בקבוק שיבאס בארון המשקאות של ההורים הוא מכנה משותף של דור שלם של ישראלים, אני ביניהם. לאורך השנים כל מיני מומחים, חלקם ממשיים וחלקם מטעם עצמם, ניסו להסביר למה ואיך טובלרון ושיבאס ריגאל שימשו לאורך תקופה לא מבוטלת כסמלי סטטוס אולטימטיביים שמעידים ישירות על ביקור בדיוטי פרי בדרך ליעד נחשק אי-שם בחוצלארץ. הרי מה אומר "אני איש העולם הגדול" יותר משוקולד משולש ווויסקי בלנדד סקוטי? התשובה היא שום דבר ושנות ה-90 גם לא מעוניינות לשמוע על אופציות אחרות.
כך קרה כשיום אחד חילצתי מארון המשקאות של הוריי ארבעה בקבוקי שיבאס ריגאל 12 שהצטברו להם ומעולם לא נפתחו. לא בהכרח כי לא היה מי שישתה, אלא כיוון שהבקבוקים האלה לא נרכשו לשתייה; הם נרכשו, כנראה, על אוטומט. כי מי שחוזר מחו"ל ולא הביא בקבוק שיבאס לא יצא ידי חובתו.
אל תפספס
שש מהדורות של שיבאס ריגל
לא עבר יותר מדי זמן מהיום שבו גרפתי את אותם ארבעה בקבוקי השיבאס ועד היום בו נמזגה מהם הכוס האחרונה. לא שתיתי אותם לבד כמובן, חברים רבים (וקומץ פרזיטים) קפצו לבקר פה ושם ומיד נשלף בקבוק שיבאס מהמאגר והונח על השולחן. הייתה לו, לוויסקי הזהוב באותו בקבוק גוץ עם האריזה האנכרוניסטית משהו, איזו הדרת כבוד, כזאת שמשדרגת את האירוח. כך נלגמו להם ארבעה בקבוקים, שאחריהם לקחתי הפסקה משיבאס. הפסקה ארוכה.
ואז פתאום קם אדם בבוקר (או בצהריים, אל תשפטו) ומגלה שמשפחת שיבאס התרחבה. בשנים האחרונות נדמה שבחברה של האחים שיבאס, שמתנהלת מעדנות אי-שם בקית' שבסקוטלנד עוד מאז המאה ה-18, מתחילים להרגיש את חילופי הדורות; לא עוד הדור הוותיק והנאמן שקנה שיבאס מתוך נאמנות מתמשכת למותג, אלא דור של שתיינים צעירים שמחפש את החדש, המעניין, המאתגר. לא פחות מ-6 מהדורות שונות של שיבאס הסתדרו על השולחן כדי להוכיח את זה. שנתחיל?
שיבאס 12
"כבר דיברת על שיבאס 12" אתם ודאי אומרים, ואתם צודקים. גם כיום מדובר על אחד הבלנדדים הסקוטיים הנפוצים, לא שריד של תקופה, אלא מותג ותיק ואחד הצעדים הראשונים של צרכנים ישראלים רבים בעולם הוויסקי פרימיום, גם בימינו כאשר הגיוון על המדף עלה משמעותית. שיבאס 12 שווק לראשונה בתחילת המאה העשרים (1909, אם לדייק) ומאז לא עצר. שילוב של חביות אקס-ברבן וחביות שרי, עם פרופורציה יפה של מאלט, שבעיקרו מגיע ממזקקת סטרת'אילה בספייסייד. הסטנדרט של מינימום 12 שנות יישון לכל חבית שמעורבבת לתוך השיבאס 12 נתן לו לאורך שנים מעמד של מוצר יוקרתי, שעומד קטגוריה או שתיים מעל בלנדדים נטולי גיל, בטח בתקופה לא-רחוקה בה גילו של הוויסקי עוד נחשב כמדד אולטימטיבי לאיכות. כיום, הוא מהווה דוגמא ליציבות ומקצוענות בוויסקי, עם אופי נגיש ושתי לצד מידה יפה של עומק. התכונות האלה יקפצו לבקר אותנו גם במהדורות שבהמשך הכתבה.
חביות האקס-ברבן בולטות כאן בעיקר בגזרת הטעם, עם רשמים של פודינג וניל, בננה וחמאה חומה. באף הן תורמות נוכחות גבוהה של ניחוחות דגניים לצד אלון קלוי. חביות השרי, כנראה בפרופורציה מעט נמוכה יותר אך עדיין בכמות יפה, תורמות לאף תבליניות קלה ולפה, אגוזיות ובעיקר גוף עשיר יחסית, שמוביל לסיומת ארוכה יחסית לקטגוריה. למרות העושר היחסי, עדיין מדובר בוויסקי שאפשר בקלות לשתות ממנו שתיים-שלוש כוסות לפני שעוצרים לשאול שאלות. בשולי הדברים, העיצוב של השיבאס 12 שונה לאחרונה למשהו שהחברה מתארת כיותר "נועז", אבל השינוי המהותי מגיע בגזרת הבקבוק שמשקלו הוקל היות שנעשה שימוש בפחות זכוכית, כך שבכל שנה חוסכים בשיבאס 1300 טון זכוכית. קיימות זה עלא כיפאק, מה נגיד?
ברבן, שרי ושיפון
הקו העיצובי הקלאסי של שיבאס קיבל זעזוע חיובי עם ההשקה של סדרת שיבאס אקסטרא 13. האם שנה אחת עושה את כל ההבדל? התשובה היא לא, אבל המספר 13 נבחר כנראה מסיבה אחרת - המחסן המיתולוגי של חברת האחים שיבאס ברחוב קינג מס' 13 בעיר אברדין בסקוטלנד, שאיחסן במהלך המאה ה-19 סחורות אקלקטיות יותר או פחות מכל רחבי העולם. אמרנו אקלקטי? קיבלנו. העיצוב של הקופסאות בהן מגיעים הבקבוקים של סדרת האקסטרא 13 הוא של קולאז' צבעוני מודרניסטי מבית היוצר של אמן הפופ-ארט גרג גוסל, שמשדר משהו צעיר, חדשני ובעיקר מחובר לכאן ועכשיו. גם הבקבוקים בפנים נהנים מעיצוב נקי יותר, כל אחד עם צבע מרכזי שמייחד אותו לעומת השאר - מה שגם גורם להם להיראות יפה מאוד אחד לצד השני בתוך ארון המשקאות. מבחינת הטעם, הסטייה מהקו שמכתיב האח הגדול שיבאס 12 לא חדה מדי, אבל כאן גם טמון המסר: יוצאים מהקופסא, אבל נשארים בבית.
שיבאס, אקסטרא 13, ברבן
העולה החדש ביותר למדפים בישראל הוא שיבאס אקסטרא 13 ברבן, שלוקח את הבלנד הקלאסי של שיבאס ומחזק בו את מרכיב חביות האקס-ברבן, עם דגש נוסף על איכות החביות מבחינת גיוון ועוצמת הטעמים. ראוי לציין, חביות אקס-ברבן הן החביות הנפוצות ביותר בעולם הוויסקי - בהפרש גדול מכל סוג אחר. הן יכולות בקלות להיות גנריות, אך שימוש מושכל בהן יכול ליצור וויסקי מרתק שמדגיש את היתרונות הייחודיים של המותג.
כבר באף ניכר שנעשתה כאן עבודת ערבוב מעולה, עם זהות מובהקת של חביות אקס-ברבן; וניל גבוה, קליפות תפוזים מסוכרות וקרם בוואריה לחובבי הז'אנר. בפה מתגלים טעמי עץ מגוונים, שנעים בין החרוך לטרי עם תפוח אפוי שקופץ לבקר. העץ ממשיך לתוך הסיומת ומקבל ממד מתובל יותר עם רמזים של פלפל אנגלי.
שיבאס אקסטרא 13
הצד השני של הבלנד הקלאסי של שיבאס בא לידי ביטוי במהדורת שיבאס אקסטרא 13. מה זה? איפה ההמשך? לא ברור, אבל מדובר על חביות שרי ויותר ספציפית - שרי אולורוסו. חביות שרי הופכות יותר ויותר נדירות עקב ביקוש גבוה, כך שבחירה של שיבאס ליצור מהדורה גדולה ונגישה שרובה-ככולה מיושנת בחביות שרי אולורוסו אינה טריוויאלית. גם הבחירה בחביות אולורוסו אינה טריוויאלית; בעוד שחובבי וויסקי רבים יעידו על חיבתם לוויסקי המיושן בחביות שרי, ברוב המקרים מדובר על חביות של שרי מתוק מסוג פדרו-חימנז (PX), שעל-פי-רוב מעניקות לוויסקי רשמים כבדים יחסית של מתיקות.
שרי אולורוסו מתאפיין בטעמים חמצמצים ואגוזיים עקב חמצון מוגבר בתהליך היישון של היין המקורי, מה שמעניק לשיבאס אקסטרא 13 אופי שחורג מעט מהקו המוכר, עם ריבת מישמש ושקדים מסוכרים באף, טעמים של פירות אדומים יבשים וטופי מלוח וגוף קרמי שעוטף את כל אלה בדרך לסיומת עם יובש טאניני קל וקורט של קקאו.
אולי הכי מפתיע בסדרה הוא שיבאס אקסטרא 13 שיפון אמריקאי. כאן החביות שנמצאות במרכז המהדורה שימשו לפיניש, כאשר חביות אקס-ברבן ושרי הוכנסו לאחר תקופת יישון ממושכת לעוד תקופת יישון קצרה יותר בחביות שאחסנו בעבר וויסקי שיפון אמריקאי. מדובר על סוג חביות שאינו נפוץ במיוחד, בין אם בגלל הכמות המוגבלת של חביות כאלה בעולם ובין אם בגלל האופי המרדני של חביות וויסקי שיפון, שנוטות כמו התזקיק שיושן בהן במקור לגלות רשמים חריפים של תבלין לצד פירות בשלים (יש שיגידו בשלים מדי).
שיבאס לקחו את האתגר הזה בשתי ידיים ואכן יצרו וויסקי מתובל למדי, עם ארומות שמשחקות בין ג'ינג'ר יבש לסוכר שרוף וטעמים שנעים בין פירות טרופיים לפלפל שחור גרוס גס. הסיומת יחסית רגועה ומסכמת יותר במתיקות את הוויסקי הזה, שהוא אולי הרחוק ביותר מנקודת הפתיחה של שיבאס. מהלך יפה ולא בדיוק צפוי מצד אחת מוותיקות הז'אנר, שבסופו וויסקי שללא-ספק ישדרג לכם את האגף היומיומי באוסף.
שיבאס XV
אחד הטרנדים היותר חמים בעולם הוויסקי בעשור האחרון הוא חביות קוניאק. לא מדובר רק על עניין של יוקרה; חביות קוניאק בנויות מאלון צרפתי, שלו טווח טעמים שונה מאשר האלון האמריקאי הנפוץ יותר, ומיושנות לפרקי זמן ממושכים, שהופכים חביות אקס-קוניאק לתוצאה שהיא שילוב בין חומר גלם נדיר לתזקיק איכותי שהותיר בהן את חותמו המובהק. הגודל של שיבאס כנראה סייע להם לא-מעט לשים יד על כמות נאה של חביות קוניאק ממחוז גרנד שמפיין (Grand Champagne) וליצור את השיבאס XV, או בספרות פחות רומיות 15, שנוצר מערבוב של חביות מובחרות בנות 15 שנה לפחות שעברו פיניש משמעותי בחביות הקוניאק.
התוצאה היא וויסקי מענג עם אופי קינוחי, שבכנות קשה להפסיק לשתות. באף באופן כמעט מיידי בולט טארט טאטן עם המון חמאה, בפה סוכריות חמאה ומעט קפה נמס, הסיומת פירותית עם אגס אפוי ומקל וניל. הביקוש הגבוה לחביות קוניאק בעולם הוויסקי לרוב מגביל את הסגנון למהדורות הגבוהות, הנדירות והיקרות יותר. כיף לגלות מהדורה כזאת של וויסקי בחביות קוניאק - ובגובה העיניים.
שיבאס 18
שיבאס 18 הוא אחד מסוסי המרוץ הנאמנים באורווה של שיבאס, עם כמות נאה של מדליות ופרסים לאורך השנים, כולל תואר הבלנדד הסקוטי הטוב בעולם לשנת 2014 בתחרות IWSC היוקרתית. הוויסקי הזה הוא יצירה ייחודית של המערבב הראשי (מאסטר בלנדר, בלעז) קולין סקוט, שחתימתו מופיעה על כל בקבוק ומעידה על תרומתו האישית למורשת של שיבאס. הרכב החביות בשיבאס 18, שמגיעות מ-20 מזקקות שונות ברחבי סקוטלנד, דומה לשיבאס 12 עם אקס-ברבן ושרי, אך כאן החבית הצעירה ביותר היא בת 18 שנה והדגש עובר באופן ברור מאיזון - לגיוון, כאשר על הקופסא נטען שסקוט מבחין בכל טיפה של שיבאס 18 בלא פחות מ-85(!) רשמי ריח וטעם שונים.
האף כאן מתחיל קלאסי מאוד עם שעורה אפויה ואגוז מוסקט אך אליהם מצטרפים במהירות גם רשמים פחות צפויים כמו שבבי קוקוס קלויים וריבת ענבים. בפה מתגלים עומק וחום, עם תבלינים כמו ציפורן וקינמון, דבש טימין וגרידת לימון. הסיומת כאן ארוכה ומספקת עם הובלה של אלון עתיק ומתיקות עדינה של שוקולד חלב.