קווים לדמותו של הצייד המודרני

מאות ציידים בגולן משלמים מחיר כלכלי וביטחוני כבד מדי יום על אזלת ידה של המדינה בכל הנוגע לניהול משק הציד החוקי בישראל. זאבים תוקפים רועי צאן וחזירי בר אוכלי כל מטילים אימתם על בוקרים וחקלאים. אליהו בכור עטיה ממרום גולן החליט להפר את קוד השתיקה שגזרו על עצמם הציידים נוכח ההסתה הפרועה נגדם מצד ארגונים ירוקים ומדיניות צמצום מרחב הצייד הממשלתית. הוא צד חזירי בר באופו קבוע בשביל להגן על גידולי השדה וחיות החווה שלו ושל חבריו. לעולם לא ירעיל חיה או ישאיר פגר בשטח. אכילת בשר ציד לתפיסתו, היא מחווה קולינרית של כבוד לבשר חופשי ומשובח.

מטע הנקטרינות החדש של אחד מחקלאי מרום גולן הורחב ונכתש עד היסוד לפני כמה שבועות. עשרות חזירי בר חדרו את המתחם, נגסו והשמידו כל מה שעמד בדרכם, אפילו את שתילי העצים הצעירים ביותר. 6 דונמים של הבטחה כלכלית להכנסה בת מאות אלפי שקלים נעלמה כלא הייתה. לילה אחרי הפוגרום התמקמו בקרבת השדה אליהו בכור עטיה וחבריו, וספרו עדר חזירים, 50 ראש במספר - שבים אל זירת הפשע. 2-3 חזירים נורו על ידי הציידים במטרה להגן על מה שנשאר ועתיד להישתל ולגדול מחדש. "הירי יוצר טראומה בעדר והם לא חוזרים לשטח", אומר עטיה ומייד מתקן ומוסיף - "עדר אחר שלא שמע על התקרית יכול לעשות אותו דבר בדיוק מחר בערב".

מה כוללת סדרת ההכנות לקראת ערב של ציד בשטח?
"התכנון מתחיל בהתאם לצורך. אם היה אירוע חמור בשטח, אנחנו נתגייס לצוד כמה שיותר מהר. ברוב הפעמים בשעות הערב, בסופי שבוע. מכינים רשימת ציוד ארוכה שמתחילה בשרשרת התיאומים הנדרשת לפני ירידה לשטח- רשות שמורות הטבע, מזכירי היישובים והקב"טים צה"ל. אנחנו משתמשים ברובי ציד SHOTGUN (רובי כדוריות) עם תחמושת תרמילי פלסטיק ומילוי קליעי ברזלי".

איך בוחרים את נקודת המארב הנכונה והבטיחותית להתמקם בה?
"בסמוך למוקד הפורענות. מטע או כרם - מקום שבו אני מזהה את נתיב התעבורה הכי פעיל של החזירים. עמדת ירי בטוחה שלא תסכן רכבים, עוברי אורח ונמצאת בתוך גבולות גיזרה נכונים לירי - במקרה של כדור תועה. תמיד מתמקמים נגד כיוון הרוח, כי אתה לא רוצה להגיע למצב שריח הגוף שלך נישא ברוח לכיוון עדר החזירים. הם יזהו אותך הרבה לפני שתזהה אותם. הם יכולים גם להפתיע ולתקוף אותך במידה ועמדת הירי תהיה קרובה מדי. משאירים להם פתיונות בשטח, בדרך כלל מאכלים מהשטח שעליו אנחנו מגינים. קלחי תירס, אבטיחים. בודקים את תנאי התאורה בשטח, לפעמים אור טבעי ולפעמים פרוז'קטורים ענקיים שאנחנו ממקמים על רכבים באזור המארב. ניגשים לעניין עם עוד לפחות חבר אחד. מביאים תרמוס שתייה חמה ואוכל בשביל לשמור על עירנות לאורך הלילה. יושבים במרחק של 500 מ' אחד מהשני, מסכמים על דרכי ההתקשרות בין העמדות לפני כן".

