וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מנפנפים בברייטלינג

גיא גיסר

14.2.2007 / 19:10

הבר של מסעדת מסה הוא אולי המקום הכי נובו-רישי בליבה של תל אביב. גיסר התפרן הצליח להרגיש שם בבית רק בזכות הארנק של מוטי ואלה שמזגה לו טקילה

מוטי ואני חברים טובים כבר כעשר שנים. כשהכרנו, הוא היה סטודנט עלוב למשפטים. אני הייתי שתיין עלוב שעבד בבר. מאז הוא פתח משרד, ייצג לא מעט אנשים חשובים, התקדם ונהיה לעו"ד ידוע שעושה לא מעט כסף. אני הפכתי לשתיין עלוב עוד יותר.

ביום שני שעבר, לקראת חצות, קיבלתי ממוטי טלפון ובו הכרזה שיוצאים לשתות. הסיבה הרשמית: זכייה במשפט גדול ושכר טירחה מהשמיים. הסיבה הלא רשמית (אך המשמעותית יותר): מכבי קיבלה בראש מבני השרון ועפה מגביע המדינה. תוך רבע שעה היינו בב.מ.וו הנוצצת שלו, אספנו את לימור וחתכנו את הגשם בדרך למסה, מסעדת היוקרה שכל נובוריש בגוש דן מכיר ואוהב.

התיישבנו בקצה הבר הארוך. בתוך הבר טרחו שלוש ברמניות וברקע התנגן דיסק של סאן ג'רמיין. הבר, למרות מזג האוויר הגשום, היה מלא כמעט לחלוטין. רוב האנשים התאמצו להיראות מאוד עסוקים וחשובים, כשמדי פעם סימנו לברמניות ביד עם הברייטלינג שתמזוג להם עוד סאוור מחוזק. יש משהו מרגיז בברמנים של מסעדות היוקרה. לעתים קרובות הם מזכירים יותר רובוטים מבני אנוש. הם מתוכנתים לפדנטיות מוגזמת, הם קורקטיים להחריד וחסרי יכולת או כישורים לשתף פעולה בשיחה סתמית עם לקוח. וכשמדובר בברמניות יש הרגשה באוויר שאם תחייך אליהן יותר מדי תקבל תביעה על הטרדה מינית.

תיק שנראה כמו קלמר

במסה התנפצה התאוריה הזו לרסיסים. אלה, כשמה כן היא, היתה הברמנית שלנו באותו ערב. וכבר מהחיוך הראשון הבנתי שזו אהבה ממבט ראשון. כי חיוך אמיתי כמו של אלה לא ראיתי כבר הרבה זמן. לאחר הנחת התפריטים המסורתית, בלי לפחד ולהפחיד, שאלה אותנו מה נרצה לשתות. מוטי החליט להפגיז אותה שאלות שלא יביישו חקירה צולבת במשפט רצח: כמה זמן את עובדת, מתי הגעת למשמרת, מה יש טעים, מה זה הבקבוק ההוא- נודניק כתמיד. אלה לא נכנעה ללחץ והחזירה בנועם את הנושא המקורי: מה רוצים לשתות. עמדה אתנו, ביררה על הסגנון, הכיוון, מה אוהבים בד"כ, אם רוצים לנסות קוקטייל חדש שהומצא באותו יום. אני הייתי עם חשק לא מוסבר לטקילה, ושתיתי סאוזה גולד (34 ש"ח), לימור, שפנת הנסיונות של הערב, הלכה על קוקטייל בהמלצת אלה שהורכב מאגאוורו- ליקר טקילה מתקתק ויקר להחריד- ליים, שמפנייה ועוד משהו שפרח מזכרוני (44 ש"ח). היה טעים להפליא. מוטי הוריד שוט של פרנה ברנקה (34 ש"ח) והערב החל להיראות הרבה יותר טוב.

צמוד אלי ישב בחור ששתה עראק עם כוס מים בצד, ולידו בחורה עם תיק שנראה כמו קלמר. לימור הסבירה לי שמדובר בזיוף של לואי ויטון. שאר הקהל על הבר היה גם הוא סוג של זיוף: גברים ששתו קוקטיילים צבעוניים ולא גבריים בעליל בכוסות מלאות קרח מרוסק, ונשים שמצצו וודקה רדבול מקשית ארוכה וחיכו שהגבר ישלם עליהן. כולם נורא יפים, נורא מחויטים ונורא קרים.

המבטים אל מוטי

אלה היתה היחידה מבין שלוש הברמניות שגרמה לאוויר במסה לזוז. השתיים האחרות היו אנמיות יותר מבדיקת הדם האחרונה שלי, ורק היא זו שהפיחה חיים ונראתה חיה ונהנית מכל רגע שהיא יכולה לתת שירות אישי. הזמנו כל מה שהיא רצתה שנזמין בלי להתווכח, כולל טקילה יוקרתית בשם "קרוזו" למוטי במחיר של 82 ש"ח לכוסית. הכל רק שתמשיך להיות קרוב ולעשות לנו נעים. גזרת האוכל כללה סשימי דג ים (52 ש"ח) שהיה מצוין וקבב טלה עם חומוס גרגרים (42 ש"ח) שהיה בנאלי כמו שרק קבב טלה יכול להיות.

תוך כדי מזיגת עוד סאוזה לכוס שלי היא העיפה מבט לכיוון מוטי. זה הספיק, ועוד קרוזו יקר נמזג לכוס שלו. לימור שתתה כוס קאווה (34 ש"ח), יין נתזים ספרדי, הרמנו כוסות ושתינו לחיי הברמנית הכי טובה בעיר.

באחת וחצי, אחרי עוד סיבוב טקילות, ביקשנו חשבון. 554 ש"ח גוהצו מחשבון הבנק של מוטי כלאחר יד, ונדמה כי מעולם לא שמחתי יותר להשאיר טיפ שמן בבר כמו במקרה הזה.

הבר במסה הוא לא הבר הטוב ביותר בת"א, האווירה לא הכי מסעירה, האלכוהול לא הכי זול והלקוחות לא מתנדנדים בשיכרות הביתה. אבל אם יתמזל מזלכם לשבת אצל אלה, הכל יישכח ותודו לעצמיכם שבחרתם דווקא בבר של המסה. בלעדיה הוא חצי בר, בלעדיה הוא בעצם כלום.

"מסה" הארבעה 19, תל אביבטלפון: 03-6856859פקס: 03-6858001

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully