דפי תמר: שיחות בציר עם האגרונומית של יקב טפרברג

"יום אחד בשמש ותראי שהקנאה שלך תיעלם" אומרת לי תמר סוקולסקי, האגרונומית של יקב טפרברג אחרי שאני מביעה קנאה קלה על כך שיש לה את העבודה הכיפית בעולם. "זו תקופה בה כל הקולגות שלי מסתובבים טרוטי עיניים, יש הרבה לחץ והרבה אחריות, בתקופה של לפני הבציר במיוחד".

"זו שאלה נהדרת שאני עדיין שואלת את עצמי, כי אנחנו עוד לא יודעים ממש. אנחנו רק מתחילים עכשיו להתחיל להביא פרי ליקב ולדגום אותו. להתחיל לגשש, להבין איך זה נראה ומה המצב. סביר להניח שכשנתחיל זה יקרה קודם לכן עם הזנים הלבנים, במקומות היותר חמים בכרמים שלנו בשומריה ובמצפה רמון. יש לנו שם שרדונה ומוסקט קנלי וגוורץ, נתחיל עם הדברים האלה ואני מניחה שנסיים עם קברנה סוביניון בגוש עציו וקברנה סוביניון בצפון הגולן."

"זה תהליך מאד ארוך של קבלת החלטות. יש לנו צוות דוגמים שעובר בין החלקות ומביא ליקב דוגמאות. שם אנחנו מקבלים איזה שהוא מדד לגבי המצב בכל חלקות הכרמים. אבל חוץ מזה שאנחנו מביאים את הדגימות למעבדה ומקבלים את המספרים היבשים אנחנו מקפידים להסתובב בשטח, גם אני וגם הייננים. אנחנו טועמים את הענבים, ממתינים אם צריך, רואים מה צריך להוריד כבר, מה בשל, אולי בחלקה מסוימת אפשר לקלוט רק חלק ממנה, אולי את כולה. בעיקר בכל הנוגע למוצרי הפרימיום אנחנו משקיעים הרבה התלבטות בנקודת הזמן הנכונה, כדי שהם יהיו בדיוק בדרגת ההבשלה המדויקת והנכונה לנו".

לעבודה ביקב טפרברג הגיעה סוקולסקי לפני שנה וחצי בדיוק, אחרי שלקחה שנה הפסקה מהתחום. לפני כן היא עבדה כאגרונומית ביקב רמת הגולן. את הקריירה שלה היא החלה אחרי שסיימה תואר ראשון במכללת תל חי, ושימשה טכנאית מחקר במעבדה שעסקה בהדברה משולבת ועבדה תחת ד"ר רקפת שרון, חוקרת בכירה שעסקה במחקרים שקשורים למזיקים בכרם. בהמשך התגלגלה לתואר שני בפקולטה לחקלאות, והמשיכה לעסוק בוירוסים של גפנים.

"זה תחום קצת פחות סקסי, אבל זו המציאות. עסקתי בתחום הזה די הרבה זמן, עשיתי מחקרים בשטח, ובכרמים ושם באמת הכרתי את נועה מעוז מי שהייתה אז אגרונומית ביקב רמת הגולן. אני זוכרת שעוד אז אמרתי לה שכשאגדל אני רוצה להיות כמותה".

כששבה לישראל הנבואה הגשימה את עצמה, וסוקולסקי מצאה את עצמה בתפקיד אגרונומית ביקב רמת הגולן, במקום מעוז שבדיוק עזבה את התפקיד, ומשם, אחרי הפסקה קצרה מהמרוץ, צנחה היישר ליקב טפרברג. "אנחנו קבוצה קטנה של אגרונומיים שמאד מפרגנים זה לזה בארץ, וכך יצא שכשחיפשתי עבודה התגלגלתי לטפרברג שהתאימום לי כמו כפפה ליד והשנה זה בעצם יהיה הבציר השני שלי ביקב".

