המדור הזה נוסד בעיקרו כדי לבטא את הזווית הנשית בכל הנוגע לתחומי השתייה ולנסות לפרק כמה שיותר מיתוסים שנוגעים לאלכוהול ולנשים. לשמחתי הרבה אחרי כמעט שנתיים הפוזיציה השתנתה פלאים, העמדה הנשית בכל הנוגע לשתיית אלכוהול הפסיקה להיות מתנצלת, ולא רק זה אלא שתעשיית היין ממשיכה לפרוח ואיתה גם כמות הנשים הכורמות, היינניות והעוסקות במלאכה שגדלה באופן אקספוננציאלי. את המגמה המבורכת כולנו רואות אבל מסתבר שבתחומים אחרים לא יזיק פוש נוסף.
אל תפספס
- היזמית הישראלית שמייצרת בירה יפאנית בארצות הברית
- הנשים הראשונות של עולם היין
- ליגה משלהן: הנשים של ענף היין הישראלי
- הפלייליסט: מה שותה הברמנית הראשונה שייצגה את ישראל בתחרות קוקטיילים בינלאומית
- הפלייליסט: מה שותה המיקסולוגית שהשאירה את טרנטינו צמא
- הפיתוח המהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית - כעת במבצע מיוחד
וורלד קלאס ישראל. נציגות נשית מכובדת
בתחילת השבוע צוין יום הוויסקי הבינלאומי, ובשיחה אקראית שתפסתי עם אחת הנשים המוערכות בתחום, עדיה לנגה, שמנהלת את התחום המקצועי של האלכוהול בחברת המשקאות IBBLS מתברר שלפחות בתחום אחד יש עוד מקום לשיפור. לנגה סיפרה לי שבעשרים שנותיה בתעשייה, בתחילה כברמנית ובהמשך כשגרירת מותג ועד לתפקידה הנוכחי היא ראתה הרבה תהפוכות.
השנתיים האחרונות של הקורונה קצת שיבשו לטענתה את התהליכים שהחלו לקרות ובתקווה שעכשיו כשאולי חוזרים לסוג של שגרה, התאוצה החיובית תמשיך. "להגיד שאני רואה יותר ויותר נשים? קשה לי לומר בפה מלא לצערי הרב, אבל אשמח לראות כמה שיותר. ונקודה משמחת, השנה אנחנו עושים את וורלד קלאס ישראל (תחרות הברמנים השנתית) והשנה יש נציגות נשית מכובדת, ואולי הכמות הגדולה ביותר של נשים שייקחו בה חלק".
ווקר, אמה ווקר
בשנה החולפת בתחום הוויסקי העולמי גם הייתה בשורה שהפתיעה אותי לטובה, כשאמה ווקר הפכה להיות המאסטר בלנדרית הראשונה של ג'וני ווקר מזה 200 שנות מותג, שלי תמיד נראה סופר גברי. אולי כי סבא שלי שהיה יבואן משקאות חריפים באייטיז, עבד תקופה עם ג'וני ווקר ואני זוכרת את הבקבוקים שהיו מסתובבים אצלנו בבית ועוברים ליאשה השכן המזליסט בהיסטוריה. אפרופו ויסקי, נתקלתי השבוע באיזה דוקטור שאמר לי שאלכוהול הוא משכך הכאבים הטוב בעולם, עם רמת התמכרות נמוכה יותר מאופיאטים. אל תתפסו אותי במילה או תראו בכך המלצה רפואית. אבל מניסיון אישי שלי, אין כמו אלכוהול במקום אקמול.
בחזרה ליין
ובכל זאת נחזור ליין, כי שם אני עדיין מרגישה הכי בבית בעולם. לפני כמה שנים פנו אליי מיקב היוצר לפגישת שת"פ שמטרתה הייתה לעודד אמנים ויוצרים מכל מיני תחומים להיות מוטבעים על תווית היין לצורך פרויקט כלשהו. ברמה האישית זה לא יצא לצערי לפועל, אבל כך הכרתי את היקב החמוד הזה, את היינן פיליפ ליכטשנטיין ואת הבקבוקים שתמיד משמחים אותי כי הם מחברים שתי אהבות שלי- יין ויצירה. היקב משיק יינות מעניינים לקראת החג -ואחד מהם, אוטר וויט: ויוניה ורוסאן, (אוהבת תמיד כשיוצאים מגבולות השרדונה), הוא מעניין ביותר.
יין בכיכר
שיתוף פעולה חמוד נוסף, עם יינות שהם כ"כ ואליו פור מאני, שלא יכולתי להתעלם מהם הוא של יקב ירושלים עם רשת 'יין' בעיר, למותג אין האוס בשם: "לה פיאצה". אני מודה שאני תמיד מגיעה סקפטית לכל שיתופי הפעולה הללו, אבל המרלו והרוזה שנמכרים באמת במחירים ששווים לכל נפש, ומתאימים לכל מי שאוהב יין אבל מתבאס מההוצאות הגדולות בחג, הם המלצה חמה מניסיון טעימה מול שני גברים עקשנים ביותר, אז אי אפשר שלא לפרגן.