את החופשים בילדות הייתי מבלה אצל המשפחה מחוץ לעיר. בין אם בעפולה, בלוד, באשדוד, כל הבני דודים ביקרו אחד אצל השני. אהבתי לגנוב אבטיחים מהמיקשה בעפולה ולברוח מהשומר, ללכת לים באשדוד, לחכות מיום ראשון עד שלישי לשוק היפה של העיר לוד, באותם ימים חשבתי שהקרובים שלי גרים רחוק, ממש בקצה המדינה. כמה מעט ידעתי. ואם כבר קצה המדינה, המקום הכי מרוחק שיצא לי להגיע אליו עם המונית הוא מצפה רמון, בעיני גם אחד המקומות הכי יפים בארץ.
לא כל יום מגיעים למצפה רמון. לראייה, אחרי שהגעתי לשם, אחת התושבות העירה, בחיוך, על המצאותה של מונית במצפה, בסגנון, 'איך הגעת עד לכאן?' יעלה עצרה את הרחוב על הכביש לאכול עשב ליד המדרכה, לא יכול להגיד שלא הופתעתי, אנשים הסתכלו עליי מסתכל על היעלה, המשכתי לנסוע אחרי שהבנתי שהיוצא דופן בתמונה הוא עבדכם הנאמן.
לכל הטורים של המונה טועם
פירושקי בשר וסמבוסק
חמין אמיתי בבני ברק
הזמן חולף אחרת במצפה רמון. מצאתי את עצמי מתהלך יותר לאט, לא ממהר לשום מקום, מסתכל יותר לאט על כל דבר.
הגעתי לקראת שעות הצהריים, הלקוחות לא ידעו שכל רצוני בעולם היה למצוא מקום לאכול בו. אחרי שהורדתי אותם במלון, סובבתי את המונית למרכז המסחרי של העיר. חשבתי על ארוחה קלה, עוד צריך לחזור למרכז, ולא מומלץ לנהוג עייפים. אבל ההמולה אצל הג'ינג'י משכה אותי פנימה, הזמנתי את המנה המנצחת שלי, חומוס עם פול וביצה, בלי טחינה בבקשה, כל שאר התוספות, בכבוד.
התיישבתי וחיכיתי למנה שלי. חסרים לג'ינג'י עובדים, קשה למצוא עובדים במצפה, לכן המקום סגור בימי שישי. המנה שלי יצאה והלכתי לקחת אותה מהדלפק, יחד עם בצל ומלפפונים חמוצים, הפיתות הצטרפו בהמשך. ג'ינג'י היה עסוק בהכנה של חריף ירוק, דור, הבן של ג'ינג'י היה עסוק בלהכין את החומוס תחת עינו הפקוחה של אבא. החומוס של ג'ינג'י פתוח קרוב לשבע שנים, עם קהל לקוחות מקומי נאמן.
החומוס נעשה על המקום ומגיע חמים. טעמתי את החומוס כשהוא חם וקר, החומוס של ג'ינג'י יותר טעים אחרי שהוא מתקרר לטמפרטורת חדר ממוצעת. הפול הוא מהסוג הכהה שקשה יותר לתיבול ולכן נטעם בצורתו הטבעית. מבחינתי גולת הכותרת היא בחומוס, אוורירי, קליל, מתובל ביד קלילה ועדינה. הייתי אוכל אותו בניגוב, כי הוא ראוי לניגוב ולמילוי עד אין קץ של פיתה, אבל צריך לנהוג הביתה, זוכרים? שמחתי שהחומוס לא הפיל אותי, התרחקתי מהפיתות, מתעלם מקיומן, שלא יווצר קשר עין סורר ואפול לתשישות פחמימתית.
בעודי שם, משפחה התיישבה לה לאכול את המנה הקבועה שלהם, ראיתי עליהם שהם מרגישים הכי בבית שיש. לקראת סוף החומוס, שאלתי אם יש מילוי חוזר, כמעט מילאו לי את הצלחת שוב לאותו הגובה בדיוק. הייתי צריך לעצור אותם מלהוסיף לי עוד. סך הכל 25 שקלים עם הביצה קומפלט. דווקא כאן במצפה רמון, מקצוען אמיתי חונך את דור העתיד בלי קיצורי דרך בכלל, כי אם נוסעים כל כך רחוק, זה חייב להיות שווה את המאמץ.
החומוסייה של ג'ינג'י. במרכז המסחרי בכניסה ליישוב, שדרות בן גוריון 4, מצפה רמון. 050-3202401. שעות פתיחה: א'-ה' 09:00-18:00. כשר