אליהו בכור עטיה (45) הוא בן למשפחת קרניבורים ידועה מתל אביב. אביו שאול היה אחד מגדולי הקצבים בישראל, 40 שנה במקצוע. הוא פרש לפני 9 שנים, עד אז ניהל ביד רמה אטליז נישתי במרכז המסחרי של נווה אביבים ברמת אביב - בו מכר בשר אדום וגם לבן. "שאול היה הקצב האישי של סוניה פרס ז"ל ולאה רבין ז"ל, הן תמיד היו באות לבד לעשות את הקניות, ללא פמליה". בגיל 7 נחשף בפעם הראשונה לבית מטבחיים בעסק המשפחתי. "אבא היה קצב של נתחים משובחים. תמיד היה שואל את לקוחותיו מה הם מבשלים ומתאים להם את הבשר. הוא התעסק עם נתחי סינטה, פילה, צ'ך ופריים ריב מיושנים, הרבה לפני שזה היה הסטנדט בקצביות. ועוד לפני כן, בכל תהליך היישון הקבוע של הבשרים - 15 יום לפחות. זה התחיל בכך שהוא היה בוחר באופן אישי וקפדני את הבשר לשחיטה. לא ראו אז וגם לא היום הרבה קצבים ברמה מקצועית כמו שלו. תחפש תמיד את הבשר השחור, לא את האדום היפה והמבריק. אדום מבריק הוא בהכרח פחות נעים לאכילה".

רוב הציבור לא נחשף לענף הצייד החוקי ויותר מכך - קולם של המתנגדים להרג חיות מכל סוג ובכל אופן שולט בשיח הציבורי ביד רמה. מדוע לא נשמעים יותר קולות הציידים?

"רוב רובם של כל אותם ירוקים וטבעונים אינם מחוברים לטבע, פשוט כך. הם מובלים כעדר חסר דעה על ידי אייקונים בעלי תפיסה מחשבתית עירונית וצרה. הטבע להזכירם, הוא מקום אכזר תמיד. בגלל בני האדם הוא נהפך עוד יותר אכזר. אנחנו כל הזמן פוגעים ונוגסים בשטחי המחייה של החיות, אין ספק. עם זאת, הצורך המשותף לכולם, בירקות או פירות טריים הוא צורך בשטח גידול. כל סוגיית הצייד ההגנתי מגנה על אותם דברים 'מקודשים' לירוקים ולטבעונים. האדם במובנים מסויימים נעלה על הבהמה, וחלק מהחיות נועדו לשרת את האדם. היום הירוקים נהפכו לכוח אדיר ורב השפעה. אנחנו , הציידים החוקיים אוהבי הטבע, מונים כמה מאות. נוח לצייר אותנו תמיד כרעים. אין לנו השפעה. ציידים מבינים את הטבע לעומקו, פשוט כך. זה הגיע למצב אבסורדי שהבוקרים ברמת הגולן חוששים מפני פעילויות המחאה של הירוקים. הם חודרים להם לתוך השטחים, מפרים את שלוות העדר ומסכנים את ביטחונם האישי. אני רוצה לראות את אותו טבעוני יפה נפש, עומד במקום רועה העיזים הדרוזי מכפר בוקעתא שלפני כמה שבועות הותקף ישירות על ידי זאב ששיסף לו את כל הפנים".

בעשור האחרון, במקביל לריבוי טבעי חסר תקדים בהיקפו של חזירי בר ובעיקר זאבים בשטח הגולן - כמות הציידים בעלי הרישיונות הולכת וקטנה. היום אתם פחות מ-2000 על פי נתוני רשות הטבע והגנים. עד כמה מפגרת ישראל ביחס לשאר מדינות העולם בכל הנוגע לניהול תקין של משק הציד?

