מגדלור באפלה: איך הוויסקי היפני החדש?

לאחרונה עושה רושם כי הוויסקי היפני, נמצא במרכזה של מחלוקת שקטה, לאחר שבמשך שנים נחשב לסמל אבסולוטי של יוקרה ואיכות. מצד אחד, יש שתיינים שעדיין נשבעים בשמו, ומצד שני, אלה שלא מבינים על מה כל המהומה. סיבה אפשרית לאותה מחלוקת היא המסתורין האופף את הוויסקי היפני; שיטות הזיקוק, חומרי הגלם, אפילו מקור התזקיק והחביות שמרכיבות את הוויסקי - על כל אלה רבות מהמזקקות היפניות אינן נוטות למסור פרטים. נכון, נבירה יסודית באינטרנט עשויה לפתור את התעלומות, אבל לעתים קרובות יהיו אלה פתרונות חלקיים בלבד.

הטוזאקי (Hatozaki), הוויסקי היפני החדש שנחת לאחרונה בישראל, אפוף גם הוא בעננת מסתורין, ובחיפוש אחרי אחר מידע נוסף אודותיו, עולים בעיקר פרטים כלליים. הוא מיוצר על-ידי מזקקת קאיקיו שהוקמה כפרויקט של מבשלת הסאקי אקאשי, ו-הטוזאקי הוא שמו של המגדלור הראשון ביפן, המתנשא מעל נמל אקאשי הסמוך. הטוזאקי לא עובר סינון בקור, לא נצבע באופן מלאכותי ומגיע בשתי מהדורות: בלנדד (Blended) ופיור מאלט (Pure Malt).

פרטים טכניים כמו סוגי החביות ומוצאן - נתונים מעניינים במיוחד כאשר מדובר בבלנדד וויסקי - אינם מופיעים על האריזה או הבקבוק. כאדם שאוהב לדעת כמה שיותר על מה שהוא שותה, הרגשתי שחוסכים ממני מידע, אבל הרגע הזה חלף כשהבקבוק הראשון נפתח. דווקא המידע החלקי סיפק לי חוויית שתייה נקייה מדעות קדומות של מותג וויסקי שהביטויים הללו הם צעדיו הראשונים בעולם הגדול.

הוויסקי בגרסת הבסיס, מכיל 40 אחוזי אלכוהול וצבעו בהיר על גבול הצהבהב, במקרה של וויסקי ללא צביעה מלאכותית. זה עשוי להעיד על שימוש עיקרי בחביות לא מאוד משומשות או חביות צעירות יחסיות. על פי המזקקה, המהדורה מערבת חביות שגילן נע בין 3 ל-12 שנים. חלקן שימש קודם לכן ליישון ברבן, חלקן ליישון שרי וחלקן נעשו ממיזונארה, אלון יפאני לבן. היות והמזקקה הוקמה רשמית בשנת 2018 ובשל ההגדרה של הוויסקי כבלנדד, קל להקיש כי החביות הבוגרות יותר הגיעו ממזקקות אחרות. המזקקה עצמה לא מספקת מידע לגבי זהותן, אך מקורות מקצועיים ברשת משתפים כי מדובר בשילוב בין מזקקות יפניות לבין מזקקות מחוץ ליפן.

הוויסקי מתאפיין בארומות של דגנים מסוכרים ופלפל ירוק, לא אלכוהולי מאוד אך מרגיש מעט צעיר. בטעימה הוא מפתיע עם אופי עדין וטעמי דבש, תפוז, אפרסק ונוכחות יפה של אלון קלוי. הסיומת ממשיכה את החוויה עם עוד טעמי הדגנים, מעט שקדים ומרירות נעימה. מבלי להיכנס להגדרות מורכבות מדי - מדובר על בלנדד וויסקי נגיש שבמקביל חורג מהקו שמכתיבים המותגים הגדולים. כיפי ונעים בלגימה נקייה, עגול, לא מחייב אבל גם עם טעמים מורכבים. המחיר: 150 שקלים

הוא נשען אמנם על אותם סוגי חביות, הפעם עד 20 חביות בלבד בכל מהדורה (small batch) בגילאי של 4-6 שנים, אבל כבר מדבר בשפה אחרת לגמרי: זהו בלנד של סינגל מאלטים ממזקקות שונות ביפן ומחוץ ליפן, המבוקבק בחוזק של 46 אחוזי אלכוהול הצבע עדיין בהיר אבל נוטה יותר לענברי, הגוף בינוני והאף עשיר בארומות של שבבי אלון, למונגראס, ג'ינג'ר יבש ושסק. בטעימה מתגלים שפע של טעמי פרי, עוגיות חמאה, פלפל שחור ומעט אגוז מוסקט. הסיומת בעלת נוכחות וממושכת יחסית, עם דובשניות, טבק ונגיעה של צ'ילי. בלנדד מאלט מעורר מחשבה, שגם אם יש דופי מסוים בהגדרה היבשה שלו כ"וויסקי יפני" מצליח לספק תצוגה מעולה של עשיה עם טעמים מגוונים ושמירה על האופי הנגיש שהופיע גם בבקבוק הראשון. המחיר: 200 שקלים

נקודה נוספת העומדת לזכותו היא המחיר. אחרי שהתרגלנו לכך שוויסקי יפני דורש פרידה מסכום נכבד. מחירי הוויסקי נעים בין 150 ל-200 שקלם לבקבוק. מחירים מצוינים עבור וויסקי של מזקקה קטנה ואיכותית. אם אתם מתעניינים בוויסקי היפני כסוגה ורוצים לעשות צעד ראשון - מדובר על כרטיס כניסה משתלם במיוחד לעולם הזה. אבל אם מתנתקים מהדעות קדומות והקיבעונות, אפשר פשוט ליהנות מהטוזאקי בתור וויסקי חדש ומעניין בשוק, שמספק תמורה נהדרת לכסף.