עולם אחר: מדריך איתן לטסים ליפן

במלוא שנה למלחמה אמרתי לעצמי שהיא תיכף תסתיים וכל החטופים יחזרו. לא יכול להיות אחרת. אז, הזמנתי כרטיסים לנסיעה שחלמתי עליה שנים, לארץ ולתרבות שתמיד ריתקה אותי.

כמובן שהתבדיתי. המלחמה לא הסתיימה והחטופים עדיין נמקים במנהרות. ובכל זאת, ניתוק לזמן מה יכול לעשות קצת טוב. אז ניסיתי להתנתק, ולפעמים קצת הצלחתי, כי הגעתי למדינה שהדהימה אותי כל יום מחדש. יפן.

יפן שונה מכול מדינה אחרת שהכרתי. גם מכול מדינה אחרת במזרח אסיה. במהלך הביקור נחשפתי לשילוב מופלא בין ישן לחדש, בין מסורת לקדמה, בין מזרח למערב. ערים סואנות וטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם, לצד עיירות מסורתיות. גורדי שחקים מרשימים לצד מקדשים עתיקים, בתי תה מסורתיים, ותחבורה ציבורית מפוארת מאין כמוה.

בשלושת השבועות בהם טיילתי ביפן שלושה נושאים הדהימו אותי יותר מכל. הראשון הוא האוכל הטעים כל כך והמגוון העצום של המנות המוכנות בבתי הכל-בו ובשווקים. מוזיאונים אסתטיים של אוכל, רק שהפעם אפשר גם לאכול הכול.

השני הוא התחבורה הציבורית המסחררת שעונה על כל הצרכים ומייתרת את הרכב הפרטי, אין עומס, אין פקקים. והשלישי, רמת השירות הגבוהה, שלפחות בתור תיירים היא מדהימה ויוצאת דופן. יש חשיבה על כל פרט ופרט, שרק יהיה לנו טוב ונוח.

זה מתחיל במשרתי הציבור למיניהם, שמשרתים בענווה, בחיוך, ברצון והשתדלות ובנימוס רב וקידות, ועד לשירותים הציבוריים המצוחצחים בכל פינה, שבכולם גם בידה, חימום מושב, מוזיקה ועוד. ובכל מקום, האנשים מאוד אדיבים, הם תמיד ישמחו לעזור, ולפעמים ילוו אתכם עד למקום שחיפשתם גם אם זה לא בדרך שלהם.

"יפן היא ארץ יקרה" תמיד אמרו לי. אז לא! פרט למחירי הטיסה הגבוהים, יפן זולה יותר מישראל ברוב הפרמטרים. התחום הבולט ביותר הוא האוכל והאלכוהול. אם יש ארץ שיודעת איך לפנק את חובבי האוכל והמשקה הרי זו יפן.

אין סוף מסעדות, רובן במחירים שפויים וזולים להפליא, והאוכל לרוב טרי וטעים. שווקי אוכל צבעוניים הומים המעוררים את כל החושים, עם דוכני אוכל מהבילים ומגוון מטורף של מנות מוכנות בבתי הכל-בו ובחנויות הנוחות שמייתר לחלוטין את המטבחים הביתיים.

שלושה שבועות לא הספיקו לי כדי לטעום הכל. גם שלושים שנה לא יספיקו. מה בכל זאת הצלחתי לטעום? קבלו רשימה חלקית.

