סיפור לשבת: יין עם תשע נשמות

ספרים ויין הם אולי שני הדברים האהובים עליי בעולם בכל הנוגע למותרות. טוב, גם אכילה במסעדות ושהייה בבתי מלון. בספרים, כמו ביין יש קסם, יש סיפור, יש היסטוריה, יש ומשהו נסתר שמתחשק לחקור תוך כדי התכרבלות על הספה.

בשבוע שעבר החלטתי שאחרי שנים בהן אני מעבירה סדנאות כתיבה, אשתתף באחת זאת אומרת, כתלמידה ולא כמורה. הסופר הארגנטינאי פאבלו קצ'אז'יאן שספרו "הזדמנות" יצא בהוצאת "תשע נשמות" לפני שבועיים, הגיע לארץ לכיתת אמן של שלושה ימים ואני מיהרתי להירשם. את ההרשמה כמעט פספסתי בגלל באג מוזר במערכת התשלומים, אבל ידעתי, כמו תמיד, שאם משהו צריך לקרות, הוא יקרה.

הסדנה התקיימה בחנות "תשע נשמות", השוכנת ברחוב גורדון 24 בתל אביב. לפני עשר שנים גרתי שם, מטרים ספורים מהחנות, שאז עוד לא הייתה קיימת, ולחזור לשכונה בה העברתי את שנות העשרים וגם חלק ניכר מהילדות שלי, היה מרגש במיוחד, כי אני ילדת נוסטלגיה מעצבנת.

למה אני מספרת לכם את כל זה? כי שמחתי לגלות שבחנות הספרים הנהדרת יש גם אוסף מופלא של יינות שנמכרים לצד ספרי ההוצאה. הספרים שמעוצבים כמו ממתקים בחנות סוכריות, לצד היינות שאסף אוריאל קון המו"ל ובעל החנות, יוצרים שילוב מופלא.

קבלו המלצה תרבותית ממני, ובקרו בחנות. אפשר לרכוש יין וספר במחיר של 100 שקלים. אפשר להגיע לאירוע טעימות יין ועל הדרך לרכוש כמה ספרונים קטנים ומעלפים - כאלה שלא צריך זמן כדי להספיק לקרוא. הטעימה הבאה תתקיים ב 29.12 בשעה 20:30, וכדי להגיע צריך להזמין מקום מראש באתר של "תשע נשמות". https://9livespress.com/product/wine_tasting

בסדנה של פאבלו שתיתי כמה יינות נהדרים, כי אין כמו לדבר על כתיבה בחנות ספרים על כוס יין, כמו סימון דה בובואר וסארטר, בדיוק שבועיים אחרי שחזרתי מפריז, ואני לא יכולה להרפות מהעוצמה שהעיר הזו החדירה בי. אחד היינות המעניינים היה ALIWEN סוביניון בלאן נהדר מצ'ילה מיקב בשם Undurraga.

יש בו משהו מודרני, בועט וצ'יליאני מרדני, אבל הוא אלגנטי כאילו מדובר ביין צרפתי לכל דבר. מה שאהבתי ביין הוא שככל שהוא שוהה בכוס, הוא נפתח יותר והופך לריחני ועשיר בטעמים במיוחד. לא ציפיתי, קצת כמו ההפתעה שיש בספר החדש של פאבלו.

היין השני ששתיתי לאחר שסיימתי את הסדנה, היה מהיקב ממנו הגיע ALICE, שעליו המלצתי לכם כאן בשבוע שעבר. אחרי שהתענגתי,, חקרתי קצת על יקב 'פרודטורי די מנדוריה' שמוכיח שהשלם תמיד עולה על סך חלקיו, וששיתוף פעולה בין כמה יצרנים, מפיק תוצרת נהדרת ובמחיר נורמלי. נאמר את האמת. 50-59 שקלים לבקבוק זה מחיר נהדר.

אני עדיין חזק בתוך הלבנים, ועד שלא תגיע לכאן סופה אני לא אעבור לשורת הבקבוקים האדומים שממתינים להיפתח. ליין השבוע שלי קוראים ZIN ובניגוד לשמו המטעה אין מדובר בזינפנדל. אלא ביין לבן המופק מענבי פיאנו (זן שלא טעמתי לבושתי עד עתה), מגפנים בנות 20 מאזור סלנטו.

כמו אחיו מהשבוע שעבר, גם הוא פירותי ועדין, יש בו טעמים שמזכירים מלון וקצת עשבי תיבול. משהו בין מתוק למלוח שרק מתחשק גם ב 18 מעלות, להוציא אותו קצת מצונן מהמקרר ולשתות לצד נשנוש של סלט קפרזה רענן, שותפי לשתייה אמר שהוא היה מוסיף גם עיגולי בגט עם איקרה. זרמתי.