פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      וגם לעודד את מכבי אפשר אתו

      תתפלאו, אבל תירס יכול להיות הדלק העתידי שלנו, עד אז הוא מועמד פייבוריטי בהנדסה גנטית. יהונתן בורוביץ' מציע לבחור קלח מתפקע בצהוב ולהכין אותו מקסיקו סטייל

      אנחנו צורכים את ה [[תירס]] שלנו בהמון פורמטים: חם ומהביל על הקלח עם תוספת מתבקשת של מלח וחמאה, כגרעינים מופרדים או קלויים (כלומר פופקורן), או בממליגה, פולנטה או טורטייה העשויים מקמח תירס. גם הקורנפלקס (בחלקו לפחות) עשוי מתירס ואפילו שמן מפיקים מן הגרגירים הזהובים. זהו בערך.

      בערך 500 שנים עברו מאז נפגשו אנשי העולם הישן (קולוניאליסטים ספרדים במקרה הזה) עם התירס שמקורו במרכז אמריקה.
      500 שנים, מהפכה מדעית, מהפכה תעשייתית והופ, התירס עומד היום במרכזן של שתי סוגיות חשובות לעתיד העולם: האחת קשורה בהנדסה גנטית והשנייה באנרגיה אלטרנטיבית. אבל אל תדאגו, אחרי הסבר קצר בסוף תמצאו אחלה מתכון.

      בניגוד לכוסמת למשל, ואפילו לקינואה (למרות שהיא לא בדיוק דגן, אבל חשובה מאוד בצפון תל אביב) - אופיו הרב-גוני ושימושיו הרבים של התירס הקנו לו מעמד של דגן בעל חשיבות עולמית בעיקר בכל הנוגע למלחמה ברעב במדינות העולם השלישי. באזורים שונים באפריקה כשהגשמים מבוששים לבוא, יבול התירס נובל ומגפת רעב מפציעה. את התירס לא קל לגדל, הוא מתאים לאקלים חם ודורש הרבה מים. הוא גם רגיש לפגעי מזג האויר ולחרקים. כל הדברים האלה הופכים אותו למועמד אידאלי להינדוס גנטי – תהליך בו גנים מסוימים יוטמעו ואחרים - יסולקו. בסופו נחזה בפלא – תירס חזק ועמיד בפני מזיקים ושאר מרעין בישין, ואז נוכל לנופף לשלום לרעב באפריקה.

      לא כל כך מהר ייגמר הרעב באפריקה

      המציאות כמובן יותר מסובכת ולתירס הגנטי קמו מתנגדים בהמוניהם (באירופה בעיקר) ומצדדים נלהבים (בארה"ב) – אלה מושכים בקלח מצדו האחד ואלה מצדו האחר. המתנגדים טוענים כי לא ניתן לחזות את ההשפעה שבצריכת תירס מהונדס לאורך זמן ושהעמידות של הזן המהונדס לחרקים תפגע במרקמה של שרשרת המזון הטבעית. הם גם מזהירים מפני הכוח שיצברו חברות הביוטכנולוגיה המחזיקות בפטנט על הזנים המהונדסים, שיגדל ככל שהשימוש בזרעי התירס יצבור תאוצה. המצדדים טוענים כי השימוש במדבירי חרקים יפחת והתפוקה תעלה.

      אבל תירס הוא לא רק אוכל. הוא גם סוג של דלק. בתהליך של תסיסה כהלית בעזרת שמרים ניתן לייצר מהתירס (או יותר מדויק מהעמילן שבתירס) אתנול (אתיל-אלכוהול). את האתנול הזה מעבירים תהליך של זיקוק והרי לכם חומר בעירה, ביו-דלק. בעולם צמא לאנרגיה כל התפתחות בתחום מעוררת עניין עצום אבל עוד חזון למועד. ויכוחים ניטשים על היעילות שבשימוש בביו-דלק מול העלות (מיכל דלק מלא של ריינג'-רובר יכול להאכיל אדם לשנה שלמה). כדי לסבר את האוזן, בתקופה של חודשיים עלו מחירי התירס ב-55%, לא בגלל שאנשים טוחנים יותר פופקורן, אלא בגלל שהתייקרות הנפט גורמת לממשלות ולמשקיעים לחפש אלטרנטיבות לדלק.

      אז מחיר התירס בעלייה, ובכל זאת, אם הצלחתם לשים ידכם על קלח או שניים הנה מתכון:

      תירס מקסיקני בגריל

      התירס חייב להיות טרי, צהוב, גרעיניו מתפקעים ממש, בוהק כמו אביזר עידוד של אוהדי מכבי בהיכל נוקיה. תירס זקן לא יעבוד פה. רק תוודאו שיש לכם קיסמים בבית.

      חומרים:
      4 קלחים של תירס – לא עירומים לחלוטין, כלומר עם חלק מהקליפה
      100 גרם חמאה
      רבע כפית סוכר
      2 שיני שום כתושות
      כפית פפריקה חריפה
      חצי כפית צ'ילי טחון
      אופציה: 100 גרם גבינה מגוררת מסוג מונטריי ג'ק או אסיאג'ו

      הכנה:
      1) מחממים את הגריל. בהיעדר גריל אמיתי משתמשים במחבת גריל.

      2) בינתיים ממיסים את החמאה בסיר קטן, כשהחמאה נמסה וקצף
      מתחיל לעלות ממנה מוסיפים את התבלינים, הסוכר והשום. מורידים מן האש ומניחים בצד.
      3) מניחים את קלחי התירס על הגריל החם כאשר הצד של העלה נוגע ברשת הברזל או במחבת. מחכים 5 דקות.

      4) מסובבים את קלחי התירס רבע סיבוב. מחכים 2 דקות. אם התירס נחרך יתר על המידה (טיפה חריכות זה
      טוב) סימן שהחום גבוה מדי. מעבירים את התירס למקום קר יותר בגריל או, לחילופין מנמיכים את האש.

      5) ממשיכים לסובב את התירס עד שמשלימים סיבוב.

      6) בעזרת מברשת, מברישים את התירס בחמאה. מפזרים גבינה (אם רוצים), מלח, ומגישים.