כולנו אוהבים לאכול במסעדה או לשבת לבלות בבית קפה. זאת חוויה כה טרוויאלית, עד שרבים שוכחים או מתעלמים מהעובדה שאנשים עם מוגבלויות, שהינם חלק גדול מהציבור בארץ, פשוט לא יכולים לעשות זאת. הסיבה? בעיית נגישות חמורה במסעדות בישראל.
על מנת להעלות את המודעות לקשיים של אנשים בעלי מוגבלויות שונות, ערכה הבוקר (שלישי) עמותת נגישות ישראל "ארוחת חושים". זו נועדה לדמות את החוויה של אדם מוגבל במסעדה. כך למשל, המנה הראשונה כללה אכילה עם כיסוי עיניים, המנה העיקרית נאכלה עם כפפות להגבלת טווח התנועה, ואת הזמנת הקינוח היה צריך לעשות עם אטמי אוזניים, שמנעו תקשורת ראויה עם המלצר. בקיצור, הניסיון ללכת לכמה שעות קלות בנעליים של מישהו אחר, התברר כלא פשוט בכלל.
"לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש מיליון וחצי אנשים בישראל שנחשבים בעלי מוגבלויות", מסביר יובל וגנר, יושב הראש של העמותה וטייס מסוקי קרב שבעת תאונת טיסה שבר את צווארו והפך למשותק מהצוואר ומטה.
"על פי סקר שערכנו בעמותה, כמעט שמונים אחוזים מהמסעדות ומבתי הקפה בארץ כלל לא נגישים עבור האנשים הללו וזה אבסורד", הוא מפרט. "הרי זה לא סוד שאף אחד מאתנו לא מייחל לעצמו או לקרוביו לחיות עם מגבלות, אבל בסופו של יום רק למעט אנשים יש את המזל לחיות חיים בריאים לכל אורכם. ומצב כזה של חוסר הנגישות שאנחנו מדברים עליו בעצם אומר שלא רק שעלינו לחיות עם המוגבלות, אלא שאנחנו גם צריכים לחיות במעצר בית בגללה. אנחנו לא יכולים להסכים לדבר כזה. כי גם אם נגזר עלינו לחיות עם מוגבלות, כולנו עדיין אוהבים ללכת לאכול במסעדות ובתי קפה ומגיע גם לנו ליהנות מהאפשרות הנהדרת הזאת".
הניסיון לחוות ארוחה כאדם בעל מוגבלות מדגיש עד כמה וגנר צודק בדבריו ועד כמה קשה כיום לאדם עיוור, חרש או מוגבל בגופו, לעבור ארוחה במסעדה.
בשלב הראשון, בטרם נכנסנו לחדר בו התקיים האירוע, קיבלנו כיסוי עיניים. בו ברגע הוא מכניס אותך לעולם חדש ומבודד. נתבקשנו להמתין עד שיוליכו אותנו פנימה לחדר ועל אף הרחשים מסביב, מידית עולה הפחד שמא תישכח ותישאר לבד כשכולם יתיישבו מסביב לשולחן. אבל לא שכחו איש. נכנסנו בטור זה אחר זה, בצעדים קטנים וחוששים, והצלחנו להתיישב על הכיסאות באיטיות. פתאום, כל רעש מסביב הפך להיות קיצוני והקשה על הריכוז. גם חוש הריח התחדד ולשולחן הוגשו קעריות קטנות ומופרדות של יוגורט, פירות, דבש וגרנולה. כל פנכה כזאת הייתה פתאום ריחנית במיוחד ועודדה לנסות ולטעום ממנה.
לצד החושים המחודדים, היו גם בעיות. נסו למשל לקרב כפית לפה בעיניים עצומות מבלי לפספס את השפתיים. התוצאה תנחת ככל הנראה ישירות על הבגדים.
"יש הרבה אנשים שלא יודעים להתמודד עם המוגבלות שלי", מספרת לידיה יאיר, עיוורת שדיברה באירוע. " לכן, חשוב לי להעלות את המודעות ולפרט לאנשים איך להתנהג, כשהכי חשוב זה לתאר ולהדריך את העיוור. בחיים שלי לא ראיתי לדוגמה איך נראית טורטיה. אבל זה טעים לי מאוד ולכן אני רוצה שיתארו לי מה זה, שיסבירו לי. כי אני גם בשלנית ולפני שהתעוורתי הייתי טבחית. זה ככה גם לגבי המסעדה שבה אני יושבת ורוצה לדמיין איך היא נראית וזה ככה לגבי הצלחת שלי. לעיוורים צריך לתאר את הצלחת כמו שעון, שאדע מה יש לי בשעה 12 ומה יש לי בשעה 6 ואתמצא במה שאני אוכלת. מלבד זאת, כשאני נכנסת למסעדה למשל, חשוב שיניחו לי את היד על המשענת של הכיסא, יוודאו שאני יושבת על הכיסא נכון ביחס לשולחן ושלא יבהו ויסתכלו לי לתוך הצלחת כשאני אוכלת. למרות שאני לא רואה, אני מרגישה את המבטים".
על אף שלידיה עיוורת לחלוטין, יש בישראל כ-30,000 אנשים בעלי תעודת עיוור (שחלקם אינם עיוורים באופן מוחלט). עבורם, הנגשה בסיסית במסעדות ובבתי קפה שבאה לידי ביטוי בתפריט בכתב ברייל, בתפריט חכם שמתחבר לאוזניות וממנו ניתן לשמוע על המנות או פשוט בתפריט עם אותיות מוגדלות שנתמך בתאורה ראויה (דבר שמסעדות רבות בארץ לוקות בגזרתו).
