איזון עדין: וויסקי יפני עם שגרירה מצרפת

את מערכת היחסים של השתיין הישראלי עם הוויסקי היפני, אפשר לסכם במילים: 'זה מורכב'. וויסקי יפני עושה את דרכו לישראל כבר לא מעט שנים, ולאף אחד מהמומחים שתשאלו, לא תהיה מילה רעה להגיד עליו, פרט למחיר אולי. ובכל זאת, הפופולאריות שלו נמוכה משמעותית מאלה של הוויסקי הסקוטי, האירי או האמריקאי. בעולם, לעומת זאת, המצב מעט שונה.

'בשנת 2010' סיפרה לי סוזן רבייר, אשת בית ממכר הוויסקי הצרפתי "לה מייזון דו וויסקי" ושגרירת המותג 'ניקה', 'הקהל האמריקאי גילה שהוויסקי היפני טעים מאוד ולא יקר, המחסנים התרוקנו, ומרגע זה הוא נהיה מאוד מבוקש.' בין הסיבות לכך, מונה סוזן את האופי של הוויסקי מיפן: 'חלק, טעים, מעודן ואלגנטי, שקל לשתות יותר מאשר וויסקי סקוטי. "התרבות היפנית מחפשת איזון בכל דבר" היא הוסיפה. "גם בוויסקי."

הוויסקי היפני, סיפרה לי השגרירה, החל את דרכו, בשנת 1918 כאשר מסאטאקה טקטסורו הצעיר, נסע לסקוטלנד, כדי ללמוד את אומנויות הזיקוק והיישון. טקטסורו, שנחשב לאבי הוויסקי היפני, למד כימיה באוניברסיטת גלזגו והתמחה בשלוש מזקקות סקוטיות שונות. זוג המחברות שמילא בכתב יד והביא אתו מסקוטלנד, היו למעשה המדריך היפני הראשון בעולם לייצור וויסקי.

בשנת 1920, חזר טקטסורו למולדתו, עם אשתו, ריטה ילידת סקוטלנד, וגילה כי החברה היפנית שמימנה את הלימודים שלו באירופה ויעדה לו תפקיד בכיר במזקקה שעמדה להקים, שינתה את התוכניות, עקב המשבר הכלכלי שעברה יפן לאחר מלחמת העולם הראשונה. כאדם היחיד ביפן באותה תקופה שידע לזקק, הוא מצא את מקומו בשנת 2023 במזקקת ימאזקי, של תאגיד סנטורי, אבל הוא לא ויתר על החלום להקים מזקקה משל עצמו.

ריטה, שהייתה מורה פרטית לאנגלית בבתיהם של עשירי יפן, הפיצה בין לקוחותיה את הרצון שלה ושל בעלה להקים מזקקה, בדרך זו היא השיגה חלק מהמימון ובשנת 1934 נסע טקטסורו צפונה, לאי הוקיאדו, שמזג האוויר שלו הזכיר לו את סקוטלנד, והקים שם את מזקקת יואיצ'י, תוך ארבעה חודשי עבודה בלבד. אגב, סיפור אהבתם הלא שגרתי של בני הזוג טקטסורו הפך בשנת 2014 לטלנובלה יפנית בת 151 פרקים.

בשנים שעברו בין הקמת המזקקה להשקת הוויסקי הראשון, יוצרו במקום משקאות על בסיס תפוחי עץ, תחת השם 'ניפון קאג'ו', שאפשר לתרגם ל: 'חברה יפנית למיצי פירות'. בשנת 1936 הסתיימה בנייתו של דוד הזיקוק הראשון, שתוכנן על ידי טקטסורו, וארבע שנים מאוחר יותר, הופיע על המדפים הוויסקי הראשון שלו שנקרא 'ניקה', קיצור של 'ניפון קאג'ו'.

את דודי הזיקוק שתכנן ובנה טקטסורו ביואיצ'י, מחממים על ידי אש פתוחה, ממש כמו דודי הזיקוק במזקקת לונגמורן הסקוטית שבה הוא התמחה. את השיטה הזו קשה למצוא כיום, בעיקר בגלל הקושי לשלוט בטמפרטורה, בהשוואה לחימום באמצעות קיטור, אבל ביואיצ'י ממשיכים עד היום לשמור על המסורת ועל היכולות של המזקקים. הדודים הנמוכים יחסית, והצוואר שלהם המעוקם כלפי מטה ומקשה על האדים להיפלט, מביאים ליצירתו של תזקיק שמנוני יחסית ועשיר בטעמים.

באפריל 1969 החלה לפעול המזקקה השנייה של ניקה, מיאג'יקיו בצפון האי הונשו, האי הראשי של יפן, שמיקומה נבחר הודות למים הנקיים שזורמים בנחלים סביבה. דודי הזיקוק של מיאג'יקיו, מחוממים על ידי קיטור לטמפרטורות נמוכות, בהשוואה לאש הפתוחה ב-יואיצ'י, והם גם בעלי צוואר ארוך יותר, תכונות המאפשרות הפקה של וויסקי קליל ומעודן. לתת השעורה, אחד מחומרי הגלם המשמעותיים לייצור וויסקי מיובא ליפן בעיקר מאירופה, והחביות מגיעות מאמריקה, חלקן עוברות תיבול בשרי ספרדי.

מתוך אחד עשר המוצרים מהקטלוג של ניקה - הידוע מכולם הוא "ניקה פרום דה ברל" בבקבוק המרובע, שכולל גם בלנדד וויסקי, וודקה וג'ין, טעמנו שתי דוגמאות, אחת מכל מזקקה: 'מיאג'יקיו סינגל מאלט', וויסקי קליל ונעים, ללא ציון גיל, עם ריחות מעודנים של פרחים ומעט פרי טרופי, מרקם חלקלק, מבנה מוצק אבל לא יותר מדי, טעמים מאוזנים, וסיומת מתובלת. המחיר: 399 שקלים

לצידו טעמנו גם 'יואיצ'י סינגל מאלט', העוצמתי ממנו שמתאפיין בריחות כבול, הדרים ותבלינים, טעמים מרוכזים וסיומת ארוכה ועשבונית מעט. המחיר: 399 שקלים..

"השוק הישראלי מעניין", "ישראלים שותים הרבה וויסקי', אמרה לי סוזן לפני שנפרדנו, "וחשוב שיגלו עוד וויסקי טעים." בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.