הלב עם איטליה

"זה לא פרימיטיבו זה זינפנדל" התעקש איתי חבר אחרי שניסיתי להסביר לו שתכל'ס בגדול זה אותו דבר, רק שאני מעדיפה את הגרסה האיטלקית על האמריקאית. בלוח השנה האלטרנטיבי שאני מנהלת בין החגים, צוין יום הזינפנדל כיום חג אלא שנסיעה לחו"ל, לארץ יין מסוג אחר לגמרי, השכיחה ממני את המאורע. לכן, את ערב הזינפנדל שהבטחתי לחברים מהשכונה (מאז הקיץ האחרון אנחנו מציינים ימי יין בינלאומיים כחגים לכל דבר), עשינו באיחור של חודש כמעט.

היה לי קשה לשכנע את הקהל הביתי שלי, שנהיה אנין טעם, לצלול אל בקבוקי יין עם תדמית מתקתקה יחסית, אז אמרתי להם שעושים ערב איטליה וכדורגל. בכל זאת המונדיאל פה כבר שבועיים ועדיין לא ממש הספקנו לעשות ערב צפייה משותפת "אין האוס", ולמרות שנבחרת איטליה מצאה את עצמה מחוץ למונדיאל, החלטתי לתת לה קצת נוכחות בשטח עם יין. גם זה משהו.

מונדיאל בלי איטליה זה באמת משהו מוזר, בפרט שקבוצות הזויות כמו יפן, ואקוודור ואפילו סעודיה נותנות בראש כאילו הם לפחות היורשים של מסי. אבל אי אפשר להצטיין בהכל, וביינות האיטלקיים יש כמעט את כל מה שאני אוהבת בעם הזה, תשוקה, מגוון, יופי, סטייל, אש והמון צבע.

את מארזי הבירה הרבים שהגיעו אליי לקראת המונדיאל שמתי לרגע קט בצד, יומם עוד יגיע אמרתי לחברים שהתבקשו להגיע לצפייה באותו יום בו קרואטיה נתנה בראש עם פיצה פפרוני וטירמיסו.

'פאולו לאו, קסטל די פארנו', הוא הבקבוק הראשון שפתחנו קצת אחרי המחצית הראשונה של המשחק של 18:00. מדובר בזינפנדל אהוב במיוחד, מכיוון שהוא מיוצר מענבי גפנים בוגרות באזור פוליה שבדרום מזרח איטליה. מיטיבי חיך יבחינו בהבדל בין יין שמיוצר מכרמים בוגרות לכזה שלא, הגיל מעניק ליין, בשפה הכי פשוטה שיש, עומק ורבדים של טעם.

הזינפנדל הזה פירותי, ומזכיר בעיקר פירות יער שלוקטו בליל סופה, והוא הלך נהדר עם כמה חתיכות גרוייאר וקממבר שעוד נשארו לי מהדיוטי-פרי בפריז. מה שעוד יפה בבקבוק הזה, הוא שמחירו 50 שקלים בסך הכל. מחיר כוס אחת של יין בכל בר שמשדר כדורגל. שערורייה!.

מכיוון שאיטליה כבר לא במונדיאל, החלטתי להשקיע ביינות מזנים שלא שותים כל יום. לתת לארץ המגף את הכבוד הראוי לה. הבקבוק השני שבחרתי היה 'ברברה ד'אסטי באטליונה' של יקב 'רנאטו ראטי'.

זהו יין פירותי, שבעיני מתאים יופי לתפר הזה שבין סוף השרב לסוף הסתיו ומלווה יופי מנות עיקריות (בשלב זה כבר היינו עמוק בפיצה). ולמרות שעל המסך רצו שחקני נבחרת ספרד והיו בסלון שלי אנשים שעודדו את גרמניה, הלב של כולנו באותו לילה היה עמוק באיטליה.