להיות עם חופשי: הוויסקי האירי שמשלב בין נגישות ליוקרה

על חודש מרץ 2023 ניתן כנראה להכריז כבר באופן רשמי כחודש השיבושים העברי. אולי מסורת שתמשיך איתנו עוד שנים קדימה, מי יודע, אז נכריז ליתר ביטחון. מבלי להיכנס לפוליטיקה, מלבד ימי השיבושים השבועיים שהם מסימני התקופה קיבלנו את הדאבל-פיצ'ר הקלאסי של החגים השיכורים: פורים ויומו של פטריק הקדוש.

מועדים משמחים אלה הם לכל הפחות עוד הזדמנות עבורנו להשתבש כל אחד כדרכו ותורתו, בין אם במסיבות צפופות ובין אם על הבר כשבידנו כוס וויסקי אירי המרחיבה את הדמיון, שמצדו נודד לו אל אותו אי ירוק בים. כנראה שאחרי שורות אלה לא הותרתי יותר מדי מקום לספק לגבי העדיפות האישית שלי, אבל היופי הוא שהבדלי לוחות השנה סיפקו לנו באדיבותם כמה וכמה ימי התאוששות בין המועדים, אז למה לא ליהנות מכל העולמות? בייחוד כשיש דברים טובים לשתות.

זה כבר כמה שנים שמזקקת 'דבלין ליברטיז' האירית מצליחה לשלב בין נגישות ליוקרה. כאחת מהנציגות הבולטות של רנסאנס הוויסקי האירי בשנים האחרונות, המזקקה הדבלינאית שנקראת על שם השכונה ההיסטורית בה היא ניצבת, פרצה ב-2019 עם קו מוצרים שכמו מציע משהו גם לתושבי השכונה המקוריים ממעמד הפועלים וגם לפודיז וההיפסטרים הצובאים עליה בימינו אנו, לאחר שהפכה לאחת השכונות הטרנדיות באירופה.

וויסקי יום-יומי שלא מתפשר על איכות לצד מהדורות מוגבלות ויוקרתיות, וויסקי לקוקטיילים מסוגננים לצד בקבוק שנכנס לזירה מול הסינגל מאלטים הסקוטיים. היה לנו רק יום אחד לחגוג את סיינט פטריק'ס והרבה לשתות, שנתחיל?

דאבלינר הוא מותג נפרד שמזוקק ב'ליברטיז' ומהווה קו נגיש וידידותי יותר של המזקקה, הן מבחינת איזון הטעמים שמאפיין את המהדורות השונות והן מבחינת המחיר. אבל אל תטעו לחשוב שיש כאן פשרות בתהליך הייצור; מדובר על בלנדד אירי שכל חלקיו מזוקקים ב'ליברטיז', ללא רכישה של אלכוהול מבחוץ, ומיושן פרק זמן של לפחות 3 שנים בחביות אקס-ברבן אמריקאיות, במחסני המזקקה בדבלין.

אל תתנו לגיל הצעיר להרתיע אתכם, הדאבלינר אקס-ברבן הוא דוגמא למיצוי מצטיין של ארומה וטעם מהחביות האמריקאיות, עם ריבת חלב וקוקוס באף, מתיקות שוקולדית עם נגיעה של מלח-ים, וסיומת קלילה אבל מובחנת של וניל ומעט גרידת תפוז. גם השנה, מדובר בבקבוק שנותן תמורה מצוינת למחיר עם אווירה של יותר מכוס אחת. אולי גם יותר משתיים. המחיר: 99-119 שקלים.

אפתח ואומר שמדובר על וויסקי לקוקטיילים. מה הופך וויסקי לוויסקי לקוקטיילים? לרוב כוונת המשורר. דד ראביט הוא שיתוף פעולה מיוחד בין 'ליברטיז' לבין בר קוקטיילים מיתולוגי במנהטן, שנקרא על שם כנופיית 'הארנבים המתים' האירית שנודעה לשמצה בניו-יורק של המאה ה-19. המזקק הראשי של 'ליברטיז', דאריל מקנאלי, יצר וויסקי שמגשר בין שני צדי האטלנטי עם חמש שנים בחביות אקס-ברבן ואז עברו לפיניש של חצי שנה בחביות אלון חדשות בנפח של חמישים ליטר.

בטעימה נקייה מדובר על וויסקי שמצליח להיות אירי ואמריקאי באותה נשימה; שלושה זיקוקים, גוף קל יחסית, רשמים של דגן גם באף וגם בפה, כשלצד כל אלה טעמי עץ מודגשים וסיומת יבשה שאופיינית יותר לוויסקי אמריקאי. מלבד אלה, תמצאו בארומה פלפל אנגלי וריבת תות שדה ושוקולד חלב עם קצת ג'ינג'ר בטעם. ערבבו ממנו אייריש מיול רענן או מאדסלייד מנחם, ההנאה מובטחת. המחיר: 199-229 שקלים.

