כשוויסקי מסקוטלנד פוגש חביות מהרי יהודה

סינגל מאלטים מהמזקקות הטובות בסקוטלנד, עוברים גימור בחביות של יקב פלם הישראלי, בידיו של מבקבק עצמאי שהחל את דרכו המקצועית ביקב רמת הגולן. בוויסקי כשר, כך מתברר, לא צריכה להיות פשרה

עודד וייס
09/12/2021

מבקבקי וויסקי עצמאיים נחשבו במשך שנים לאחד הסודות של התעשייה. מומחים עם קורטוב של שיגעון שמחפשים בעומקי המרתפים והמחסנים את החביות המיוחדות ביותר, אותן הם משלבים, מבקבקים בקפדנות ולבסוף מוכרים לשתיינים מנוסים. בשנים האחרונות, המועדון הסגור הזה הולך ונפתח, עם שחקנים נוספים, שנכנסים לתחום כדי לספק את הביקוש ההולך וגובר בקרב חובבי וויסקי רבים שמשתוקקים להיחשף ליצירתיות של המבקבקים העצמאיים.

"התחלתי להתעניין בוויסקי כבר בתור ילד" פותח דני סאלטמן, העומד יחד עם שותפו סול טיילור בראש חברת הביקבוק העצמאי DS TAYMAN (שילוב של שמותיהם) שמוצריה נחתו לאחרונה בישראל. "זה היה במהלך חג סוכות, הייתי בן 8. ישבנו בסוכה בבית הוריי בלונדון כשסבא שלי הציע לי לנסות קצת מהוויסקי שהוא בדיוק שתה. שתיתי את כל הכוס בלגימה אחת, אתה יכול לדמיין לאן זה הלך משם, בכל זאת ילד בן 8. אבל מאז אותו רגע, בכל שבת הייתי טועם מכוס הוויסקי או היין של סבא שלי - וכשהתבגרתי כבר קיבלתי כוס משלי. עד היום אנחנו אוהבים מאוד לשתות יחד".

עוד בוואלה!

מלאכים בשמי בלומפילד

לכתבה המלאה
דני סאלטמן וסול טיילור מרימים כוסית(צילום: יח"צ)

מיקב רמת הגולן, לסינגל מאלט כשר

"לא הקמנו את DS TAYMAN רק כדי ליצור וויסקי כשר, אלא בעיקר כדי ליצור וויסקי טוב - ואפשר לומר שהצלחנו."

מתחילת השיחה אני מתרשם שסאלטמן לא נמצא בעסקי הביקבוק העצמאי במקרה. כל שאלה שלי זוכה לתשובה מפורטת, שמיד אחריה מגיעה כבר התשובה לשאלה הבאה - לפני ששאלתי אותה. סאלטמן התחיל את דרכו המקצועית בתחום היין, כשהניצוץ הראשון הוא התנדבות ביקבי רמת הגולן. "במקום ללכת לאוניברסיטה החלטתי להגיע לישראל, ללמוד בישיבה. מהר מאוד שני הצדדים הבינו שהישיבה הזאת לא בשבילי, אז עזבתי בחיפוש אחרי מקומות להתנדב בהם - וכך הגעתי ליקבי רמת הגולן. אחרי תקופת ההתנדבות חזרתי לאנגליה, עבדתי קצת בנדל"ן, עוד השתעשעתי ברעיון של לעשות עליה, אבל אז הגיעה ההצעה להפוך לאיש מכירות של יקבי רמת הגולן באנגליה. אני אוהב אנשים, אוהב מכירות, אוהב לשתות - מה עוד יכול ילד יהודי טוב לבקש?".