"המדינה לא עוזרת לנו. לוקחים לנו רישויונות ציד במקום לתת. הציד בישראל, בניגוד לרוב המדינות בעולם, נובע מצורך ולא מתוך תחביב או הנאה. אני מגן על מטעים אנשים וחיות משק כי חזירי בר תוקפים כלבים, מטעים ועדרים. ולא רק הם - גם זאבים ותנים. יש ציידים שמתנהגים ללא אתיקה ופוגעים בנו באופן אנוש מבחינת המחוקק. יש ציידים של חיות אסורות וככלל - מי שמשאיר פגרים בשטח הוא אינו צייד. יש כאלה שמפזרים רעל וגורמים למוות הכי נוראי לבעל חיים. אני רואה את החזירים המורעלים נטושים בשטח, מתעוותים בכל הגוף. כמה כאב הם עוברים לפני המוות. בהשוואה למוות שנגרם מירי מהיר ויעיל של צייד".

האם קיים לתפיסתך קוד אתי לצייד או לאלה הרוכשים בשר צייד ?
"אני אוכל בשר ציד כי אני לא אזרוק פגר לפח. אני אוכל אותו מתוך כבוד לחיה. מעדיף לאכול בשר של חיה שגדלה באופן חופשי. הציידים הם בעד הטבע ולא נגדו. לא יורים בכל דבר. לעולם לא אירה על נקבת חזיר בהריון. לא ארעיל ולא אצוד חיה מוגנת".

בניגוד לתדמיתו המפוקפקת, החל מהרמה האסתטית ועד לרמה התיאולוגית ביהדות - חזיר בר אינו פראייר כלל וכלל. מדובר בחיה בעל יצר הישרדותי מפותח ביותר ויכולת לפתור בעיות מורכבות תוך כדי תנועה. מידת מוגנותנו בטבע גבוהה עד כדי מושלמת - בשטחי הגולן אין אויב טבעי או טורף לכלותו.

"חזיר בר יודע להתמודד עם בעיות", טוען עטיה ומנמק. "הוא מזהה גדר חשמלית וימצא את הנקודה לקפוץ דרכה או מעליה. גם תותחי גז שמוצבים לפעמים על הגדרות של החקלאים, משמיעים קול ירייה מבויים להרתעה - לא עובדים. שמים גדרות מדופנות בברזלי בניין והחזיר חופר מתחת לגדר. הוא יודע לפתור בעיות בשטח בזמן אמת. יש פה יצר הישרדות בסיסי. הם מחפשים אוכל ושטח מחיייה אידיאלי, בדיוק כמו בני אדם".

מול מציאות שבה כמות הרישיונות המונפקת לציידים הולכת וקטנה, וכמות חזירי הבר מתקדמת בטור הנדסי הפוך - דווקא רשויות החוק מגלמות תפקיד באכזריות כלפי החיות. עטיה וציידים נוספים מהצפון מספרים על הקלות הבלתי נסבלת שבה פקחי רשות שמורות הטבע והגנים מוציאים להורג חזירי בר.

"לפני 4 שנים ראינו פקחים של הרשות מציבים מלכודת כלוב ענק בגודל 3*3 מ', לא רחוק מאזור הלולים של מרום גולן", מספר עטיה. "מדובר במלכודת חזירים שביכולתה לקלוט עדר קטן. אני מגיע לשם באחד הימים ורואה 40 ראש בתוך כלוב. מולם אחד הפקחים עם אקדח 9 מ"מ שאינו מתאים לצייד מן הסתם. אקדח רגיל טעון בקליעי הולופוינט קטלניים. והוא מוציא אותם להורג אחד אחד בתוך הכלוב כמו מטווח פסיכופטי של חייל דעא"ש. זה לא המקרה היחיד, פעמים רבות אנחנו רואים בשטח חזירים עם פצעים של חורי כניסה של קליעי 9 מ"מ באזור האף".

האם מדובר במחלוקת בין ציידים או שמא אין בינם ובין עולמך דבר וחצי דבר?

"איך הם קוראים לעצמם רשות בכלל? אם יש להם מדים ותג אז מותר להם לעשות הכל? למה לא נותנים לציידים לעשות את העבודה הזאת כמו שצריך? זה לא היה מקרה חד פעמי ואני מאוד עדין בניסוח. ברגע שהם הבינו שאנחנו לא מרוצים מהעניין בלשון המעטה ובכוונתנו לצלם ולדווח על העניין, הכלוב פתאום נעלם".