"אני מסתובבת בחלקות שלנו שמפוזרות בכל חלקי הארץ, ואני האגרונומית היחידה ביקב. כך שיום טיפוסי הוא בעצם להסתובב בכל פעם במקום אחר, בין מצפה רמון, עמק האלה, השפלה, הגולן והגליל. המטרה היא לעבוד מול הכורמים, לראות מה מצב הענבים, לחשוב עם הייננים אם יש להם רעיון לעשות יין מסוים, ואם כן היכן המקום הטוב ביותר לעשות זאת. לנסות להביא להם פרי שיתאים למטרות. למה שהם רוצים בסופו של דבר".

"לפני שנתיים טפרברג החל במהלך של כרם שותפות. שם למשל יש לנו את היכולת לומר מה אנחנו רוצים שתטעו והיכן. אבל גם במקומות אחרים זה פתוח לדיון. יש פה תמיד שיתוף פעולה מאד פורה, אני יכולה לומר מה הייתי רוצה, והייננים יודעים מה התוכנית העתידית למוצרים, ומתוך זה נגזרים הזנים שאנחנו רוצים לגדל, היכן ובאיזה הרכב כדאי לעשות את זה, ובאיזו חלקה. כאן תפקידו של האגרונום הוא מאד משמעותי".

"אני מאמינה באמונות טפלות אז המון דפיקות על עצים קודם כל. תראי, זו נראית עונה מאד מעניינת ומוצלחת. מה שהיה עד עכשיו למעט שרב פה ושרב שם, זה מזג אוויר רגוע. הפחד שלנו תמיד הם גלי שרב. היה איזה שהוא שלב של צימוח בעצלתיים והיה נדמה שמשהו מתעכב אבל פתאום זה קפץ. זה תלוי מיקום בארץ, אבל בסך הכול זה נראה טוב."

"בשנה שעברה את צודקת, זו הייתה שנה עם המון יבול. היתה שנת שמיטה וקלטנו קצת פחות פרי בחלקות בשמיטה אבל זו הייתה שנה שהביאה יבול עצום אולי כפיצוי על השנה הפחות טובה שהייתה לפניה. נדמה שבשנה הנוכחית אנחנו חוזרים לנורמלי, מסתדרים על כמויות שהן פחות או יותר סטנדרטיות, וגם מבחינת הבשלה זה נראה כך".

"היום איכשהו אנחנו מתחילות להוביל. להשוות ולעלות. ביום יום כולנו עובדים בעיקר עם גברים. יש בעיקר כורמים ופחות כורמות בכל הארץ. אז אני מוקפת בגברים. אני חושבת שאנחנו לפחות 6-7 נשים ביקבים הגדולים".

"כורם הוא האיש שבפועל מגדל את הענבים, הוא זה שנמצא עם הפועלים בכל יום. במקרים שלנו הוא זה שעובד עם בעל השטח, בעל המשק. אגרונום הוא בדרך כלל עובד מטעם היקב, חוט מקשר בין היקב לכורם. הוא נותן הנחיות ובקשות למה הוא היה רוצה שיקרה, הוא גם מתמלל את מה שקורה בכרם ליקב ומצד שני את מה שהיקב רוצה לכורם".

"בסוף הרבה מהדברים נבנים על מערכת יחסים בין אנשים, לפעמים אני מגיעה למגדלים ותיקים, חלקם עם הרבה מאד ניסיון, ואני לפעמים רוצה לבקש מהם משהו שהם לא ניסו אף פעם, אם אין מערכת יחסים של אמון ומשהו נעים בתקשורת אז יותר קשה לבקש את הדברים האלה. ויש מקומות שיש לנו יותר יכולת לבקש. כמו רוב העבודות המהות של העבודה היא האנשים, לא רק הקשר המקצועי אלא מערכות היחסים עם האנשים, זה יכול להיות אתגר אבל גם כייף גדול.

"בכל שנה אני במתח מחדש על דברים שקורים בכרם, ואף שנה לא דומה לשנה הקודמת ואני מרגישה אחריות מאד גדולה גם כלפי היקב וגם לגבי המגדלים כי זו הפרנסה שלהם. אבל בסוף, בטפרברג יש צוות ייננים מאד פתוח ויצירתי עם ראש פתוח לנסות דברים חדשים, להתגמש ויש לזה השלכות חיוביות גם על העבודה שלי".