פונדק דה-לוקס החדש בשוק הפשפשים ביפו, הוא סוג של אתנחתא נעימה. מקום זעיר, באמצע שוק הפשפשים; יותר מזללת מזון מהיר ממסעדה, עם חלל זערורי בפנים, קצת יותר שולחנות בחוץ וזהו. כאן לא אוכלים מתאבנים ולאחריהם ראשונות-עיקריות וכל השאר; לכאן באים לאכול בשר, ברביקיו אם לדייק, על מגשים; לשטוף בבירה או וויסקי ולהמשיך. מאנץ'; אוכל עתיר חלבון (ושומן) של לפני או אחרי השתייה; כאלה. זו לא באמת מסעדה, אם כן. אם כבר מדובר בקיוסק אוכל, מזללה לכל היותר, שיומרתה צנועה וכך גם מחיריה.
הגענו בערב והיה מלא כמעט לגמרי. ארוחה בדה-לוקס נמשכת שעה- שעה ורבע לכל היותר והתחלופה על השולחנות הקטנים, במקום הפשוט, המעוצב בקושי, הייתה רבה. כל הבשרים בדה-לוקס עוברים כבישה ולאחריה עישון ולאחר מכן מבושלים בוואקום. התפריט הקומפקטי מציע סוגים שונים של נתחי בשר עופות, בקר וחזיר; נקניקיות משני סוגים, קצת תוספות וזהו.
אפשר להזמין כל אחד מהנתחים על המשקל (עם תמחור לכל 100 גרם) ויש מיני קומבינציות, שעל שתיים מהן הלכנו: מנת קומבו מיקס דה-לוקס (69 שקלים למנה ליחיד, 138 לזוג) וקומבו מיקס אדום (63 שקלים ליחיד, 123 שקלים לזוג). לא התאפקנו והזמנו גם נקניקיות בורוורסט (24 שקלים) ולצד כל אלו ארבע תוספות: צ'יפס, תבשיל שעועית, שומר צרוב וחמוצים (9 שקלים כל אחד). אלו הגיעו בנוסף לסלט קולסלואו ולחם תירס, המתווספים, און דה האוס, לבשר.
לגמנו פרנסיסקנר, בירת לאגר גרמנית (22 שקלים ל-250 מ"ל, 35 ל-470), שנמזגה היטב מחבית והאוכל הגיע, על שני מגשים שעליהם נייר. מן הסתם הזמנו מנה ליחיד מכל אחת מהקומבינציות וקצת נדהמנו מהמאסות. מכל אחד מהמגשים הזדקרו שלוש גבעות בשר לא קטנות כלל שחברו יחד למנה שכולה כבוד לרעבים עתירי קיבולת.
במנת ה"מיקס דה-לוקס" היו בייבי ריבס של חזיר, חזה אווז ואונטריב. במנת ה"אדום" פיקאניה, אונטריב ואסאדו. לצד הבשרים הגיעה ערכת רטבים: מיונז חזרת, קטשופ סלק וברביקיו.
לא כל נתחי הבשר היו באותה רמה. בחלק מהנתחים ניכרה מתינות יתר בתיבול ובעישון; ובכל זאת, הסה"כ היה בסדר, בוודאי בהתחשב בקונטקסט ובתמחור. האונטריב, נתח הממוקם בין הצלעות לצוואר, פורק לפסים פסים, מעין סיבים. הוא היה עסיסי במידה, לא שמנוני מידי וטוב. הפיקאניה, "שפיץ צ'ך" בשפת הקצבים, הגיעה בפרוסות דקות, הייתה נטולת שומן ולמרות שלא הייתה לגמרי עסיסית, טעמה היה ראוי. נהנינו גם מהבייבי ריבס, שהיו עתירות שומן מן הסתם, מתקתקות וצרובות מבחוץ. נתחי החזה אווז והאסאדו היו יבשים משהו, לא רעים אבל משכנעים פחות.
לא נפלנו ממערך התוספות. הקולסלואו לא שידר רעננות, תבשיל השעועית-בשר היה קצת גס מידי, הצ'יפס שגרתיים והחמוצים נטולי ייחוד. גם ברטבים לא באמת השתמשנו, בעיקר כי הרגשנו שהם לא באמת יצלחו במלאכת שדרוג הבשרים. נגסנו גם בנקניקיות, שהיו סבירות אבל לא מלהיבות.
יותר מידי ככה וככה? כן ולא. רוב מנות המסביב אכן לא היו משהו אבל הבשרים, העיקר כאן, נטו יותר אל קוטב החיוב. בנקודה זו צריכים להכניס לשקלול את התמחור. 63 ו-69 שקלים לשתי הקומבינציות שהזמנו, שבכל אחת מהן קיבלנו לפחות 350- 400 גרם בשר נטו, זה כלום כסף. נכון, רוב הנתחים המשמשים במלאכת הברביקיו הם זולים יחסית ובכל זאת: איפה תצליחו למצוא 700-800 גרם בשר, שרף איכויות הבסיס שלו סביר בהחלט, ב-132 שקלים? קינחנו בניו יורק צ'יז קייק (29 שקלים) ובאספרסו (10 שקלים) שהיו, שניהם, סבירים.
שבענו והשארנו 251 שקלים. בניקוי רכיב הנוזלים מן החשבון מגיעים לפחות מ-200 שקלים ואם מדלגים גם על התוספות, הבלתי הכרחיות בעליל, נותרים עם מעט מאד כסף על הרבה אוכל. כן, זה לא אוכל אנין; ונכון, הרמה יכולה לזגזג מעט; ובכל זאת, אם מבינים לאן מגיעים (מזללת פאסט; פונדק לשבירת מאנץ' אפקטיבית או תחנה לתדלוק בשר לפני או אחרי ערב שתיה כדת וכדין) פונדק דה-לוקס מספק היטב את הסחורה וערכי ה-Value for money המתקיימים בו נאים בהחלט.
פונדק דה-לוקס, עולי ציון 8, יפו. 03-5233186. לא כשר
