יקב מיקה: פשטות, יושרה וכבוד לטבע

אם הייתי צריכה לסכם בכמה מילים את ההתרשמות שלי ממיקה מנדל הייתי אומרת: פשטות, יושרה, טוטאליות, אהבה וכבוד אינסופי לטבע ולסביבה. היא יוצרת, מארחת, פמיניסטית, אימא לשישה ילדים, חלקם בצבא, שנראית בעצמה כמי שהשתחררה לא מזמן משירות סדיר, והיא בעלת אחד היקבים הצעירים המסקרנים והמדוברים ביותר של התקופה האחרונה. את היינות של 'יקב מיקה' ניתן למצוא במסעדות נבחרות או באירוח הכפרי בחצר המשק ברמת הגולן. "אני אמזוג לכם עד שתגידו לי די", היא אמרה לנו.

את דרכה בעולם היין התחילה מיקה מתוך החקלאות. היא נולדה בכפר השיתופי רמות השבים למשפחה שניהלה אורח חיים חקלאי לאורך עשרה דורות, עם סבא וסבתא שהקימו את קיבוץ משמר העמק ואת המושבה יוקנעם. "משפחות שהציונות והחקלאות בדם שלה", מספרת מיקה.

בילדותה חזרו הוריה בתשובה, התגלגלו לאזור ירושלים, משם לגבעות השומרון, והביאו לשם את החקלאות. אבא של מיקה בנה חווה במודל של קיבוץ ועבודה עברית, אליה הגיעו צעירים רבים כדי לעבוד בחקלאות. אחד מהם היה יששכר, לימים בן זוגה של מיקה. כיום משפחתה של מיקה היא מספקית הביצים האורגניות הגדולות שיש, יש להם גם עדר עזים ו-350 דונם גפן יין, בשומרון, בגובה של 850 מטר מעל הים.

מיקה ויששכר, שמנהלים היום אורח חיים חילוני, הגיעו לרמת הגולן בשנת 2006 וקנו בקר, ששטחי המרעה שלו נמצאים ליד אתר גמלא. "קאובוי" מכנה מיקה את יששכר בחיוך. לזוג שישה ילדים, שלושה מהם לוחמים בצה"ל. לאחר מספר שנים בחווה והמשך עיסוק בחקלאות, "כי זה מה שהכרנו", נהיה סבוך ביורוקרטית לגור בחווה והם נאלצו לפנות את הבית, ועברו לגור במושב נטור.

"פתאום החיים הפרטיים והעבודה נעשו נפרדים ולי נהיה ריק מדי" מספרת מיקה, "הבנתי שאני צריכה מקצוע. עד אז היה לי ברור איך היום שלי נראה ופתאום כולם הלכו למסגרות והייתי בבית. אז הלכתי לעבוד בכרמים של יקב פלטר ברמת הגולן ומתוך כך נחשפתי לתחום עשיית היין. עולם היין ריתק אותי ורציתי ממנו עוד". במקביל לעבודה בכרמים נרשמה ללימודי ייננות בפקולטה ברחובות על מנת להוסיף לעצמה כלים, ניסיון וידע רחב יותר.

"אני מאפס למאה באופיי, אז נשאבתי לעבודה חזק מאוד ושילמתי על זה מחירים בבית ובחיים האישיים. ואז הגיעה הקורונה והייתי העובדת הכי חיונית בישראל. אני בן אדם קצת קיצוני ולא ראיתי בעיניים. אהבתי את מה שאני עושה, הייתה לי אחריות גדולה, סמכו עלי, ואי אפשר היה לעצור אותי וגם לא רציתי לעצור."

"אבל אז, בסוף בציר 2020, כשהקורונה בשיא, הבנתי שהבית שלי מתפרק ושאני מתפרקת. בבית שישה ילדים ואני לא רואה בית בכלל, עובדת מלפני בוקר ועד אמצע הלילה. עברתי תהליך ודי מהר הבנתי שככה זה לא, זה או שאני בונה לעצמי משרת שכירה יותר נחמדה, שזה לא האופי שלי, או חוזרת הביתה, אבל לוקחת את זה אתי ועושה עם זה משהו. היה לי ברור שאני נשארת בעולם היין. לאחר ארבעה בצירים אצל פלטר החיידק היה עמוק בפנים, 'אבוד לי' מה שנקרא".

