רקנאטי ספיישל

כאשר הושק לראשונה, בתחילת העשור הראשון של האלף הנוכחי, שיקף "ספיישל רזרב אדום", של יקב רקנאטי, באופן מושלם כמעט, את ההעדפות של חובבי היין באותם ימים. הוא נעשה מזני בורדו: קברנה סוביניון ומרלו מהגליל העליון, והציג עושר, מלאות וקטיפתיות, עם ניחוחות וטעמים שופעים של פירות יער ופלפל שחור, שזיכו אותו בלא מעט מדליות ופרסים בישראל ובעולם. מאז, כחלק ממגמה מבורכת, השתנה הכיוון. הזנים מבורדו פינו מקום לזנים ים תיכוניים ואת העושר והנדיבות, החליפו חדות, הידוק ורעננות, בלי לוותר על המורכבות.

"רקנאטי ספיישל רזרב אדום, מבציר 2019, שהיה אחד משלושת הבצירים הקרים ביותר בעשור הקודם, נעשה מחמישה זני ענבים שונים, מכרמים שנמצאים בארבעה אזורי גידול: קברנה סוביניון וסירה מהגליל העליון, מרסלאן מרמת הגולן פטיט סירה מעמק יזרעאל וקריניאן משפלת יהודה. כל אחד מהם נבצר במועדו, התסיסה התקיימה בטמפרטורות מתונות והיינות התבגרו בנפרד שניים עשר עד ארבעה עשר חודשים בחביות עץ גדולות, לפני שנוצר מהם הבלנד הסופי, שהתבגר בחביות שישה חודשים נוספים. כמו בהשקות הקודמות של 'ספיישל רזרב אדום', גם השנה ערך היקב טעימה של ארבעה מתוך חמשת המרכיבים שלו, שבסיומה נטעם חתן השמחה.

מרסלאן הוא זן ענבים צעיר יחסית, שנולד בשנות השישים של המאה העשרים מהכלאה בין זוג זני ענבים מוכרים הרבה יותר: קברנה סוביניון וגרנאש, במטרה להגיע ליבולים גדולים יותר וגרגרים גדולים יותר. הניסוי הצליח בחלקו. היבולים היו גדולים אבל הגרגרים קטנים, לכן התקבלה החלטה לזנוח אותו. החלטה שהייתה בתוקף לתחילת שנות התשעים, כאשר איכות הפרי והעמידות למחלות החלו לגבור על הכמות, במערכת השיקולים של יצרני היין. מענבי כרם יחיד בקדמת צבי שברמת הגולן, נעשה יין פרחוני, עם ניחוחות פרי אדום ועשבי תיבול, מבנה מוצק, טעמים מאוזנים וסיומת מתובלת.

פטיט סירה, או כמו שהוא נקרא במקור הצרפתי: דוריף, אומנם נפוץ מעט יותר במקומותינו מאשר המרסלאן, אולם עדיין מדובר בזן די נדיר. הענבים מגיעים מכרם וותיק באזור עמק יזרעאל, שנטוע על אדמה כבדה ועשירה, כך שהציפייה ממנו היא ליין כבד ועשיר. אבל היינן הראשי של רקנאטי קובי ארביב, בשיתוף פעולה עם הכורם, הצליח להפיק ממנו יין אלגנטי ומוצק, עם ניחוחות של פירות יער טריים ופירות אדומים, עשבי תיבול ים תיכוניים, קפה ושוקולד, חמיצות טובה מאוד, טעמים מאוזנים וסיומת עשבונית ומרעננת.

יין הדגל הלא רשמי של רקנאטי, היה זה שהוביל את המהפכה הים תיכונית שעבר היקב. הוא נעשה מענבי כרם לא מושקה, באזור בית שמש, שנטוע בשיטת גביע. שיטה שבה הגפנים לא משתרגות על מיתרי מתכת כמו ברוב הכרמים המודרניים, אלא גדלות פרא באופן שמאפשר לאשכולות הענבים להישאר בצל עלי הגפן לאורל כל היום. יין מרשים במיוחד, עם ניחוחות מינראליים חייתיים משולבים בריחות פרי אדום ושחור, עלים יבשים ותבלינים, המרקם שלו עשיר וסמיך, אבל בלי להעיק יותר מדי על החך והסיומת עשירה וארוכה.

סירה הוא אחד הראשונים בכל רשימת זנים ים תיכוניים. הוא מתמודד היטב עם טמפרטורות גבוהות ויינות רבים שנעשים ממנו, נחשבים שכאלה שאפשר ליהנות מהם גם בימים חמים. הענבים שהגיעו ליין הזה גדלו בכרם דישון שבגליל העליון בשיטת הדלייה מוצלת ומאווררת שמעניקה להם תנאי הבשלה אידיאליים. ותסיסה שלהם על השזרות, תרמה ליין רעננות ופרחוניות. יש לו ריחות של פרחים, לבנדר, פלפל שחור ופירות כהים, מבנה רך וידידותי וסיומת ארוכה ומעודנת,, מאפיינים שאפשר למצוא בדרך כלל ביינות מארצות קרות יותר.

את היין עצמו מרכיבים שלושים וחמישה אחוזי סירה מכרם דישון ושלושים וחמישה אחוזים של קברנה סוביניון מהגליל העליון, שלא נטעם בנפרד, ותורם ליין מבנה מוצק ולא מעט מאפיינים של הזן: ניחוחות של פרי ועשבי תיבול למשל.

השילוב בין שני הזנים המובילים הללו לשלושת האחרים, יצר יין עשיר אבל לא מעיק, הודות לחמיצות הטובה, עם ניחוחות של פירות יער, עלים יבשים, פלפל שחור ועשבי תיבול ים תיכוניים. אפשר ליהנות ממנו עכשיו, אבל כדאי לתת לו כמה שנים כדי שיוכל למצות את מלוא הפוטנציאל שלו. המחיר: 205 שקלים.