סושי: המנה היפנית הפופולרית ביותר בעולם. הסושי ביפן שונה, יוגש כמעט תמיד כ-'ניגירי', דג נא טרי על אורז דחוס

סשימי: דגים ופירות ים נאים, הם מוגשים כל כך טריים עד שנראה כי הרגע סיימו לשחות בסביבה הקרובה

ראמן: קערת אטריות (נודלס, "סובה"-אטריות כוסמת, או "אודון"-אטריות עבות מקמח חיטה) במרק, לרוב על בסיס ציר בשר או דג, בתוספת פרוסות בשר חזיר, בצל ירוק ואצה. הרכב הראמנים משתנה ממקום למקום, אבל כולם טעימים מאוד

טמפורה: חלקי עוף, פירות ים או ירקות, שנטבלו בבלילה ונכנסו לטיגון עמוק. נפוץ מאוד במסעדות ובדוכני אוכל בשווקים

יאקיטורי :שיפודי עוף דקים שהושרו במטבלים שונים

טונקאצו: שניצל בסגנון יפני, נתח בשר חזיר שטוגן עם ציפוי פירורי לחם או פאנקו, מוגש לרוב עם אורז, מרק מיסו, חמוצים יפניים, סלט כרוב, ורוטב סמיך.

טקויאקי: כדורי בצק מטוגנים פריכים, רכים מבפנים, עם תמנון עסיסי או בייקון וגבינה, עם רוטב מתקתק. אוכל רחוב פופולרי, במיוחד באוסקה

יאקיניקו: פרוסות דקות של בשר נא מנתחים שונים שהסועדים צולים על גריל מובנה בשולחן

שאבו שאבו: פונדו יפני מנה שבה הסועדים מבשלים סוגים שונים של ירקות, טופו ובשר, חתוכים דק, במרק רותח

אוקונומיאקי: פנקייק יפני מלוח עשיר שמוכן על פלנצ'ה לעיני הסועדים. כרוב, אטריות וביצה בתוספת סוגי בשר, גבינה, פירות ים או ירקות שונים, אליהם מתווספת בלילת בצק ורוטב עמוק טעמים, ומעל שבבי בוניטו. מוכר בעיקר בהירושימה ובאוסקה, כל עיר והסגנון שלה

קאייסקי: מנה מסורתית מהמטבח היפני, בה מוגשים מספר רב של מנות קטנות, אסתטיות וטעימות

אוניגירי: משולשי אורז ממולאים בכל טוב, שאפשר למצוא בכל סופר או חנות נוחות.

המבורגר יפני: במסעדות ההמבורגר, הקציצה לא מוגשת בלחמנייה, אלא כסטייק על מצע אורז. לעתים עם קארי וביצה מטוגנת.

היפנים אוהבים לשתות לאחר העבודה ולעתים משתכרים כלוט בברי הקריוקי. סאקה, שוצ'ו, משקה שמיוצר מאורז, בטטה, שעורה או שזיפים), בירות, יין, הכול הולך.

סאקה, כל התברר, הוא שם כללי למשקאות אלכוהוליים, אם כי היפנים הבינו כבר שכשזרים מבקשים סאקה הכוונה היא לאותו יין אורז פופולרי, שנקרא בכלל ניהון שו.

לא אכתוב על סאקה, כי יש כאן כתבות מלומדות של צור לסטר על המשקה, רק אוסיף שאפשר לעשות ביקורים בבתי סאקה רבים במדינה, לטעום, להבין את תהליך העשייה ולקנות סאקה הבייתה.

בכל מסעדה תמצאו תמיד בירות יפניות קרות מהברז, אם זה אסהיי היבשה יותר, קירין, סאפורו ואחרות. בירה קרה = נאמה בירו.

בכל חנות נוחות, קונביני, תוכלו למצוא כמעט כל דבר הנחוץ ליומיום או לטיולים, כולל: אוכל ארוז, אוכל מוכן וחטיפים יפניים, שלא תמיד תזהו.

בשווקים תוכלו לרכוש גם סכינים יפניות נפלאות, כלי קרמיקה יפניים יפהפיים, קערות ראמן מדהימות, ושאר גאדג'טים למטבח.

טוקיו: בטוקיו ההומה תוכלו למצוא גורדי שחקים עמוסי פרסומות נעות, ששמות מאחור את טיימס סקוור, כל חנויות המותגים שיעלו על דעתכם, שווקים, שוק פשפשים, שוק דגים מרתק, מוזיאונים, הפארקים הכי יפים בעולם ואנשים חייכניים המוכנים להגיש עזרה בעת הצורך.

