ליגה משלהן: הנשים של ענף היין הישראלי

על פי מחקרים, כ-80% מהיינות נרכשים על ידי נשים, האחראיות על הקניות ברוב משקי הבית. בשנים האחרונות נשים שותות ומתעניינות ביין הרבה יותר מאשר בעבר, ובכל זאת, עולם היין נחשב עדיין לעולם גברי, גם מקצועית וגם בקרב הצרכנים. בארץ רוב הייננים ורוב העובדים ביקבים ובכרמים הינם גברים, במסעדות, תפקיד הסומלייה נחשב לרוב למקצוע גברי, וכניסת נשים לעמדות מפתח בענף היין עדיין איטית. איך מסבירים את זה?

לכבוד יום האישה, שאלנו חמש יינניות מהיקבים הגדולים בישראל, יקבים המייצרים משניים ועד 20 מיליון בקבוקי יין בשנה: איך זה להיות אישה בעולם שנחשב גברי והאם יש הבדל בין גבר לאישה בעבודת הייננות ביקב?

טלי סנדובסקי, הייננית האישה הראשונה בישראל, הגיעה ליקב רמת הגולן כבר בשנת 1986, ומשנת 1989 היא חברת צוות הייננים ביקב ואחת מהיינניות הבכירות ביקב רמת הגולן. את תואר הייננות שלה עשתה טלי באוניברסיטת דיוויס שבקליפורניה, וכייננית בכירה היא אחראית ביקב על התכנון והתזמון של הכנת כל היינות, על עשיית יינות הקברנה סוביניון והשרדונה, על המחקר והפיתוח ביקב ועל היקב הניסיוני. בעבר הייתה אמונה על ייצור היינות המבעבעים ועל יינות הקינוח, ובאמתחתה יינות שזכו בעשרות מדליות נחשבות ברחבי העולם, כולל הזהב הקבוע של הבלאן דה בלאן. היינות של טלי, שעובדת בשקט, ברצינות ובצניעות, הביאו יותר מפעם אחת להכרה בינלאומית בתעשיית היין הישראלית.

"אני לא מרגישה שזה חשוב היום." אמרה לי טלי בראיון שערכתי איתה בעבר. "אני בטוחה שבכל מקום כשמגיע מישהו לעבודה ביקב לא מסתכלים אם הוא גבר או אישה, אלא מסתכלים על ניסיון, מקצועיות ויכולות. אני לא יכולה להגיד שאי פעם בעבודה הרגשתי שהיה הבדל בין גבר לאישה מבחינת הגישה."

עד מתי את מתכוונת להמשיך במקצוע?
"קשה לי לחשוב על עצמי מפסיקה עם המקצוע הזה, כי אני מאוד נהנית ומאוד אוהבת אותו. אמשיך כל עוד אני יכולה". וליינניות מתחילות היא אומרת שהן "בחרו במקצוע מקסים, מדהים וכיפי, אבל לא קל".

שירי רוזנטל-קובה עובדת כבר 15 שנים בעולם היין. לאחר תואר ראשון בביו טכנולוגיה במכללה האקדמית תל חי עשתה קורס בחירה בתואר המתקשר ליין. לאחר מכן עבדה ביקב רמת הגולן בעבודה זמנית בבציר והתאהבה בתחום הייננות. שלוש שנים עבדה ביקב כעוזרת יינן ואז נסעה לאוסטרליה ללימודי תואר שני בתחום הייננות, עבדה בבציר בטזמניה ובקליפורניה. לאחר מכן, חזרה לארץ ועבדה כייננית במשך שלוש שנים ביקב רמת הגולן.

בשנת 2018 עברה שירי למרכז הארץ והחלה לעבוד ביקב ברקן-סגל כאחת מצוות הייניים של היקב. שירי אחראית על תהליך ייצור היין מתחילתו ועד סופו, ואחראית על היינות האדומים בברקן, כשישה מיליוני ליטרים של יין בשנה.

