חירות, שוויון, אחווה, לחיים! לחגוג את יום הבסטיליה כמו הצרפתים

תנו לנו לחסוך מכם את עוגמת הנפש, למנוע מכם טעויות ולנטרל כל אפשרות של אי-הבנה - מזג האוויר היום הוא קרירות צלולה וקריספית לעומת מה שצפוי לנו בימים הקרובים.

מדובר, ובכן בשלוש מילים שסמיכותן מעצימה אחת את השנייה, ורק מלגלגל אותן על הלשון הלחות מאמירה. גל. חום. כבד.

לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

אבל זה רק ממחר, כי היום חוגגים. ואך סמלי שיום הבסטיליה, או יום העצמאות הצרפתי, מביא עמו אקלים קצת יותר אלגנטי. אפשר אפילו - אם אתם בעניין של הפלגות - לדמיין ברצינות קצת דשא, וסלסלת פיקניק, ומשהו לשתות כמובן. צונן, ברור שצונן.

או במילים קצת יותר קונקרטיות - קבלו את מדריך האלכוהול הצרפתי השלם (או הכמעט שלם, בכל זאת מדינה שיודעת לשתות) ונסו לנצל אותו כדי לעבור את הימים הבאים במצב צבירה אידיאילי לקיץ הזה - מוצלים לגמרי, וצלולים בקושי. לחיים!

מלחמת השמפניה המוזרה בין רוסיה וצרפת הותירה אותנו לא מבולבלים בכלל - שמפניה היא למעשה יין מבעבע שמיוצר, תחת תקנות מחמירות, בחבל שמפאן שבצרפת.

בית השמפניה הראשון בצרפת הוא RUINART, שהוקם בשנת 1729 ונחשב עד היום לאחד מבתי השמפניה המובילים והטובים במדינה. KRUG, שידוע בכרמיו האיכותיים ובענבים הטובים ביותר בחבל, ביסס אף הוא שם ומוניטין גלובליים.

המיתוג היוקרתי של המשקה עדיין איתנו, אך ככל שהשנים חולפות, נכנסת השמפניה יותר ויותר לבתים הפרטיים ומנערת מעצמה מעט את תדמית האירועים המיוחדים. תקופת הקורונה, שטילטלה לחלוטין את עולם האלכוהול והצרכנות, סייעה כמובן גם במגמה זו. "הביקוש לשמפניות היה גבוה מהרגיל", אישר אלעד סלובטניק, סמנכ"ל שיווק של רשת יין בעיר, "והיו חודשים מסוימים שבהם כמעט ולא ניתן היה להשיג שמפניות".

מדובר בקרב די צמוד עם המתחרה מלמעלה, אבל גם ליינות הרוזה יש מה להציע בתחום הדרינק הכי צרפתי שיש.

צרפת ידועה כמדינה עם תרבות יין יוצאת דופן, המטפחת אזורים שלמים המיועדים לייצור יין. פרובאנס שבדרום צרפת נחשב למפורסם במיוחד, עם יינות רוזה יוצאי דופן.

השיגעון הוורדרד כבר אינו טרנד בר-חלוף, לא כאן ובוודאי שלא שם, וכיום ניתן למצוא מגוון רחב (עם טווח מחירים רחב) בכל מסעדה וחנות יין. "הקטגוריה צומחת בקצב אדיר כבר כמה שנים", הסביר סלובטיק, "ואחד המאפיינים של הזינוק הוא צריכת רוזה בכל עונות השנה, ולא רק בקיץ".

אחד מהיקבים המובילים בפרובאנס הוא CHÂTEAU D'ESCLANS, הממוקם בטירה עתיקה בלב פרובאנס, ובמרכזה של חלקת ואר, שם מיוצרים רוב יינות הרוזה באזור. היין המוכר ביותר שלו, ואחד המפורסמים בעולם, הוא WHISPERING ANGEL, שהגיע ארצה לא מזמן.

בניגוד למשקאות רבים, רוזה ככלל נחשב ליין שמתאים למגוון רחב של מנות ומטבחים, וניתן ליהנות ממנו כמעט לצד כל מנה שעולה בדעתכם. המלצה שלנו, במיוחד לאור התחזית האמורה, היא למזוג כוס לצד סלט רענן וכמה גבינות קשות. יותר מזה כנראה שלא תצטרכו.

נמשיך בקלאסיקה: כדי להרגיש באמת בצרפת חייבים לטעום קוניאק איכותי.

בארץ קוניאק נחשב למשקה חורפי ונישתי יחסית, אך שם כמעט כל משפחה מחזיקה בקבוק לשעת צרה, במיוחד לאור העובדה שבדומה לשמפניה, מדובר במשקה שמיוצר אך ורק בצרפת, ואם להיות יותר ממוקדים - באזור שנקרא הקומונה קוניאק במחוז שראנט. אחד המותגים המובילים במדינה, שתופס תאוצה גם אצלנו, הוא HENRI MOUNIER, קוניאק עם ותק של יותר מ-150 שנים.

בניגוד לתפיסה הרווחת, הקוניאק מתאים לכל עונות השנה, ותלוי מאוד בצורת ההגשה שלו. בקיץ מומלץ לשתות את המשקה קר מאוד, מן הסתם, כי בטמפרטורה נמוכה טעמי האלכוהול החזקים נחלשים מעט, ומפנים מקום לרעננות ולטעם הייחודי.

בהתאם, יכול קוניאק להוות גם בסיס מעולה לקוקטיילים קיציים, ולהשתלב נהדר לצד חטיפים מלוחים, דגים וגבינות.

למתכון פאי פקאן וקוניאק של עומר מילר

ונסיים בקלאסיקה שלא נולדה בצרפת, אבל כמו הרבה דברים אחרים הפכה לטובה יותר כשהם החליטו לקחת אותה אליהם.

סיטדל ג'ין מיוצר ב-Maison Ferrans, בית התזקיקים המיוחדים והמעניינים שבחבל קוניאק (מה בדיוק קורה בחבל הזה ואיך אפשר להגיע לשם כדי לבדוק מקרוב?). אלכסנדר גבריאל, מאסטר-דיסטילר ובעלים, החייה שיטות הכנה קדומות, ופרץ לפני כ-25 שנים עם המאסטרפיס שלו.

לא נלאה אתכם בפרטים, אבל נגיד שמדובר בשילוב של חיטה צרפתית ו-19 תבלינים ושורשים, ובהם פטל, ערער, קינמון, כוסברה, הל וקליפות הדרים. או במילים אחרות - 44% אלכוהול מאוזנים אך עוצמתיים.