אכזבה על מגש

"בוננזה" טורטיה בר, התמקמה לה לפני כחודשיים בצומת רחובות תל אביבי מרכזי, בפינה חסרת מזל: קרליבך-מרמורק-אבן גבירול. כשגונבה השמועה לאוזניי שנפתח עוד טורטיה בר בעיר, לא ייחסתי לכך חשיבות. הסקרנות החלה להתגבש, כשהבנתי שהמקום צמוד, באופן מעורר חשד, לסניף קטן של לחם ארז.

חשדותיי לגבי קשר מיסטי בין בוננזה ללחם ארז, התאמתו במודעת "דרושים עובדים" משותפת לשני המקומות. הסקרנות שלי איימה להרוג את החתולים של כיכר הסינמטק, עד שהבנתי שאת הטורטיות מקבלת הבוננזה מארז ושהיועץ הקולינארי שלה, הוא לא אחר מהשף לאון אלקלעי.

המוניטין של ארז והתפריט של אלקלעי, היו מפתים מספיק כדי לקפוץ לטעימה. בדרך כלל אני לא בנאדם שמפתח ציפיות בכל הקשור למסעדות: נטעם, נראה, נחליט. לא מאיימים עלי במסעדה אלוהית ולא מפחידים אותי עם הבטחה לבילוי של פעם בחיים. כי משם אפשר רק להתאכזב. ככה שלא ציפיתי לפגוש את מלכת כל הטורטיות בבוננזה. יהיה טעים אמרתי לעצמי, מה כבר יכול להיות רע. אז זהו, שיכול להיות רע, אפילו רע מאוד.

הזמנתי ארוחה עסקית שכללה מנה עיקרית, תוספת צ'יפס ושתייה קלה, במחיר מפתה של 38 ש'. מכיוון שכנהוג במזללות טורטיות בארצנו, התפריט לא הציע טורטיות קלאסיות, ממולאות בפריחולס (שעועית פיקנטית מבושלת), אלא רק טורטיות סביח מתחכמות או טורטיות תיאלנדיות(!?), בחרתי רול בסיסי יחסית, של בשר קצוץ, עם ממרח בוננזה (מיונז ושום שמיר) חסה וצ'ילי. צ'יפס בוננזה, היה עשוי פלחים עגולים ודקים שמזכירים חטיפי צ'יפס, והכול הגיע בסלסילות פלסטיק נחמדות כאלו, מהסוג שמוגש בדיינרים אמריקאים.

הטורטיה עצמה הייתה שומנית והזכירה לי יותר מלווח, המילוי עצמו המשיך בקו השמנוניות, רוטב הבוננזה לא הוסיף הרבה וטעם החסה היה כל כך דומיננטי, עד שהצליח להשתלט אפילו על טעם הבשר.

פניתי אל סלסלת הצ'יפס, מתוך תקווה שמשם תבוא הישועה, אבל גם שם ניסיתי להדוף את מתקפת השמן. הצ'יפסים שאמורים היו להיות דקיקים ופריכים, היו ספוגיים כאילו שכבו בשקית משלוחים 20 דקות טובות. למרות שצ'יפס הוא מנה שכל חובב מאנצ'יז מסוגל לנשנש, גם אם הוא כבר נהיה שבע לפני חצי שעה, לא הצלחתי לסיים אותו, בשל נקיפות מצפון עקב מחשבות על סתימת עורקים.

באמת שלא ציפיתי להרבה. בסך הכול ארוחה לא יקרה ומשתלמת, בסגנון עדות ה"ראנץ'-מק-קינג" לסוגיו. קצת בשר, צ'יפס ושתייה על מגש, שרות עצמי ועובדים חייכנים עם כובעי מצחייה. אבל מעולם לא קרה שהשארתי חצי מנה על המגש, רק בגלל שלא היה טעים.

ואולי נפלתי על צירוף מקרים אומלל. כי אחרת קשה לי להסביר איך כל הידע הקולינארי שהושקע במקום מסתכם בחבילה השומנית הזאת.

"בוננזה", קרליבך 20 , תל אביב. טלפון: 03-6969123