מסלול ההתפתחות של סאלטמן המשיך משם הלאה ואחרי כמה שנים כעובד של יקבי רמת הגולן הוא החל לעבוד בחנות אלכוהול כשר מובילה בלונדון, שם גם הייתה לו הזדמנות לחזור לאהבת נעוריו - הוויסקי. "אני חושב שהבקבוק ששינה לי לגמרי את כל מה שאני חושב על וויסקי כשר היה סינגל קאסק של ברוכלאדי עם פיניש בחבית של יין כשר. זה היה וויסקי מעולה, אבל הוא גם הביא אותי להארה שבוויסקי כשר לא חייבת להיות פשרה ושיש כאן הזדמנות פז ליצור משהו חדש. זמן קצר לאחר מכן חברתי לסול טיילור והתחלנו לפתח את DS TAYMAN". ברוח החוויה שהיוותה עבור סאלטמן נקודת תפנית, כל הביקבוקים הנוכחיים של DS TAYMAN עוברים פיניש בחביות של יקב פלם המקומי. כשאני שואל לסיבה של הבחירה ביקב פלם, סאלטמן מסביר שמדובר על "שילוב בין יין מצוין, אנשים טובים ויכולת אספקה קבועה. מעבר לזה כמובן שלתת ייצוג ליקב ישראלי מעולה כמו פלאם זו זכות".

מעבר לקשר היהודי-ישראלי, הבחירה ביקב פלם הכשר נוגעת גם לסוגיה הרחבה יותר של כשרות בוויסקי, שבולטת בעיקר כאשר מדובר בחביות יין על סוגיו השונים. "כן, כמובן שהיה חשוב לנו לבקבק וויסקי כשר, כדי לתת ליהודים שומרי מסורת את הגישה לוויסקי מתוחכם יותר שלרוב אין להם אפשרות לשתות מטעמי דת. אבל לא הקמנו את DS TAYMAN רק כדי ליצור וויסקי כשר, אלא בעיקר כדי ליצור וויסקי טוב - ואפשר לומר שהצלחנו. אנחנו היום מוכרים את הבקבוקים שלנו ב-30 מדינות בעולם, לקהל לקוחות מגוון שקונה את הביקבוקים שלנו בגלל שהם פשוט אוהבים אותם".

עוד בוואלה!

בוזנח בכרם: ביקור ביקב פלם

לכתבה המלאה
יקב רמת הגולן. מקום טוב להתחיל בו(צילום: עדי פרץ)

בקופסה האדומה: לינקווד 12

זו הסתמנה כנקודה טובה לעצור להפסקת שתייה. שלושה בקבוקים שונים של DS TAYMAN היו מונחים על השולחן, ארוזים בקופסאות גדולות בעלות צבעים בהירים על גבול הזרחניים, "שיבלטו על המדף, רצינו לצאת קצת מהמסגרת של הסטנדרטים העיצוביים המקובלים", כך מסביר סאלטמן. הבקבוק הראשון בתור הוא ביקבוק של חבית אקס-ברבן הוגסדהד (250 ליטר) ממזקקת לינקווד שבספייסייד.

ביטוי זה הוא בן 12 שנה ובחוזק של 46% - וכך גם שאר הביטויים בסדרה, מתוך הרצון של החברה ליצור מוטיב סדרתי בין המוצרים השונים, כמו גם לשמור על הנגישות שלהם דרך אחוז האלכוהול, שמצד אחד אינו גבוה מדי ומצד שני גבוה מספיק כדי שלא יהיה צורך לסנן את הוויסקי בקור (מה שהיה מפחית מטעמו). כאן מדובר על חביות של מזקקת לינקווד הותיקה שמככבת בכמה בלנדדים סקוטיים מוכרים ופחות נפוצה בפני עצמה. בטעימה מתגלה וויסקי מאוזן היטב, בכל זאת ספייסייד, נגיש, עם אלון קלוי וגרידת תפוז באף וטעמים מנחמים של תה שחור ועוגיות חמאה. יופי של וויסקי לפתיחה.