אחרי החוויה הטראומטית עם הגרנולה עברנו למנה העיקרית. חביתה, ממרחים ולחמים. את אלה ניסינו לתפוס בעזרת ידיים מכוסות בכפפות בד גדולות ובתוכן קרטון שמונע את יכולת האחיזה כמעט באופן מוחלט. הניסיון לתפוס כך מזלג הוא כמעט בלתי אפשרי. שלא לדבר על להרים בעזרתו פיסות חביתה או לחתוך אותה.
"הייתה בעבר מסעדה שאהבתי מאוד ונקראה צ'ימיצ'נגה", מספר וגנר בעוד חברי השולחן מתאמצים לתפעל סיטואציה שהוא מתמודד עמה באופן יומיומי, "היא הייתה מסעדה נגישה לבעלי מוגבלויות. יום אחד הזמנתי בה מנת עוף בליים. כשהיא הגיעה, לא הצלחתי לחתוך אותה וביקשתי מהמלצר שיפרוס לי אותה. הוא שב וחזר לשולחן עם אותה מנה, שנראתה בדיוק אותו דבר כמו קודם ואפילו לא שמו לב שהעוף היה כעת פרוס. מאז, התחילו להגיש אותה ככה לכל הלקוחות במסעדה, גם אלה שאינם בעלי מוגבלויות. המסקנה היא שנגישות בסופו של דבר מיטיבה עם כולם".
לכן, העובדה שהרוב המוחץ של מסעדות בארץ אינן נגישות, פשוט מעורר תרעומת. "נוצר מצב שמסעדות שאינן נגישות מפסידות המון קהל ולא מבינות את זה", מפרט וגנר. "כי מסעדה זה לא מקום שהולכים אליו לבד. ובעלי מוגבלויות יחד עם בני משפחותיהם פשוט לא מגיעים למסעדות שאינן נגישות והמסעדות הללו מפסידות מכך הכנסה".
זה המקום לציין, שפעמים רבות מסעדות שנדמות כנגישות, אינן נגישות באופן מלא. "לדעתי צריך לכתוב בכל כתבה פסקה שמפרטת באמת את הנגישות של כל מסעדה", הוא אומר. "הרבה פעמים התקשרתי למסעדות ואמרו לי שהן נגישות כשבפועל הן לא היו וזה היה מאוד מתסכל. תארו לעצמכם שאתם שומעים על מקום חדש שנפתח ואין בו שירותים. אף אחד מכם לא היה הולך לשם. אבל כל הזמן יש מסעדות שנפתחות שאין בהן כלל שירותים עבור נכים. ואני אפילו לא מדבר כאן על נגישות מתקדמת יותר כמו כניסה מותאמת לנכים או שולחן שאפשר לשבת בו בנוחות עם כיסא גלגלים".
בשלב הקינוח, הגיע אל כל אורח מלצר, אך לאור אטמי אוזניים עצומים שחסמו מאתנו כל קול, לא שמענו כלל מה הוא אומר. ניסינו להזמין קפה במבוכה מופגנת מכך שלא היה לנו כל מושג איזה קול או באיזו עצמה הוא יוצא כרגע מהגרון שלנו. "יש המון אנשים עם מוגבלויות שמיעה ועל רבים מהם כלל לא יודעים משום שהם קוראים שפתיים", מסבירה מיכל רימון, מנכ"לית העמותה. "במקרים כאלה, חשוב לא להסתיר את הפה, לא להסיט את המבט והכי חשוב, לא לדבר בהגזמה ובהדגשה של הברות כי דווקא המוגזמות הופכת את הסיטואציה ללא נגישה".
איך ממשיכים ומקדמים את תחום הנגישות בבתי קפה ומסעדות בארץ?
"אנשים היום נעשים יותר מודעים לנושא הזה של נגישות", מסבירה רימון. "אנחנו בעמותה עושים המון בשביל זה ואנשים מבינים שזה הדבר הנכון לעשות. יש המון קשיים שאנשים בעלי מוגבלויות נתקלים בהם כשהם מגיעים לאכול במסעדה. זה מתחיל מלנסות להזמין מקום, שאם אתה כבד שמיעה יכול להיות שלא תבין מה אומרים לך בטלפון או לא יבינו אותך ואם אתה עיוור לא תוכל להזמין מקום באינטרנט אם האתר לא מכיל גם אופציית שמע. כשכבר עברנו את המכשול הזה, צריך לעבור מכשולים נוספים כמו נגישות של חניית נכים בקרבת המסעדה, כניסת נכים ושירות נגיש שזאת בעיה חשובה במיוחד כי הרבה פעמים יש גישה פטרונית מצד אנשי שירות כלפי אנשים עם מוגבלויות. לבסוף, צריך לחשוב גם על סיטואציות כמו עט נגיש לחתימה על תשלום בכרטיס אשראי או להגיד לעיוור כמה עודף בדיוק החזרת לו על מנת שהוא יידע. אבל הדבר המרכזי ביותר הוא שאנשים בעלי מוגבלויות יקבלו תחושה שרוצים אותם במקום אליו הם מגיעים, בלי מבטים או יחס של מסכנות אלא עם יחס מכבד. בסופו של דבר כולנו רוצים ליהנות, אז תנו לנו ליהנות כמו כולם".
ארוחות החושים מוצעות גם כפעילות מטעם העמותה אותה ניתן להזמין עבור קבוצות ואירועים סגורים. לכל הפרטים