בכל יום שבת, ולא משנה מהו מזג האוויר, פנינה מכינה ג'חנונים לרוב. היא ממצליחה להביא את אוכליה לעסוק בטקס השבת הקבוע שמעודד שינה ולא משאיר מקום לשבעים.
פנינה היא אישה קשת יום שפשוט מכינה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב ומגישה אותו ללקוחות שבויים כבר יותר מחמש שנים על אותה פינת צומת באמצע שום מקום (מבחינת מי שלא גר באיזור). בתוך תחנת אוטובוס שמשמשת את התושבים בימי חול, פנינה מתמקמת בבוקר של כל יום שבת ותוחמת את התחנה עם שולחנות וספסלים נמוכים עם כריות לנחים בין ביס לביס.
ישנו ויכוח ארוך שנים על דרכי הכנתו של הג'חנון הנכון, עם אי הסכמות מובנות אודות איך שוכחים בתנור מלאווח, ועדיין, זהו רק ויכוח פשוט כי עדיין מדובר בסוג של פחמימה נחותה מעורבבת בשכבות חמאה או חס ושלום מרגרינה. כל אחד ואחת עם הג'חנון המועדף עליו, כמו לנסות לשכנע אנשים שהשקשוקה שלך הכי נכונה וטעימה, כל אחד עם ההעדפה שלו.
הג'חנון של פנינה מועדף עליי בדרכים בעוד אני באזור ועובד עוד שבת במקום לנוח. ירוק מסביב ומתחיל להיות די קריר, ואין זמן יותר מושלם מזה לרדת על ג'חנון ולרוץ למיטה הקרובה ולנגוח את הכרית בנחירות.
הג'חנון עצמו (15 שקלים) ענק וחוצה את צלחת הפלסטיק משני הצדדים, מוצק במידה הנכונה עם סימני ידיה של פנינה על הבצק, לא עוד ג'חנון תעשייתי ממוחזר עד אין סוף. מוגש עם עגבניות מרוסקות ולא מיץ עגבניות מדולל כמו שאר המקומות.
החריף מנומס ולא חורך את הגרון, לכל מאותגרי החריף למינהם, כאן אפשר להרגיש את החריף בלי לבעור פעמיים.
מעבר לכך בחורף, הוא מוגש עם פול רך (עוד 5 שקלים) במידה הנכונה שנימוח בפה עם הכמון והלימון, תענוג פשוט וצרוף.
הג'חנון של פנינה. צומת נען על כביש 40. שימו לב לקירבתו לכביש עוקף רחובות, זה לפעמים מבלבל. שבת בלבד 06:00-16:00.
לכל המדורים של אוכל רחוב
מתכון לג'חנון ביתי