מאוזן היטב ונגיש(צילום: יח"צ)

בקופסה הירוקה: בלייר את'ול 12

אנחנו ממשיכים לבקבוק הבא, הפעם ממזקקת בלייר את'ול מההיילנדס (קופסא ירוקה). בדומה ללינקווד בבקבוק הקודם, גם כאן מדובר על מזקקה שנדיר לראות את הוויסקי שלה מבוקבק בפני עצמו. "רצינו לנצל את ההזדמנות הזאת שביצירת מותג חדש ולהביא ערך מוסף דרך הצגת מזקקות שפחות מוכרות לקהל הרחב" אומר סאלטמן, שמצדו לא נותן לי לשתות לבד, אפילו שאצלו עדיין בוקר. בבלייר את'ול הפיניש בחביות היין האדום של פלם כבר הרבה יותר נוכח, כשלפרופיל הקרמל המלוח העשיר של חבית האקס-ברבן במקור מצטרפים פירות אדומים ותבלינים חמים כמו פלפל לבן וציפורן מהפיניש ביין. הסיומת מעלה רמזים של טבק טרי ויובש טאניני קל, שאופייני לוויסקי בחביות יין אדום.

קרמל מלוח, פירות אדומים ותבלינים חמים(צילום: יח"צ)

בקופסה הכחולה: קאול איילה 12

אחרי שטעמנו ביקבוקים משתי מזקקות פחות נפוצות, אני נכנס עם סאלטמן לעובי הקורה בכל הנוגע לתהליך בחירת החביות. דווקא במזקקות שמוכרות את רוב הוויסקי שלהן לבלנדדים, יש שיגידו שמלאכת בחירת החביות היא קשה יותר, עקב המחסור בנקודת ייחוס. "העסק המרכזי שלנו הוא למעשה קנייה ומכירה סיטונאית של חביות וויסקי, כאשר החביות שנבחרות לביקבוק עצמאי הן למעשה חלקיק מכלל החביות שעוברות אצלנו במפעל. אנחנו קונים כמות גדולה של חביות ממזקקה וצוות של טועמים מומחים דוגם אותן ובוחר בכל פעם כ-20 חביות מובחרות שהן הטובות, המיוחדות והמתאימות ביותר לוויסקי אותו אנחנו רוצים לבקבק עבור הלקוחות שלנו. מדובר על עבודה קשה, אבל זה בסופו של דבר מה שמגדיר ויגדיר אותנו כמבקבקים עצמאיים. זה שווה את זה".

על הבקבוק שסוגר את הטעימה כבר מתנוסס שם יותר מוכר, של מזקקת קאול איילה, הידועה בוויסקי המעושן שלה. "הייתי חייב את זה לעצמי, זו פשוט אחת המזקקות האהובות עליי" מציין סאלטמן, שמוסיף "כל המהדורה הזאת היא חבית אחת בלבד, בכל העולם יש רק 245 בקבוקים כאלה. בלי לחשוב על זה יותר מדי שלחנו את אחד מהם לתחרות בהשתתפות מותגי וויסקי מכל העולם, כולל כאלה ותיקים ומעוטרים. כשהגיעו התוצאות נדהמנו - מקום שני (!) מתוך 150 בקבוקים שהשתתפו בתחרות". כשטועמים את הקאול איילה 12 שנה של DS TAYMAN אפשר בהחלט להבין את הדירוג הגבוה; חיבור מוצלח בין תזקיק מעושן שופע רשמים של רוח ים, תפוח ירוק ומרווה לבין חביות היין שתורמות כאן מעט דובדבן שחור, כוכב אניס ופולי קפה.

רוח ים, תפוח ירוק, מרווה, דובדבן שחור, כוכב אניס ופולי קפה(צילום: יח"צ)

מילה של מבקבק עצמאי

אנחנו מסיימים את הראיון בברכות הדדיות ואיחולי חג חנוכה שמח. לפני שאנחנו נפרדים, לסאלטמן יש בקשה קטנה ממני - לחלוק את מה שנשאר בבקבוקים עם האנשים שקרובים אליי. "וויסקי לא נועד לשבת סגור על המדף ולהעלות אבק. הוא משקה שמחבר בין בני-אדם, שנוצר כדי שיהנו ממנו, שיתרגשו ממנו. אני קיבלתי את האהבה לוויסקי מסבא שלי, כיום אני מעביר את האהבה הזאת לילדים שלי. וויסקי, כמו כל דבר בחיים, הוא הכי טוב כשאנחנו חולקים אותו עם האנשים שאנחנו הכי אוהבים".

(להשיג בסניפי רשת 'בנא משקאות' ובחנויות נבחרות)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully