אינדירה

מאז הפך הביקור בהודו לתחנת חובה בחופשת השחרור של הישראלי המתבגר, התרגלו לא מעט ישראלים חוזרים לפתוח את היום שלהם במגש טאלי. הבוקר מתחיל איפשהו לקראת הצהריים, היוגורט החמצמץ עוזר לפקוח עיניים, עדשים או חומוס יוצרים את היציקה הנדרשת לבטן הריקה, אפשר להתחיל את היום (או לחזור לישון).

כמה מסעדות שנפתחו באחרונה בדרום העיר (ובחלקן ביקרנו) נותנות את השירות הזה במחיר שווה לכל נפש, ומסייעות לקיים את קהילת השאנטי חולת הגעגועים. אלא שבזמן האחרון, מדווחים לנו כלי התקשורת, הקהילה הזו מתרחבת. ביקור בהודו הופך להיות מסע שורשים משפחתי: אבא ואמא הסקרנים והמודאגים מבקשים להתחקות אחר השורשים התרבותיים של הבן/בת, ומתברר, כך הדיווחים, שכולם מבסוטים מהסידור. ההורים מגלים שהשד אינו נורא כל כך ו"חיפוש עצמי" מבהיל אותם פחות, הילד מטייל שוב במקומות האהובים עליו תוך שדרוג רציני של התנאים (הרי אי אפשר לתקוע את אמא בגסט האוס מסריח), והעיקר - ההורים, בדרך כלל, נושאים בעלויות. המחיר שמשלם המדריך הצעיר על הדיל נסבל בהחלט: הוא רק צריך להגזים פחות בעישון (ליד ההורים).

לכן בסדרת ההכנה לא מומלץ לקחת את ההורים למסעדות (אם אפשר לכנותן כך) כמו סאב קוץ' מילגה, או 24 רופי. צריך לספק להם מנה פותחת - תיאבון של "הודו לבורגנים", כדי שלא יחטפו את ההלם כבר בבית. זה בדיוק מה שיכולה לעשות עבורכם אינדירה.
המיקום שלה, ברחוב שאול המלך, מהוגן לגמרי, המלצרים לובשי מדים כמו במסעדה רומנית, על השולחנות יש מפות, וכשאתם נכנסים או יוצאים, אחד מאנשי הצוות רץ לפתוח עבורכם את הדלת. ממש כמו בדוחק של בומביי.

תפריט העסקית של אינדירה, המוגש בימים א'-ו' 12:00-17:00, ירגיע את חששם הכלכלי של ההורים מפני העלויות: ב-39 שקל (אמנם גבוה ממחיר המסעדות העממיות, אבל ניקיון השירותים שווה את הכסף) אפשר לקבל כאן ארוחה עסקית קומפלט, התפריט מציע שפע של מנות, ואפשר אפילו לרמוז למלצר על דרגת החריפות הרצויה, בהתחשב בכולסטרול ופעילות המעיים של המבוגרים.

עוד לפני שאבא-אמא יספיקו לעיין בהיצע, יגיע אל השולחן סלט ירקות עייף, עתיר כרוב, וכמה פרוסות של נאן, אותו בצק הודי ממולא ירקות מבושלים, חם ופותח תיאבון, מתאים גם לחך אשכנזי. מרק (תירס, עגבניות או עדשים) יגיע בקערת חרס קטנה ויזכיר להורים את ארוחת הצהריים השגרתית שלהם בבית. התפריט כולל מספר רב של מנות. הרבה עוף, הרבה מנות צמחוניות, אי אלה תבשילי בשר, אפילו כמה מטעמים מהמטבח הסיקי (כדאי לדלג, שלא ייכנסו להורים מחשבות רעות על מתיחויות פוליטיות ופיגועי טרור אפשריים).

מומלץ ללכת על מנת "אינדירה ספיישל" - עוף טנדורי ללא עצמות (להורים יהיה קל ללעוס) ברוטב של קשיו מתקתק. אפשר ללכת גם על מנה של "קבב עוף רסמי" - פילה עוף, מתובל בירקות ותבלינים הודיים (ההורים ישמחו לגלות שהודו זה לא רק קארי). כדי להסיר את חששם של ההורים מפני הפרות הקדושות העלולות לרמוס אותם ברחבות כלכותה, אפשר להזמין להם וינדלאו - בשר בקר עם תפוחי אדמה, ברוטב בצל ושום. יש עוד. לכל המנות האלה מתלווה מנה של אורז שימלא את ההורים גם במעט גאווה מקומית - האורז שהם עושים בבית טוב יותר.

היתרון הגדול של אינדירה הוא הידידותיות - האוכל לא מסעיר, אבל מעורר סקרנות. למנות יש צורה והן לא נראות כבלילה. המחיר לא מרעיש, אבל סביר ביותר. המלצרים בעלי מראה הודי, אבל דוברי עברית. והעיקר, אוכלים שם מצלחות(!), לא ממגשי פח. ההורים יעריכו את זה. נוסף לכל, יש שם שירותים. אמנם בקומה השנייה, אמנם גרם המדרגות התלול חשוך ומצריך ידע בטיפוס - אבל מה זה לעומת הכבישים הצרים בדרך להימליה?

מתוך הרגשת הסיפוק הזו אפשר בנקל להתעלם מהעובדה שאינדירה, בניגוד לסבה המפורסם, היתה רודנית לא קטנה ואלימות לא היתה זרה לה, ולקחת את ההורים לחנות "למטייל".

מפות: בד. כלים: צלחות חרס, פנכות בציפוי נחושת. מפיות: נייר. פסקול: הוליווד בוליווד .שירות: אדיב. דמי שירות: 10 אחוז כלולים בחשבון. שירותים: נקיים. חניה: בחניונים העירוניים הסמוכים ללונדון מיניסטור.

'אינדירה'. שאול המלך 4. טל' 6954437. פתוח: כל השבוע 12:00-24:00