עטיה נולד בתל אביב ועבר לקיבוץ חמדיה בגיל 16. הוריו חיפשו עבורו מסגרת חינוכית איכותית מחוץ לעיר. התגייס לנח"ל המוצנח וחזר לקיבוץ אחרי הצבא. עסק בחקלאות, ביטחון וצייד אחרי שחרורו. בשנת 2000 עבר לתל אביב עם חברתו ואשתו לעתיד ואחרי שחזר ממסע הלחימה המטלטל של חטיבת אלכסנדרוני במלחמת לבנון השנייה החליט לחזור אל הטבע שכל כך אהב. חבר ממרום גולן סיפר לו חלקת אדמה לרכישה והוא משמש בשנים האחרונות אורתופד ומפרזל סוסים. רוב לקוחותיו באזור הצפון מרובה חוות הגידול - יש לו גם 5 סוסים משלו.

מחזיר בר ניתן להפיק למעלה מ50% בשר ראוי לאכילה. עשרות ולפעמים מאות קילוגרמים של בשר מכל פרט. בכל הנוגע למימד הקולינרי של בשר הציד, עטיה -כמו אביו, מכיל הררי מידע עסיסי וטעים.

מהם עקרונות הטיפול הנכון בבשר חזירי בר, מרגע הירי ועד ההגשה לשולחן?

"ניגשים אל פגר החזיר מהר, זה חייב להיות בטווח של שעתיים מהרגע שהוא מת ומוציאים לו את כל האיברים הפנימיים. איברים פנימיים נשארים בשטח, זה אוכל משובח עבור חיות הבר. בבית מחכים לי כל הכלים להפשטת העור, ניקוי הבשר ותלייתו ליישון במקרר, אבל עוד לפני כן, כתנאי לאכילה, צייד מחוייב לשלוח קנה וסרעפת של לבדיקת מעבדה בלשכה הוטרינרית האזורית. תוך 24 שעות הם חוזרים אלייך ומאשרים שהחזיר נקי ממחלות. שבוע יישון בטמפ' של 2-3 מעלות. אחר כך אני מפרק לצלעות, סינטה, כתף, ירך ובשר לטחינה ושיפודים. אחרי הפירוק, הכל נכנס למקפיא".

תגובת רשות שמורות הטבע: "איננו יכולים להתייחס לטענה אנונימית חסרת בסיס למקרה שקרה לכאורה לפני 4 שנים, זאת גם לאור העובדה שהפקח שעבד באזור כבר לא עובד רשות לפחות 5 שנים."

ביקשתי מעטיה בסוף דבריו לבחור מתכון אחד לשיתוף. בסוף כל ערב של צייד כאמור, מחכה לצייד ארוחה דשנה המבוססת על פרי עמלו.

מתכון לנתח מפלצתי של בשר ציד - חזיר בר מיושן 10 ימים לפחות.עטיה ממליץ להגיש עם פירה תפו"א ובטטה לצד פרוסות החזיר.

מצרכים:
5-6 ק"ג נתח מוכן למילוי -מכסה אנטריקוט חזיר בר מצד אחד, לב האנטריקוט ללא עצם ושדירת העצמות מצד שני
1ק"ג ערימת ירקות שורש חתוכים לגודל בינוני - שורש סלרי, פטרוזיליה, בצל, גזר
מלח גס
פלפל שחור גרוס
שום טרי גרוס למשחה
חמאה

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל120 מעלות.

2. מורחים את כל הנתח בנדיבות בחמאה ומתבלים במלח ופלפל את פנים הנתח.

3. ממלאים הנתח בירקות השורש. קושרים את הנתח על הירקות, שדירת הצלעות בקיפול הראשון ואחר כך שכבת השומן.

4. מורחים את החלק החיצוני בחמאה ומתבלים במלח ופלפל
מכניסים אתת הנתח לשעתיים וחצי בתנור ומוציאים.

5. מעבירים תנור לחום מקסימלי במצב גריל טורבו
מפרידים את שכבת מכסה השומן מהקשירה ומחזירים את הנתח לתנור לעוד 15 דקות- השומן כלפי מעלה.

6. מוצאים מהתנור למנוחה של 20 דקות ופורסים לשכבות עבות.