מאז ולתמיד: איך הגיעו חביות יין מחברון למזקקת וויסקי בצפון סקוטלנד

ד'ה דאנדי, סקוטיש רויאל, סמוקי ג'ו, גלן קירק, גלן פארקר, זה רק חלק ממותגי הוויסקי שמיוצרים על ידי התאגיד הסקוטי אנגוס דאנדי, ואם השמות שלהם לא אומרים לכם דבר, זה בסדר. אנחנו לא קהל היעד. התאגיד, שהוקם בשנת 1965 כדי לענות על הביקוש התקופתי הגובר לבלנדד וויסקי, מזקק, מיישן, מייצא ומשווק וויסקי ממותג, וגם וויסקי לא ממותג, שנשלח במכלים ליצרנים אחרים בסקוטלנד ובעולם, המבקבקים אותו תחת שמם.

כדי לקיים את הפעילות הזו, יש צורך בחומר גלם ולכן התאגיד מחזיק בבעלותו שתי מזקקות בצפון סקוטלנד: טומינטול, בחבל גלנליווט שבאזור ספייסייד וגלנקאדם שנמצאת במזרח אזור היילנד.

זו לא לא הסיבה הבלעדית לכך שתאגידי וויסקי רוכשים מזקקות. רוברט פלמינג, מנהל המזקקות המיתולוגי של אנגוס דאנדי - מעמד שלא הפריע לו לפתוח בשבילנו את בית האירוח הצמוד למזקקת טומינטול קרוב לחצות, ולהראות לנו איפה הוא שומר את הוויסקי הטוב, סיפר שהוא והעמיתים שלו, מנהלי מזקקות מרחבי סקוטלנד, נוהגים להחליף ביניהם חביות, כדי להרחיב את מנעד הטעמים העומד לרשותם.

התעריף הוא חבית מול חבית של וויסקי מאלט לא מיושן, או שתי חביות של וויסקי דגנים מול חבית אחת של מאלט. החביות שהגיעו מבחוץ, מאוחסנות בין החביות המקומיות, תחת שמות קוד שידועים רק לרוברט והצוות שלו.

פלמינג, בן למעלה משבעים, נאלץ להישאר ער בגללנו אותו ערב. לא רק כי איחרנו לטיסה, אלא גם כי בדרכנו למזקקה הנהג שלנו דילל מעט, למרבה הצער, את אוכלוסיית הצבאים המקומית. אבל הוא לא נראה מודאג. רוברט הוא דור רביעי של עובדים בתעשיית הוויסקי, עם אבא מבשל, סבא חבתן, סבא רבא עובד מלתתה, ובית מגורים שבנוי על גבעה ירוקה מעל מזקקת 'ד'ה גלנליווט', מיצרניות הגדולות והחשובות בספייסייד. האזור הירוק להפליא הזה, שעל שלטי הדרכים שבו מתנוססים המון שמות מעוררי צמא כמו: גלנפידיך, גלנאלאכי, בלוויני, קארדו ועוד.

מזקקת טומינטול הוקמה בכפר טומינטול בשנת 1965 ובסיור שערכנו בה למחרת הגיענו, נראה היה כי לא עברו עליה יותר מדי שינויים מאז. העבודה נותרה ידנית ברובה, ואת הציוד הממוחשב שאפשר לראות כמעט בכל מזקקה מודרנית, מחליפים מחשב כיס, מאזניים, פנקס, עט, ומערכת מסננות שנועדה לבחון את רמת הגריסה של הלתת.

שני דודי הזיקוק של טומינטול, הם בעלי צווארי נחושת ארוכים יחסית שמאפשרים מגע ארוך של האדים הנוצרים בזיקוק, עם המתכת. מגע שמאפשר יצירה של תזקיקים מעודנים יחסית, כמו אלה של טומינטול. מחליפי החום, שבקצה הצינורות הנמשכים מהדודים, ממירים את החום שנוצר במהלך הזיקוק לקיטור, באמצעותו ממחממים את דודי הבישול. "כולם מדברים היום על אנרגיה ירוקה" צחק פלמינג "אנחנו עושים את זה שנים".

