מקסים".

"עד שאין לך ילדים, אתה לא זוכר שחג חנוכה קיים. ואז כשהוא מגיע, מחפשים יחד עם הילדים סיבה למסיבה. בבית שלי אני מכין הילדה לביבות בעזרת מתכון שאמא שלי לימדה אותי: לביבות של ארטישוק ירושלמי עם שמנת חמוצה או קרם פרש".

מתכון זיכרון ללביבות ארטישוק ירושלמי:

חומרים:
4 שורשי ארטישוק ירושלמי מקולף ושטוף
2 תפו"א מקולף ושטוף
1 בצל לבן בינוני ומקולף
2 גבעולי בצל ירוק שטופים
2 כפות פטרוזיליה קצוצה
1 כפית נענע קצוצה
6 עלי סלרי קצוצים
3 כפות כוסברה קצוצה
2 שום כתוש
2 כפות קמח
2 כפות פירורי לחם
1/2 כפית כמון
1 כף שטוחה קארי
2 ביצים שלמות טרופות
1 כפית סויה
מלח
פלפל שחור
מחבת גדולה עם רבע כוס שמן מעורב (זית וסויה)

אופן ההכנה:
1. מגרדים את תפוח האדמה והארטישוק ירושלמי על פומפייה בחלק העבה.

2. את הבצל הלבן והירוק קוצצים דק מאוד. סוחטים את התערובת המגורדת ומעבירים לכלי עמוק וגדול.

3. מוסיפים בצלים קצוצים, פטרוזיליה, כוסברה, קמח, פירורי לחם, קארי, מלח ופלפל.

4. טורפים מעט את הביצים ומוסיפים פנימה לתערובת יחד עם הסויה ומערבבים היטב.

5. מחממים את השמן במחבת לחום בינוני. יוצרים בעזרת כף ערימת תערובת ומורידים לתוך השמן בעזרת כף שנייה ומשטחים מעט.

6. מטגנים לצבע זהוב מני הצדדים ומוציאים לנייר סופג. ניתן להגיש קר וחם ולשלוח לילדים לבית ספר.

7. אפשר גם להגיש עם שמנת חמוצה או קרם פרש.

"הזיכרון שלי הוא הצורך להיאבק ולא לאכול יותר מדי סופגניות. בשנים האחרונות עשיתי סוג של היפנוזה עצמית בעזרתה אני מלמד את עצמי שסופגניות זה לא בריא, נורא משמין ולא שווה לאכול אותן בעצם".

"אני מאוד אוהב סופגניות ונחרד מהמילויים המיוחדים. לדעתי סופגנייה צריכה קלאסית. כשהיינו ילדים, סופגניות היו עם ריבת תות או משמש ואבקת סוכר. אוי זה היה מעדן. הן היו קטנות ולא גדולות כמו היום. באותה תקופה, בקיוסקים מכרו גושי בצק איומים ונוראיים שכל קשר בינים לסופגנייה מקרי בהחלט. נדמה היה שלקחו לחם אחיד, טיגנו אותו עם המון סוכר ומרחו עליו ריבה.
בבית אנחנו עושים לביבות וסופגניות מכל מיני סוגים: סופגניות מקמח תופח של 'אסם', סופגניות מבצק שמרים, לביבות מלוחות ובעיקר מתוקות".

מתכון זיכרון ללביבות תפוחי עץ וקינמון:
חומרים:
6 תפוחי עץ גרנד סמיט
2 ביצים
פירורי לחם או עוגה טחונים דק
1/2 כוס סוכר
1 כפית קינמון
גרידת קליפת לימון
שמן לטיגון

אופן ההכנה:
1. קולפים את התפוחים ומגרדים בפומפיה גסה ככל האפשר. רצוי לגרד את תפוחי העץ לתוך מים עם מעט מיץ לימון כדי שלא ישחירו. מסננים היטב ומניחים על מגבת לייבוש.

2. מערבבים את הביצים ומוסיפים לתפוחי העץ. כעת יש להוסיף פירורי לחם או עוגה עד לדרגה שאפשר יהיה ליצור לביבות מה"גשעפט" הזה. שימו לב: לוקח כ 5 דקות לפירורי הלחם או העוגה לספוג נוזלים, כך שלא להתלהב ולהוסיף יותר מדי.

3. מוסיפים סוכר, גרידת לימון וקינמון. יוצרים לביבות ומטגנים במחבת עם שמן חם.

4. מגישים עם קרם פרש או שמנת חמוצה.

"הזיכרון הכי חזק שלי מחנוכה הוא להדליק נרות בבית של סבא וסבתא שלי ז"ל. להדליק נר עם סבא שלי הוא זיכרון שיישאר אצלי תמיד. כל המשפחה הייתה מגיעה לבית שלהם ואוכלים לטקעס טובים שסבתא שלי הייתה מכינה לכולם. בחנוכה אני מכין לילדות שלי לטקעס, קלופס וסופגניות שאני עושה בעצמי. כל הבית מתמלא בריחות של סופגניות".

מתכון זיכרון לסופגניות קלאסיות:

חומרים:
630 גרם קמח
17 גרם שמרים יבשים או 50 גרם שמרים טריים
100 גרם סוכר
4 ביצים גדולות
כפית תמצית וניל איכותית
1 כפית מלח
50 מ"ל שמן
100 מ"ל מים

אופן ההכנה:
1. מכניסים קמח, שמרים, סוכר ותמצית וניל למיקסר. לשים עם קרס לישה. כשהחומרים מתאחדים מוסיפים את המים והשמן יחד.

2. כשהבצק הופך אחיד מוסיפים את המלח. ממשיכים ללוש עד שהבצק אחיד ונפרד מהדפנות. מכסים במגבת/ניילון ומתפיחים עד שהבצק מכפיל את נפחו.

3. חותכים כדורים בגודל כדור פינג-פונג ומטגנים בשמן עמוק רותח (160 מעלות).

4. אחרי הטיגון מצננים, עושים חור עם צנתר קטן וממלאים בעזרת שקית זילוף את הסופגנייה עם מילוי לטעמכם.

"הזיכרון הכי חזק שלי מחנוכה הוא הלביבות תפוחי-אדמה של סבתא שלי ז"ל. כיאה לפולניה אמיתית היא הייתה מפזרת סוכר מלמעלה ומגישה לביבות מתוקות. היום, אוכל מתוק פחות מדבר אלי באופן כללי".

"אף על פי הזיכרון המתוק שלי מחנוכה, בבית אנחנו מכינים לביבות מתפוחי-אדמה, בשר ופטריות. את הבשר מבשלים בתור תבשיל שעות ארוכות, מפוררים, ומערבבים עם פטריות פורטובלו ותפוח אדמה ומטגנים בשמן. זה האוכל הכי כיף בעולם".