"אין ספק שבמציאות, לצערי, ייננות הוא עולם גברי ולעתים מעדיפים גבר בגלל האתגר הפיזי. אבל יש הרבה נשות קריירה במקצועות שונים שעובדות שעות ארוכות ומקדישות הרבה זמן לעבודה. אני רואה את זה קודם כל כבחירה, הבחירה להיות בעולם היין צריכה לבוא מתוך אהבה ותשוקה לעולם הזה, ומכאן מגיע גם הרצון להקדיש הרבה זמן לעבודה. ברמה האישית, הבציר באמת מאתגר, המשמרות ארוכות, ויש לי שלושה ילדים קטנים. פה צריך בן זוג תומך. הייתי כבר בבציר בהיריון בחודש חמישי ולא ראיתי בזה מכשול, עשיתי הכל ביתר זהירות, אבל עשיתי. ויש לאישה לעתים גם יכולות טובות יותר, כמו היתרונות המדוברים של חוש ריח וטעם מפותחים יותר."

עד מתי את מתכוונת להמשיך במקצוע?
"אני רוצה להמשיך במקצוע כל חיי. לפעמים יש פזילה להיות בעל יקב או ייננית ראשית, פה אני חושבת שזה פחות עניין מגדרי, פשוט צריך אומץ ומקצועיות."

יש לך עצה ליינניות מתחילות?
"אתן חזקות ויכולות, יש בייביסיטר והילדים יגדלו בסדר. בתור אימא אני שמחה להראות לילדים שלי שאני מתעסקת במקצוע קצת חריג בנוף הנשי ומצליחה בו."

מיטל דמרי קול למדה ייננות וכורמות בשנים 2009 - 2012 בפירנצה שבאיטליה. בחורף 2013 עבדה מיטל בבציר ביקב Saint Clair במרלבורו שבניו זילנד, ובקיץ 2013 הצטרפה לבציר קיץ בארץ. לאחר שלוש שנים של עבודה ביקב מדבר, היא הצטרפה באוקטובר 2015 אל צוות הייננים של יקבי כרמל. מיטל מביאה עמה ידע בעולמות היין והכורמות, היכרות עם עולם המוצרים הרחב של יקבי כרמל וכלים לשולחן מקבלי ההחלטות ביקב.

"ההבדל המגדרי לא משפיע עלי במיוחד." היא אומרת. "אנחנו מתעסקים ביין כשר לכן אין יותר מדי קשיים פיזיים, ואני יכולה לעשות כל מה שיינן גבר עושה. אני יכולה לציין לטובה שאני עובדת בצוות יינני מאוד גברי, מלבדי, ואני לא רואה הבדל מהותי בינינו, אנחנו כמו משפחה. כאימא, זה נכון שהשעות שלי קצת יותר מצומצמות ביקב, אבל אני יודעת לנהל את הזמן כדי לענות על כל מה שדרוש בעבודה, ולתת מענה לכל מה שצריך."

עד מתי את מתכוונת להמשיך במקצוע?
"אני לא רואה את עצמי במשהו אחר, כנראה עד שאפסיק לעבוד יום אחד."

יש לך עצה ליינניות מתחילות?
"לקחת כל דבר בפרופורציה ולמצוא את האיזון בין הגשמה עצמית מקצועית ואישית. לכל דבר יש את הזמן שלו."

חגית אלמליח, שהתחילה את דרכה המקצועית כמהנדסת מערכות מידע, רצתה לעשות משהו שהיא אוהבת, לא מול המחשב. מתוך היותה אדם סקרן שאוהב ללמוד וחובבת יין וויסקי, היא התחילה להתעניין בעולם היין. את התואר בייננות וכורמות עשתה במכללת אוהלו בשיתוף עם Cfppa De Beaune. בבציר הראשון, אותו עשתה ביקב אמפורה "כל העולם נפתח לפני, וידעתי שאת זה אני רוצה לעשות". בשנת 2017 התפטרה מעבודה בעולם ההייטק והגיעה ליקב בנימינה כעוזרת יינן. נסיעה לבציר ביקב גדול בניו זילנד המייצר 30 מיליון בקבוקים בשנה לימדה אותה על עולם חדש עם תהליכים מסודרים, שהיווה עבורה קפיצת מדרגה מבחינת עבודה וייעול. כשחזרה עבדה תקופה ביקב ברקן וחזרה ליקב בנימינה כייננית.