לפני שניגשנו לטעום כמה ביטויים של טומינטול (אם יזדמן לכם אל תוותרו בשום פנים אופן על "טומינטול, סינגל קאסק 2007" וויסקי בעוצמה של 65.7% אלכוהול, עם ריחות של עץ חדש, וניל, טבק והדרים, טעמים יבשים ומורכבים מאוד וסיומת מתקתקה מתובלת), הפתיעו אותנו המארחים עם הסיבה העיקרית לטיול שלנו.

חברת א.ג.ת.ד, שמייבאת את מוצרי התאגיד לישראל, שלחה לרוברט שש חביות ריקות ששימשו ליישון יין ישראלי: שתיים מיקב אלכסנדר וארבע מיקב חברון. פלמניג בחר כמה חביות סינגל מאלט מהמחסן של טומינטול, הצעירה בהן בת עשרים וחמש ובימים אלה הוויסקי שהתישן בהן עובר גימור בחביות מישראל. איך הוויסקי? אין לי מושג. כדי לטעום אותו בלי לפגוע בכשרות, היה צריך להכניס לאירוע רב שיפתח את החביות והפעם הוחלט לוותר.

כפיצוי, טעמנו כמה ביטויים מקסימים של המזקקה: טומינטול 15 עם גימור של חביות פורט, מהדורה מוגבלת בעלת 46% אלכוהול, שהפגינה עדינות, אלגנטיות, מורכבות ונטייה למתיקות. טומינטול סיגאר מאלט, מהדורה מתקתקה, מעושנת מעט, ללא ציון גיל ועם 43% אלכוהול, סינגל מאלט מחבית יחידה שהתיישן 15 שנה, עבר גימור בחביות סוטרן מבורדו ומגיש, על מצע של 60.7 אחוזי אלכוהול, עושר מטורף של ניחוחות וטעמים, סינגל מאלט בן 14 עם גימור של חביות פורט לבן, ועוד.

המאפיינים העדינים והמתקתקים של המזקקה, עובדים נהדר, כך התברר, עם לא מעט גימורים לא שגרתיים ומעניין יהיה לטעום אותם עם הגימור הישראלי הכשר. ויש עוד קשר ישראלי: תומר גורן המאסטר דיסטילר של מזקקת Mַ&H, עבר לפני מספר שנים, השתלמות אצל רוברט שזוכר אותו בהערכה.

הדרך המפותלת בין הכפר טומינטול לעיירה ברכין, ביתה של מזקקת גלנקאדם, החזירה אותנו כמה מאות שנים אחורה. המזקקה שהוקמה בשנת 1825 ונרכשה בשנת 2003 על ידי אנגוס דאנדי, ממוקמת בין בית קברות לפארק, שלא מאפשרים לה להתרחב או להתחדש יותר מדי. במרכז המבנה העתיק, מסתובב, גלגל מים רועש, שבקרוב יתחיל לספק אנרגיה למזקקה.

בשונה ממחסן החביות המודרני של טומינטול, כאן החביות מונחות, כמו פעם, בשלוש או ארבע שורות זו מעל זו, על רצפות בטון או עפר. התזקיק הראשוני של גלנקדאם, מתאפיין ברעננות, פרחוניות ועידון, שנשמרים היטב גם לאחר היישון בחביות. הרשימו במיוחד: גלקדאם 13 האנרגטי והעשיר, וגלנקאדם 13 שעבר גימור בחביות סוטרן.

כמזקקה איכותית עתיקה אך לא מוכרת, יש לגלנקאדם סיכוי לא רע להפוך לדבר הגדול הבא. זה הזמן להזכיר שבחודשים האחרונים נחתו בישראל כמויות מוגבלות של סינגל מאלטים היסטוריים משתי המזקקות, כמה מוגבלות? בין תשעה לשלושים ושישה בקבוקים למהדורה.

המחירים בהתאם. בקבוק טומינטול 25, וויסקי מעודן, מורכב ומלא חיים, יעלה בישראל בסביבות 1000 שקלים, אתם יכולים רק לתאר לעצמכם כמה יעלה בקבוק גלנקאדם שזוקק בשנת 1982, מצד שני, אם יש לכם אפשרות, אל תוותרו על החוויה.

*הכותב היה אורח של חברת א.ג.ת.ד, יבואנית טומינטול וגלנקאדם.