קולקציית האביב: מה תשתו בחג?

אמנם המשפט האלמותי שמלווה כותבים בכל העולם write drunk edit sober מדויק להפליא, ואף קבלתי גלויה מעוצבת שלו מחבר שתלה אותה בחדר העבודה שלי ממש מול המחשב. אלא שכעת, אחרי שכתבתי מדור שלם והוא נמחק בטעות בלי להשאיר זכר - אני מבינה שמי שהמציא את המשפט הזה, כנראה לא באמת התפרנס מכתיבה.

אבל די לבכיינות. אולי זה מזלכם שאני משחזרת כעת את המדור, מהודק יותר, אחרי כוס קפה ועם פחות השתפכויות על כך שיש לי המון מה לעשות לפני פסח. אתם יודעים, נפלתי לסטטיסטיקה הזוגית ואני מתארחת ומארחת וכל הג'אז הזה, ואחרי כמה שנים של חופש ממחויבות גם אני צריכה לחשוב על ענייני מתנות וגודיז ואלכוהול שכולם מצפים ממני שאביא איתי לכל מקום.

אני אוהבת לתת מתנות עם ערך מוסף, רצוי קולינרי או במקרה שלנו אלכוהולי, ותמיד מקפידה שהם יהיו מיצרנים קטנים ישראלים. זה עושה לי כייף לא רק לתת אלא גם לקנות באהבה. אז אם גם אתם כאלה אני ממליצה לכם לסור מיד ב-13, ו-14 באפריל לשוק הנמל, שבו ייערך בפעם הראשונה פסטיבל "שולחן עורך" שייתן את הבמה ליצרנים קטנים ומקומיים מכל הארץ עם התמקדות במאכלים וגודיז שמאפיינים את הפסח. אבל מכיוון שבמדור אלכוהול עסקינן אני רוצה להתמקד בשני יצרנים מעניינים במיוחד - ספוילר קטן למתנת החג שלי.

הראשונים הם ליקרים של מזקקת הולנדר, מזקקה משפחתית ממושב בית מאיר שמתמחה בייצור אלכוהול מחומרי גלם מקומיים. הם עושים ליקרים בטעמים שונים, כמו: לימון וג'ינג'ר, קוקוס ודלעת, אתרוגים, אשכולית אדומה, תפוח פסיפלורה ורום, וגולת הכותרת שהכי מתאימה לסדר היא שאנפס תפוח וקינמון - מומלץ במיוחד.

היצרנים הנוספים ששמתי עליהם עין הם גל ורוני ממשק תושייה, שהקימו את המשק החקלאי שלהם בין דיונות החול על גבול מצריים, בבאר מילכה. הם מכינים תירוש, שמופק מענבי אליקנט בושה שגדלים בדיונות ללא ריסוס או דשנים. ותשמעו, תירוש זה גולת הכותרת של פסח אפילו לחובבי היין הכבדים. אין מי שזה לא מזכיר לו את הילדות, וכמובן שאין כמו תירוש טבעי ומיוחד שכאילו נמזג עבורכם לבקבוק.

אפרופו תירוש שהחזיר אותי אוטומטית לזיכרון האלמותי בו בבית הספר היסודי היינו עושים מעין "חזרה גנרלית" של הסדר, ומקבלים בקבוק תירוש קטן הביתה. אני מניחה שזו הייתה גולת הכותרת של הילדות שלי ולא פלא שהגעתי לאן שהגעתי. אבל אם כבר מדברים על נוסטלגיה, למי שלא יודע, הייתה לי אפיזודה ממש קטנה לפני 15 שנה בערך ככתבת אופנה. כמו שאתם מבינים, בעיקר התעניינתי בבופה ובשתייה בתצוגות, אבל הפעם אחרי אי אלו שנים של היעדרות מהמסלול מצאתי את עצמי באירוע הגאלה של שבוע האופנה קורנית, שנפתח בתל אביב השבוע.

למה אני מספרת לכם את זה? קודם כל כי מותג וודקת הפרימיום Grey Goose נתנה חסות לערב הגאלה ולערב ההתרמה לקרן האימהות שנערכת במסגרת השבוע הזה, וזה מקסים מאד לכשעצמו (בהשקעה של רבע מיליון שקלים). ודבר שני, גריי גוס נתנה כבר חסות לשבוע האופנה שנערך בשנה שעברה בניו יורק, ומי שעוקב אחרי האירועים הללו ברשת, יכול היה לראות שכוסות הוודקה מרטיני היו חלק מהאקססוריז על השטיח האדום.

אז אמנם רציתי לצלם לכם קצת מהבר הסופר מדליק שהחברים מקבוצת אימפריאל הרימו שם, אבל הגעתי באיחור לא אופנתי בכלל בגלל פקקים ואף פספסתי את פס הכניסה שלי למזלי מסתבר שיש אנשים שזכרו לי חסד נעורים, ובזכותם הצלחתי כן לחוש את הוויב המטורף ולהתענג על שני קוקטיילים של וודקה מרטיני ועוד כמה עשבי תיבול אה לה אמילי בפריז. Couture Rush - היה הקוקטייל ששתיתי, ואכן זה היה סופר קוטור על אף שהגעתי מיוזעת. אגב, נראה לי שוודקה מרטיני הולך לתפוס חזק במסיבות הקרובות. חוץ מזה שגרי יגוס בשבילי זה שם נרדף לדיוטי פרי, שבינתיים אני רואה רק בתמונות. אז הייתה לי עוד נחמה.

ובכל זאת, אני מרגישה שאני לא יכולה לשלוח אתכם לקניות בלי המלצה על היין השבועי. אז הפעם בגלל שאנחנו לפני פסח אני רוצה להמליץ על שני יינות. הראשון הוא 'דרום רוזה' של יקב יתיר. סדרת דרום מלבבת ואהובה עליי במיוחד כמקשה אחת. קודם כל בגלל הטעמים, אבל אי אפשר להתעלם מהנראות המשמחת של התוויות והבקבוקים. אני רוצה להתמקד ספציפית ברוזה מכיוון שהבלנד שלו (מוסקט אדום, גראנאש, זינפנדל) משובח במיוחד, מאד קולינרי, ועל אף שמדובר ברוזה קלאסי לארוחת ערב - הוא הכי קרוב לאדום בטעמים העמוקים שלו, ובמזג האוויר שצפוי בפסח הוא פשוט יין מושלם. (להשיג בכל חנויות היין).

את היין השני טעמתי ממש במקרה ויש בו חגיגיות מיוחדת, וקלאסית לשולחן החג ולאנשים שאוהבים יינות קלאסיים של פעם. אני מודה שלא הייתי מגיעה אליו באופן טבעי וחבל. לפעמים באמת צריך לפתוח את הראש גם לדברים לא מוכרים. 'מצודת ירושלים' הוא באמת כזה שמפתיע, הוא מגיע מאזור שפלת יהודה, בלנד של מרלו, קריניאן ושירז. המחיר שלו לא עובר את ה 60 שקלים (בבנא שקאות) והוא קלאסי לסדר פסח כהלכתו.