הוויסקי חמש חמש

המפגש האישי שלי עם הוויסקי של לייבל 5 תמיד היה בנסיבות לא מחייבות. בין אם מדובר בכוס גבוהה מלאה קרח ביום קיץ לוהט, בקוקטייל ביתי מזורז או רחמנא ליצלן בצ'ייסר המנדטורי בחתונות. כמו שקורה בחיים, לפעמים משהו נמצא שם ומחכה שנעניק לו תשומת לב מבלי לקבל הזדמנות. ובכל זאת, לפעמים שינוי קטן יכול לזכות בתשומת לב גדולה וכך לאחרונה הצטרף למדפי חנויות המשקאות, בקבוק חדש בעיצוב דומה עם בשורה חדשה: לייבל 5 סינגל גריין בחביות ברבן. הסקרנות שלי מיד התחילה לעבוד, לא רק כלפי החדש - אלא גם כלפי הוותיק. סיבה ראויה לשתות, הזדמנות טובה להתעמק.

בניגוד למותגי וויסקי סקוטי אחרים, הסיפור של לייבל 5 לא הולך שנים אחורה ל"ימים פשוטים יותר". בין השאר בגלל שלא מדובר בדיוק על מותג סקוטי; החברה הצרפתית 'לה מרטיניקז' יצרה את לייבל 5 לראשונה ב-1969, כבלנד של מספר מזקקות מאיזור ספייסייד בסקוטלנד. באותה תקופה, וויסקי סינגל מאלט עדיין לא היה נפוץ או אופנתי כפי שהוא היום ובלנדד היה צו השעה העסקי והשתייני. השיוך המדיני של חברת האם אולי תרם לכך שבמשך שנים היה לייבל 5 הוויסקי הנמכר ביותר בצרפת - שבעבר הלא-רחוק עוד החזיקה בתואר המדינה בעלת צריכת הוויסקי הגבוהה ביותר לנפש בעולם. גם כיום, מדובר על וויסקי שמככב באופן קבוע ברשימת 10 הבלנדדים הנמכרים ביותר בעולם עם מעל 30 מיליון בקבוקים בשנה.

המהדורה המקורית של לייבל 5, קלאסיק בלאק, נוצרה באופן מוצהר כדי להיות וויסקי להמונים. הבחירה לערבב תזקיקים ממזקקות באיזור ספייסייד בסקוטלנד, שמזוהות על-פי-רוב עם אופי מאוזן וטעמים עדינים יחסית, מוכיחה את עצמה כשהוויסקי הסופי מתגלה כקליל ונגיש: באף בולט אלון קלוי עם רמז של עשן, דגנים מתוקים ואפרסק לבן. הטעימה מתחילה בפירותיות גבוהה ומעט סוכר שרוף, והסיומת קצרה וחמימה עם ציפורן ועוגיות חמאה.

אותה סיומת קצרה הופכת את הלייבל 5 קלאסיק בלאק לוויסקי יומיומי שכוס אחת שלו יכולה גם להתפתח בקלות לשתיים או שלוש. גיל החביות אינו ידוע וסוג החביות מתואר בכלליות כ"חביות עץ אלון" - כשאותו אלון מורגש היטב בטעימה ראשונית, ככל הנראה בשל שילוב של חביות חדשות לצד חביות אקס-ברבן לטובת גיבוש טעם בוגר יותר. עם זאת, בטעימה נוספת מתגלים טעמים עמוקים יותר של פרי, תבלינים ומאפה שניתן לשער שמקורם בין השאר באחד המרכיבים המרכזיים בבלנדד הזה - הסינגל מאלט של מזקקת 'גלן מוריי' המוערכת, שנרכשה על-ידי 'לה מרטיניקז' בשנת 2008 ומספקת מאז באופן קבוע וויסקי ללייבל 5.

מתחת לתווית השחורה שעל הבקבוק מודבקת תווית נוספת המודיעה חגיגית - וויסקי זה יושן במלואו בחביות אקס-ברבן, ששימשו בעבר ליישון וויסקי האמריקאי ועברו, כדרכה של התעשייה, לידי הסקוטים. צריך לומר, בעוד ששימוש בסוג בודד של חבית הוא דבר ראוי להתייחסות בוודאי ובוודאי כשמדובר על בלנדד, מה שבאמת מעניין במהדורה הזאת כמעט מוסווה על פני השטח. מדובר בסינגל גריין.

למרות שהניסוח עלול להיות מתעתע, לא מדובר פה על וויסקי מסוג אחד בלבד של דגן; ההגדרה מתחלקת לשניים, כאשר 'סינגל' מתייחס למזקקה אחת בלבד ממנה מגיעה הוויסקי (כנראה מזקקת Starlow שבבעלות 'לה מרטיניקז') ו'גריין' מתייחס לתזקיק שמורכב ממספר סוגי דגנים ולא רק משעורה (אזי היה נקרא 'מאלט'). וויסקי סינגל גריין אינו נפוץ במחוזותינו ואפשר לומר שגם מחוצה להם, בין השאר בגלל המעמד לו זוכה הסינגל מאלט בקרב הצרכנים. פה ושם נצפות מהדורות מוגבלות של וויסקי גריין וסינגל גריין, כולל כאלה יוקרתיות דוגמת אלה שיצאו בסדרת 'אולד פרטיקולר' של המבקבק העצמאי דגלאס ליינג, אבל מדובר על מוצרים שהם כמעט בגדר ח"ן. בראי זה הבחירה, של מותג גדול ונפוץ כמו לייבל 5, לשחרר סינגל גריין אינה טריוויאלית.

אבל עם טריוויה לא הולכים למכולת ומה שקובע הוא מבחן הטעם, כתמיד. כבר בריח הנוכחות של חביות האקס-ברבן מורגשת היטב, עם קרם וניל, בננות מיובשות וקמצוץ של אגוז מוסקט. הטעם מפורש בהרבה מגרסת הבסיס עם ריבת חלב, שוקולד מריר וקליפות הדרים, שזורם משם לסיומת של קפה חזק, מקל קינמון ועשבים יבשים ברקע. על אף שגם כאן הסיומת קצרה יחסית, מדובר על וויסקי מתוחכם יותר מהקלאסיק בלאק - אך לא בצורה שמבטלת אותו, אלא ממשיכה אותו וחושפת עוד צד, מעניין וטעים, של לייבל 5.

לא כל וויסקי חדש חייב להיות פריצת סדרך או סנסציה. מי שהתרגל לשתות את הלייבל 5 קלאסיק בלאק כנראה יזהה לא מעט מהדברים שלמד לאהוב בו גם במהדורת הסינגל גריין החדשה, לצד כמה חדשים. עבור שתיינים מנוסים שלרוב לא מתעכבים יתר על המידה על בלנדדים נפוצים, מדובר בהזדמנות לחזור למקום פשוט יותר וכמאמר השורה הראשונה - לא מחייב, ולתת לגימה שנייה למותג שכשהוא מחדש - הוא מחדש בסטייל.