סהר צור כבר איבד ספירה. 66 ימים - אולי 67, הוא לא בטוח - על גבול רצועת עזה, ועמוק בתוכה, יעשו לך את זה, ויגרמו למספרים להיראות הרבה פחות חשובים.
וחוץ מהמספרים, ומניין הימים, הפרופורציות כולן משתנות, ובצדק. "הדיסוננס מאוד חזק כמובן", סיפר, "זאת תחושת שליחות מאוד גדולה, ומה שקרה מכניס לכל אחד פרספקטיבה לחיים האישיים. יש ילדים יתומים וחטופים והרבה מאוד זוועות, אז איך אני אדבר עכשיו על המסעדה שלי שהשארתי מאחורה? מצד שני, כשאתה שם, ונלחם, אתה רוצה לדעת שהעסק שלך נשאר ושיש לך לאן לחזור. זה כל הזמן בראש".
צור, לוחם מילואים בסיירת גולני, היה מראשוני המוקפצים בצו 8 באותה שבת אומללה. "החטיבה חטפה קשה וישר קראו לנו לתגבר ולהצטרף ללחימה", שיחזר, "זאת הייתה המשימה, אחר כך עברנו לאבטח את היישובים, ובשלב מסוים התאמנו והתחלנו להיכנס פנימה, לפי המשימות".
הריטואל הזה נמשך יותר מחודשיים כמעט רצופים, וגם כששוחרר הביתה, ההפוגה הקלה הוקללה עוד יותר והוא נקרא חזרה דרומה אחרי עשר שעות. "גם עכשיו, כשאני בבית, ברור שנחזור", תיאר, "זה יכול להיות מחר או בעוד שבוע, הצבא עובד בצורה דינמית. רק אלוהים יודע מה יהיה, וכל השאר כבר יודעים רק דבר אחד - שצריך לנצל כל דקה".
וכך, הדקות מנוצלות עד תומן, וכמעט כולן מוקדשות לגילי'ז, בר-מסעדה בבעלות צור והשף גלעד תמסיס, שמנסה - וגם מצליח - לשמח את ראשון לציון כבר כמה שנים טובות.
"בימים הראשונים של המלחמה היינו סגורים כמו כל המדינה", סיפר, "ובחודשים המורכבים מאז גלעד מנסה לשמור את הראש מעל המים. התקופה הקשה השפיעה על כולם, וגילי'ז זה עסק שבנוי על שמחת חיים, אבל אנחנו מסתכלים קדימה, חושבים על תפריט חורף חדש, ומנסים לשחק עם מה שיש, בכל המובנים".
שמחת החיים של גילי'ז מתחילה כבר בתשע בבוקר, עם ביצים עלומות ושקשוקה חצילים, בריושים חמאתיים וטוסט מושחת.
מאוחר יותר, יש כאן גם אוכל "רציני" יותר, אבל עדיין שמח. בריוש תימני (קובנה, בבירור) ועראייס בשרני, סביצ'ה דג ים עטוף באבוקדו וערימות של צ'יפס, שניצל גדול וכבדי עוף על פירה חלבי, שווארמה טבעונית, פיתות כיפיות וכריכי מחמצת צבעוניים, וגם קוקטיילים מושקעים, קראק פאי פיסטוק והסינבון של קרן. ברור.
כל זה שודך בימים אלה לתפריט צד ממוקד ומיוחד, ובו ניוקי בקרם עגבניות שרי וקבב טלה עם פתיתים, שעיקרו נתינה הלאה - כחלק מפרויקט "עטופים באהבה".
הפרויקט, שנולד כדי לסייע ליתומי העוטף, מאגד עשרות מסעדות ברחבי הארץ לכדי חיבוק חם - של סועדים למסעדנים, של מסעדנים לאורחיהם, ושל כולם יחד לנפגעי הלחימה בדרום ובצפון. במסגרתו, יציעו המסעדות המשתתפות מנות על בסיס חומרי גלם מקומיים, ומוצרים ממפעל אסם בשדרות, והכנסות מנת הפתיתים יועברו לקרן "עטופים באהבה", שהוקמה על ידי צמרת עולם העסקים הישראלי בעקבות המלחמה, ושואפת לסייע לאורך זמן ליותר מ-200 ילדים יתומים בעוטף, למשפחות המאמצות וקרוביהם. מעגל תמיכה, מעגל חיזוק, מעגל ישראלי.
צור אינו יודע מתי הוא ייקרא לשוב לרצועה, אבל יודע שהשיחה תגיע. הוא יניח מאחור הכול ויתייצב שוב כמובן - בגלל הפרופורציות, ובגלל הפרספקטיבה, אבל בעיקר בגלל הבן אדם. "בינתיים, אני משקיע את כל הזמן שלי בעסק, יש הרבה דברים להתמקד בהם בתקופה הזאת, ושם אני 99% מהזמן מנותק", תיאר, "זוכר מה חשוב, וגם זוכר את החיבוק של הלקוחות והעורף. הרבה הודעות מחזקות חיכו לי, דברים מאוד מרגשים שהעלו חיוך. כל ראשון חיבקה אותנו, כל ישראל".
גילי'ז, רוטשילד 67, ראשון לציון, 03-6334222