מבצע חרבות ברזל: אור יוסף חזרה למאפייה בקיבוץ ארז, על מדי צה"ל

כל מי שמכיר את אור יוסף, כל מי שעוקב אחריה, וכל מי שמכיר מישהו שעוקב אחריה, יודע היטב מה לקבל ממנה (בשגרה) בתחילתו של כל בוקר, לקראת יום עבודה נוסף, וארוך, בבייקרי שלה בקיבוץ ארז. יש להניח שזה לקח קצת זמן, ושהיו הרבה חיפושים, אבל נורא ברור עכשיו שהזווית נכונה, שהכוריאוגרפיה נכונה עוד יותר, ושהכי נכונה היא המראה המחזירה חיוך, ולכן הבקרים האלה נפתחים בסלפי-וידאו שכמו אומר "בואו, התחלנו", ולא צריך האשטאג בשביל להגיד את זה. בכל זאת מאפים וקינוחים מהטובים שיש לישראל להציע.

"מחבלים ניסו להיכנס לבית שלי, רעדתי כולי": רגעי האימה של אור יוסף
העוגיות של רחל מאופקים הצילו חיים, ושברו את הרשת
"תנו להם בראש": עולם האוכל נכנס מתחת לאלונקה
2,000 ארוחות שנשלחו מת"א לחיילי צה"ל נזרקו בגלל כשרות
איזה אוכל מנחם את הישראלים עכשיו? הציוץ ששבר את הרשת
אייל שני ביקש לסייע ליולדות בעזה, והטריף את הרשת
"הלב של כל אמא": חמ"ל הגלגולים שחילק 10,000 קובה לחיילים
עם הלוחמים, על מדים: גם אסף גרניט גויס למילואים
מה יש בתוך מנת קרב של חיילי צה"ל?
לאט, שקט, שפוי: מקומות שחזרו לעבוד
החלום שלה על טיול אוכל בישראל הוגשם. זה מה שהיא מספרת *עכשיו*

וכך, כשבועיים לאחר מה שבבירור היה הבוקר המפחיד בחייה, העלתה יוסף שוב את הסלפי הזה, מבשרת באמצעותו גם על הסטטוס החדש שלה, וגם על העובדה שמתקפת הטרור הרצחנית של חמאס לא הצליחה לשבור אותה.

יוסף, שגויסה למילואים עם פרוץ הלחימה, נאלצה לעקוב מרחוק אחר שני מוקדי ORYOSSS בקיבוץ ובשדרות, ולהחזיק אצבעות. "ברחנו משם, אז הכול נעצר בבת-אחת", דיווחה ואז סיפרה בהתרגשות כיצד חיילים ומילואימניקים ששהו באזור החליטו על דעת עצמם להיכנס, לסדר, לנקות ולעזור.

לא בדיוק משימה צבאית שגרתית, אבל בהחלט כתף חסונה מתחת לאלונקה, וכזאת שמוכיחה עד כמה כולנו בתוך הסיפור הזה כעת.

יוסף התגברה על מגבלות השטח הצבאי הסגור והצליחה להגיע לבסוף למאפייה, ולביתה. "התגעגעתי, אין ספק", תיארה, "והבאתי לחיילים שתופסים את הקיבוץ את כל הקינוחים שנשארו".

היא הגבירה עם אפיית בורקסים טריים ("היו לחוצים שנצא משם מהר"), והוסיפה לכל ערימת הטוב הזה גם את המפתחות לבית הפרטי שלה, שיעשו כביסה. "זה עשה לי טוב על הלב", שיתפה לצד אותו סלפי מראה כמעט מיתולוגי.

משם, היא צעדה לביתה "לראות מה המצב", כהגדרתה. "חייבת להגיד שכשראיתי את הבית הייתי ברגשות מעורבים של שמחה ופחד בו-זמנית אחרי מה שקרה", הודתה, תוך שהיא מספקת הצצה לטראומה שעוד תמשיך ללוות אותה, ואת כולנו.

יוסף, ששרדה בתוך הממ"ד את המתקפה על הקיבוץ, סגרה באופן טבעי את שני סניפיה, ופתחה אפשרות לרכישת גיפט קארד עתידי ל-ORYOSSS, שיאפשר לעוקביה לתמוך בעסק עד שהוא, והיא, וכולנו, יחזרו לעמוד על הרגליים.

לרכישת הגיפט קארד לחצו כאן