אוק דוויל הוא נקודת הפתיחה למהדורות המיוחדות של 'ליברטיז', שמציגות צד יצירתי של המזקקה, בהשראת הפולקלור המקומי. אוק דוויל (שד האלון) הוא הכינוי שניתן לדמות שד שגולפה בראשו של שער עץ שעמד אי-אז בכניסה לשכונה, שנודעה אז כאזור תעשייה ביום ומאורת בילויים וחטאים בלילה, ונועד להזהיר את הלב הנוצרי של אנשי הקהילה מסטייה מדרך הישר.

סופו של אותו שד? האגדה מספרת שהפועלים הצמאים פירקו את השער והפכו אותו לחבית וויסקי. אמת או בדיה? ככל ששותים יותר קשה להכריע, אבל מה שניכר כאן הוא שסיפור טוב יוצר וויסקי מצוין. הוא מיושן 5 שנים בחביות אקס-ברבן, מזוקק שלוש פעמים אך אינו מסונן בקור, כך שהוא נהנה מגוף וטעם עשירים יותר ומאמיר ל-46% אלכוהול. באף עוגה אפויה ושוקו חם עם צ'ילי גרוס, בפה משחק של מתוק-מריר עם סירופ שוקולד וקרמל עם חמאה. הסיומת ארוכה יחסית עם ההרבה אלון חם, שסוגר היטב וויסקי עגול שמגלה עוד ועוד מורכבות בכל לגימה. החטא משתלם. המחיר: 289-310 שקלים.

קופר אלי (סמטת הנחושת), שנקרא על שם סמטה ברובע הטמפל בר הפופולרי בדבלין, אחד ממעוזי התרבות והשתייה של העיר, הוא וויסקי שהוא הצהרה. סינגל מאלט שמזוקק פעמיים, מיושן 10 שנים בחביות אקס-ברבן ועובר לאחר מכן לפיניש של 6-8 חודשים בחביות שרי אולורוסו בנות 30 שנה לפחות.

התיאור הזה, יסכימו רבים, מתאים הרבה יותר לוויסקי סקוטי קלאסי מאשר לוויסקי מליבה הפועם של בירת אירלנד. האם זו קריאת תיגר של 'ליברטיז' על המזקקות הסקוטיות? שמא מחווה? או שמדובר על מזקקה יצירתית שיודעת לשבור מוסכמות בדרך לוויסקי ייחודי ומעולה. אולי כל התשובות נכונות. מה שבטוח הוא שמדובר על הפתעה נעימה גם בגזרת חביות השרי.

ליברטיז קופר אלי הוא ממש לא פצצת שרי כפי שקורה לא-אחת ונותן במה למגוון הניחוחות, הטעמים והמורכבויות של חביות האולורוסו, כמו גם ליישון הממושך בחביות האקס-ברבן. באף פירות יבשים, פרחי לוונדר, קשיו ומעט לימון. בפה קונפיטורת אוכמניות, צימוקים, ציפורן ופקאן קלוי שממשיך גם לתוך סיומת הארוכה וקרמית האופיינית לאולורוסו. המחיר: 360-415 שקלים.

על הבקבוק של ליברטיז מרדר ליין מופיעה האזהרה "Dangerously Delicious", טעים באופן מסוכן בתרגום ישיר. כשמצמידים אזהרה כזאת לוויסקי עם שם מלבב כמו "משעול הרצח", כינוי לשביל אלמוני שמחבר את רחובות באו וג'יימס בדבלין, לא קשה לעורר סקרנות שיכולה לפתות כל אחד מאיתנו לתוך סמטה אפלולית. או לוויסקי שיושן 13 שנים בחביות אקס-ברבן לפני שעבר לחביות טוקאי, יין קינוח הונגרי שנחשב ליין המתוק ביותר בעולם.

השימוש בחביות טוקאי תופס תאוצה בעולם הוויסקי של השנים האחרונות, עד לכדי סכנה שיהפוך לגימיק כאשר לא תמיד מצליחות המזקקות שעושות שימוש בחביות אלה לממש את הפוטנציאל הגלום בהן. ליברטיז מרדר ליין ללא ספק מצדיק כל חודש שבילה בטוקאי, עם אופי לא-מאוזן בקטע הכי טוב שיש.

הארומה מסחררת עם טארט שקדים, תפוח אפוי ואספרסו עם חלב, הטעם זורק לכיוון אחר לגמרי עם פלפל שחור וטרגון ובסיומת גל של עלי מרווה צרובים במחבת ונגיעה של שוקולד לבן. הליברטיז מרדר ליין הוא מהדורה מוגבלת ונדירה, עם 600 בקבוקים בלבד בכל אצווה, ואני מעודד אתכם לא להישמע לאזהרות. המחיר: 779-860 שקלים.