"אני לא חושבת שיש הבדל גדול (בין גברים לנשים מ.ס). אולי רק בזה שנשים לרוב מחפשות פתרונות יצירתיים במקום להשתמש בכוח. בעולם ממש אין הבדל בין גברים לנשים, ייננים ויינניות פועלים באותן עמדות ובאותה צורה. אין הנחות. בעבודה בחו"ל נוכחתי שנשים לא נופלות מגברים בעבודות היקב. בכלל, כל פעולה ביקב נעשית בזוג ותמיד יש עוד יד שעוזרת. אני חושבת שבארץ חל שינוי לאחרונה ויש יותר ויותר נשים בתחום."

עד מתי את מתכוונת להמשיך במקצוע?
"אני רואה עצמי ממשיכה ועושה יין. החלום שלי זה יקב קטן לעצמי, אולי רק מבעבעים שאני כל כך אוהבת."

יש לך עצה ליינניות מתחילות?
"אני חושבת שצריך איזו שהיא בשלות להגיע לעולם הזה, כי בעבודה הזו את חיה בדאגה תמידית, אם הרסת משהו אי אפשר לתקן אותו. בסופו של יום צריך לצבור הרבה ניסיון. אני אוהבת את הדינמיות של העבודה וחיה בשבילה, אבל לא בטוחה שהייתי יכולה להתמודד עם זה בגיל ממש צעיר. עשיית יין זו חדוות יצירה אמיתית, צריך ללכת עם החלום הזה עד הסוף ולא לוותר."

ענת קידר החלה את דרכה בתחום היין בעבודה אחרי צבא במכירות יין כדיילת ביקב. במהלך עבודתה הבינה שהיין הוא ייעודה. לאחר הטיול שאחרי הצבא עבדה ביקב חדש שהוקם, בחנויות יין ובפרדסים. את התואר הראשון עשתה ענת באגרונומיה ואת השני בייננות, במחזור הראשון בפקולטה לחקלאות.
תוך כדי הלימודים חיפשה יקב להשתלב בו וכך הגיעה ליקב ברקן, התחילה את עבודתה במעבדה של היקב, ולאחר מכן בתפקיד ייננית. ענת מתארת את העבודה כעבודה מאתגרת, מלמדת וכהתגשמות חלומה. לאחר שלוש שנים של עבודה ביקב ברקן ענת אחראית על יינות הרוזה והיינות הלבנים ביקב.

לדברי ענת "יש הבדל בין גברים לנשים, כמו בהרבה עבודות אחרות. בעולם היין זה נכון בעיקר ליקבים לא כשרים. אני יכולה להגיד שפספסתי עבודות ביקבים בשל פחד המעסיקים מהאתגר הפיזי, אבל בסוף הגעתי לזה. בינינו, לא כל הגברים חזקים ויש גם נשים חזקות, כל אחד והיכולות שלו. ומבחינת אתגר שעות העבודה, תמיד שואלים אותי בבציר לילי עם מי הילדים ואני עונה שלא עשיתי אותם לבד. אבל זה כן מעורר תהיה, ואני הרבה פעמים מתכננת את חיי, ואת תכנון הילדים לפי שעת השין ביקב, הבציר."

"עוד הבדל בין גברים לנשים, לנשים יש נטייה טבעית לחשוב יותר לפני שהן מחליטות, לפעמים יש תחושה שלגברים יותר קל לטעות, כי אישה צריכה יותר להוכיח את עצמה. ומעבר לזה, לכל אחת מאתנו יש את האחריות שלה ומרגישים שביקב מאוד סומכים עלינו ומסתמכים דווקא על הסדר והפדנטיות של הנשים."

עד מתי את מתכוונת להמשיך במקצוע?
"הרבה שנים אחרי שהבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, מבחינתי היום זה המקצוע לחיים."

יש לך עצה ליינניות מתחילות?
"לפני שאתן נכנסות לעבודה טיילו בעולם ותתנסו ביקבים לא כשרים, תרגישו את העבודה בידיים, חשוב לדעת את העבודה השחורה מבפנים, כדי שתדעו להסביר אותה לעובדים ביקב. ועוד לנשים בתחום, אל תפחדו לטעות ואל תפחדו להגיד את מה שאתן חושבות, גם כשכולם מסביב לא תמיד מסכימים אתכן."