"בציר 2021 היה הראשון שלנו. במסגרת העבודה שלי והחיים כחקלאים, שהם לא קבוצה גדולה בארץ, אני מכירה את כל הכרמים והכורמים בארץ, את כל אזורי הגידול והחלקות. פה נוצרה פריבילגיה גדולה ויכולתי לבחור בפינצטה מתוך הכרמים, קצת מפה וקצת משם. פרי זה 90% מהיין. ייננות טובה בעיני זה לשמר פרי מעולה. גם בעולם רוב הייננים הם קודם כל חקלאים".

בעבודה ביקב פלטר מיקה לא עסקה בייצור יין. "אבל קראתי כל הזמן מאמרים בלילות", "עדיין!" מדגיש יששכר. "אני לומדת, בונה מותג, אני באמצע החיים עם שישה ילדים, אין לי פריבילגיה לבנות את עצמי בערך". מיקה טוטאלית לחלוטין, זה מורגש מאוד בכל נושא שקשור לתחום היין וסביבתו. באתר היקב כתוב: "בעשייה שלנו מתקיימים כבוד ואהבה לטבע ולסביבה שלנו, רצון לעדינות וטוהר, ושאיפה לתנועה דיוק והתפתחות".

יש לנו שבעים דונם שלנו בתל פארס בגולן, שם נטועים כרגע שרדונה וגרנאש. אני מכוונת שחלק גדול מהיינות יהיו מהחלקות הפרטיות שלנו, אבל לא אוותר על הגליל העליון והשומרון, כי אלה חלקות נהדרות, וחשוב לי גם לשמור על הקשר עם המשפחה שלי. הון תועפות להקים יקב ולרכוש כרמים ביחד. יש לי הזכות, יש לי חומר גלם מעולה, אז אני לא עם אקדח על הראש שדורש לעשות את הכל מהר. אני רוצה לנטוע בזמן שלי ולדייק את זה".

"אדומי בורדו לגמרי מהשומרון. סוביניון בלאן קריספי מהגליל העליון שטוב מאוד אליהם. זני עמק הרון נהדרים ברמת הגולן, שיראז, סירה, גרנאש, סנסו, קונואז. וריזלינג ממירון.

ביקב מיקה מייצרים כיום 30 אלף בקבוקי יין. 10 תוויות שונות, 4 יינות לבנים, רוזה אחד ("אני רוצה לייצר רוזה נוסף מברברה"), ו-5 יינות אדומים. שלושה יינות נוספים מתבגרים להם עדיין בחביות. חלק גדול מהיינות עם פקק הברגה, "אין סיבה ייננית לפקוק בשעם יינות שלא היו בחבית".

ליינות הלבנים של מיקה חמיצות טובה ומרעננת, יינות נקיים וצלולים, נגישים בטעמם שנותנים ביטוי לאופי הזני של הענבים. היינות האדומים התחילו לצאת רק לאחרונה והיא עדיין תוהה מה יהא עליהם. "זה כמו ציור של ילד בן שלוש" אומרת מיקה, " יש לזה את החן שלו, אבל עדיין...". כל היינות עם אחוזי אלכוהול לא גבוהים. התוויות נקיות בהתאם, עם פרטים ברורים עליהן ולכל יין תווית אחורית שמתארת אותו במילים ישירות וברורות.

"כשהגיע הרב של צהר מיקה אמרה לו את הכללים שהיא עומדת בהם", מספר יששכר, "אני אישה, אני לא שומרת שבת ואני לא אכניס לפה עוד מישהו שיעבוד מטעמכם. אנחנו בוצרים מחלקות כשרות. אם זה מתאים לך עד כה יש על מה לדבר". "אמרתי לו שזו לא ברירת מחדל, מוסיפה מיקה, "היין שלי כשר אתך או בלעדיך. אני יודעת הלכה, ואני לא עובדת בשבת". זה עבד.

"לאו דווקא בהיקף הייצור, יותר בכיוון של אירוח ולהגיע יותר לקהל, בסגנון פארם טו טייבל. אנחנו מארחים הרבה. כיום אנחנו מוכרים כ-80% מהיינות במכירה ישירה אצלנו ביקב. "זה כל הזמן עולה ועולה" מציין יששכר, "והכל מפה לאוזן". "בימים אלה אנחנו סוגרים על מקום ליד גשור שיאפשר לנו לעשות יותר דברים. ואני סומכת על עצמנו, נייצר את הווייב הביתי גם במקום החדש" מוסיפה מיקה.