קיוטו: עיר גדולה על כול המשתמע מכך, אבל קצת יותר רגועה מטוקיו ויותר רוחנית. מקדשים יפהפיים, מרחצאות מסורתיים, רחובות אותנטיים ותלבושות מסורתיות, בתי גיישות, מבשלות סאקה, איזיקאיות מקומיות ושוק נישיקי המדהים, בו תרצו לטעום הכול!

אוסקה: עיר תוססת ומלאת חיים, כולל חיי לילה הומים, ושוק אוכל מרתק. מישהי קרובה אלי אמרה "אני אוהבת את אוסקה, כי היא מזכירה לי את תל אביב".

הירושימה: חיי לילה נהדרים, הרבה סאקה ומבשלות שניתן לבקר בהן, וכמובן פארק השלום. חובה לבקר. מעבורת מהירושימה לאי מיאג'ימה תביא אתכם אל המקדש הצף ומסעדות ודוכני אוייסטרים נהדרות במגוון צורות עשייה.

קנזאווה: עיר קטנה יותר, עם תחנת רכבת יפהפייה, גנים מרהיבים ואוכל טוב. טיול בסביבות הר פוג'י עם חודו המושלג, חמשת האגמים והכפרים המושלגים יסגור את הטיול ברוגע.

רצוי לבנות את הטיול עם מישהו שיודע, ויש הרבה חברות שעוסקות בזה היום. קשה מאוד להתנהל ביפן, מבלי להתכונן מראש. מדובר באמת בעולם אחר.

לפני שנוסעים כדאי להירשם מראש באתר הזה כדי לחסוך בזמן ובלבול מוח עם טפסי ההצהרה בכניסה למדינה.

תחבורה
בשדה התעופה בטוקיו חשוב לעשות כרטיס suica, הרב-קו המקומי ולטעון אותו ב-3,000 יין לפחות. בהמשך, גוגל מאפס יעזור לכם מאוד להבין את שמות התחנות ומספריהן, איפה צריך לרדת ומאיפה כדאי לצאת. גם איתו תתברברו הרבה.

רכבות השינקנסן המהירות זמינות, אך מקומות שמורים צריך לעתים להזמין מראש. אפשר לעלות בלי הזמנה לשני הקרונות הראשונים. אפליקציה מומלצת לקניית כרטיסי רכבת, כניסות ואטרקציות שונות: Klook.

לאוטובוסים עולים מהדלת האחורית ומשלמים בסוף הנסיעה בירידה מדלת הקדמית.

הנהיגה ברכב היא בצד שמאל. כדאי לבקש בחברת ההשכרה כרטיס המאפשר לעבור בכבישי אגרה ולשלם על כך בהחזרת הרכב. הנוהגים חייבים רישיון בינלאומי.

מלונות
ההזמנה מתבצעת לרוב לפי גודל החדר במטר מרובע. 18 מ"ר הוא גודל סביר. בבתי המלון המסורתיים החדרים גדולים יותר והשינה על פוטונים על הרצפה. לעתים הרחצה ציבורית, כדאי לברר אם יש אפשרות לפרטיות. בבתי המלון יש בדרך כלל דוכנים עם כל מה שצריך לנוחיותכם.

כסף
אפשר להחליף כסף בשדה התעופה או בחנויות הנוחות. יש מקומות שמעדיפים רק מזומן ויש שמעדיפים רק אשראי, כדאי להצטייד בשניהם. במכונות השתייה המפוזרות בכל פינה ברחבי הארץ משלמים במזומן.

חשמל
W110 - צריך להביא מתאם.

קניות
ברוב החנויות תוכלו לקבל החזר מס מידי בזמן התשלום. אל תשכחו את הדרכון.

מאחלת לכם להגיע ליפן. ההנאה מובטחת. ומרגע הנחיתה בישראל, רק תרצו לחזור לשם.