היקב ממוקם במושב נטור וצופה אל מרחבי מרכז הגולן והכינרת, כשהוא מהווה חלק מהבית, מאפשר טוטאליות ושליטה בעבודה במשך כל היממה, ועם זאת מאפשר ניתוק מוחלט ממנו. כך הוא נבנה בשנת 2021, מתוך מחשבה על שילוב הרמוני בין חיי המשפחה לבין המשק, הייצור ביקב והאירוח. מתחילת נובמבר ועד סוף יולי מארחים ביקב באהבה בכל יום (פרט לשבת) עם טעימת יינות שונים, גבינות שמייצרת חברה שיש לה עדר עזים קטן במרעה, שמן זית מקומי, לחמים, פירות עונתיים, מאפים ועוד.

הבסט סלר של מיקה. ענבי סוביניון בלאן, ורוסאן מהגליל העליון. ניחוחות הדרים, בעיקר לימון וליים ופרחי יסמין. יין קל, רענן, נקי ונעים. בלנד נפלא שקל להתאהב בו. המחיר: 105 שקלים.

ענבי גרנאש נואר וסנסו, מכרמים ברמת הגולן בגובה של 450 מטר. ניחוחות תותים ופטל, יין חד ומרענן ועם זאת אלגנטי ורך. רוזה מקסים. המחיר: 105 שקלים.

ענבים מכרמים במרום הרי שומרון. גוורץ אלגנטי ויבש לגמרי, ארומטי ביותר, פירותי, מינרלי וחמצמץ, הרמוני ומרענן. המחיר: 125 שקלים.

ענבי ריזלינג מהרמים בגליל העליון. ארומטיות מקסימה, פירות ופרחי קיץ, מינרליות נעימה, חד, נקי ואלגנטי. המחיר: 125 שקלים.

ענבי שרדונה ממרום הרי שומרון. היין היחיד מהלבנים שנכנס ליישון של חצי שנה בחבית. ניחוחות מאופקים, תפוחים, מינרליות עדינה וחבית מרומזת, חמיצות טובה שהופכת אותו ליין גסטרונומי, יין לאוכל. המחיר: 125 שקלים.

יין מענבי סנסו ששהה בחביות משומשות בנפח 500 ליטר, כמעט לא דומיננטית. צבע בורדו בהיר מאוד, כמעט רוזה. ניחוחות פירות צעירים, גם הדרים ותיבול עדין ונעים. גוף קל עד בינוני. לגמרי יין לארוחת צהרים שמוגש קריר לפני המשך היום, כולל פקק ההברגה הנוח. המחיר: 125 שקלים.

ענבי גרנאש נואר שיצרו יין עם צבע אדמדם בהיר מאוד, כמעט רוזה. ניחוחות פרחוניים, פרי אדום צעיר ורענן, תותים ופטל, גוף קל עד בינוני וטאנינים שמבטיחים התפתחות והתבגרות נאה בשנתיים הקרובות. יין טעים ומשמח שמגלה עוד ועוד ככל שנפתח בכוס. להגיש קריר. המחיר: 125 שקלים.

יין מרוכז מענבי קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו ופטי ורדו, שהתבגר 18 חודשים בחביות משומשות. ניחוחות פרי אדום, אדמתיות ותיבול נאה, מורכב, ארוך ונעים. יין צעיר מאוד שמוקדם מדי לשתות עכשיו. "זה כמו ציור שאתה לא יודע עדיין מה יהיה אתו ואיך ימשיך" אומרת מיקה, "כרגע הוא עוד לא מהודק כמו הלבנים, אבל אני בטוחה שאדע עוד בהמשך. אני יותר שלמה עם היינות הלבנים שלי עד כה, אבל אני חושבת שאתגעגע לנאיביות הזו". המחיר: 140 שקלים.

יין מענבי קברנה פרנק שהתבגר 18 חודשים בחביות לא חדשות. ניחוחות פרי יער, ירקרקות קלה ותיבול עדין ונעים. גוף בינוני. יין מעניין ואלגנטי. המחיר: 160 שקלים.

יין מענבי פטי ורדו שהתבגר 18 חודשים בחביות שאינן חדשות. ניחוחות מרשימים של פרי עוצמתי, אם כי לא בשל מדי, שוקולד מריר ופולי קפה וקקאו. גוף מלא וסיומת ארוכה. מרשים, אלגנטי, עגול ונעים. המחיר: 180 שקלים.