הג'ירפון

"בשיעור הבא אין יותר תירוצים", נזפה בי מורתי הנערצת לעריכה, "את מביאה את הסצנה לכיתה ויהי מה!". מה יהיה, שאלתי את עצמי, איך אצליח להוציא מגיבוב החומרים הזה סצנה ראויה בתוך יומיים? טלפון קצר לאיריס, עורכת מהוללת וחברה טובה, והעניין היה מסודר. חמש שעות ארוכות על המחשב וכמה תקתוקים פלאיים - והיתה לנו סצנה מדוגמת, גם אם מדכדכת מעט. "נחזור לכאן מחר, ותוך חמש דקות אני מורידה לך את זה לדיסק", אמרה איריס בעליצות של מי שעוד לא יודעת כי לגורל יש תוכניות משלו.

למחרת בחדר העריכה תקתוק אחד חשף את האסון: המחשב המרושע בלע את הסצנה וגיבורתנו המהורהרת נעלמה אי שם בארץ ההארד-דיסקים האבודים. נותרנו המומות, וכושר הדיבור, מדיום שאנחנו בדרך כלל עושות בו שימוש די מוצלח, נעלם אף הוא. כשהקול חזר אלי סוף סוף אמרתי לאיריס, "מה עושים?".

"פחמימות לא מורכבות, והרבה", היא ענתה, ופקדה בתושייה: "תביאי את הטלפון". אחרי התייעצות קצרה הוחלט על ג'ירף גריל ברמת החי"ל, לוחם ותיק שבדרך כלל עושה את העבודה.

איריס הזמינה ראגו בקר (41 ש'), מנה חדשה שהומלצה בחום על ידי איש הג'ירף (להלן: "הג'ירפון"), למרות שהיא מחזיקה נאמנות של שנים למנה אחרת, הצ'יאזה. חוץ מזה היא גם הוסיפה כמנה ראשונה פטריית פורטובלו ממולאת בפטריות וכרישה (27 ש').

אני החלטתי שזה לא זמן לסיכונים והלכתי על המנה האפגנית (פרגיות, בייקון, כרישה ובוטנים עם אורז מטוגן; 43 ש'), שאף פעם לא מאכזבת, וכנפי עוף ברוטב שזיפים וצ'ילי (26 ש') כמנה ראשונה. אך אבוי, בדיוק כשהג'ירפון תיקתק את הזמנתנו, הרים הגורל את ראשו המכוער פעם נוספת, וגם מחשבו שבק חיים. "זהו זה. זאת מזימה כוללת", אמרתי לאיריס, "צריך להעלות הילוך". "ויפה שעה אחת קודם", הוסיפה איריס בנחרצות. תוך רבע שעה החלפנו לוקיישן, כדי לבלבל את האויב. ממקום מחבואנו החדש התקשרנו שוב לג'ירפון. הטריק עבד, ותוך זמן די קצר הגיע אלינו השליח כשבידו שתי שקיות מבטיחות, אך על פניו חיוך שבאופן חשוד נראה מעט מכני. חטפנו מידיו את השקיות ורוקנו את השלל על השולחן.

התחלנו בכנפיים, שהיו טעימות וטריות למדי למרות שסבלו מרוטב שהיה קצת סמיך. המשכנו בפטרייה המוצלחת והפריכה, שהיתה בהחלט משביעת רצון. איריס אפילו הגדילה לומר שהיה לה טעם ביתי ושהיא מעוררת בה "געגועים לבית הוריה יוצאי עירק", קומפלימנט לא קטן לאור העובדה שרק לפני חודש שרדה שם את ליל הסדר.

ניסינו להירגע מעט בעזרת סלט קטן שהורכב מחסה שנראתה קצת מותשת, ועברנו בחדווה למנות העיקריות. ראגו הבקר התגלה, למרבה הצער, כנפילה של הערב. איריס התלוננה על מינון יתר של לימון שהשתלט על המנה, והודתה שהראגו הארור עורר בה געגועים עזים לצ'יאזה המוכרת. אני, לשם שינוי, שמחתי בחלקי ונוכחתי שוב בגאוניותה של המנה האפגנית: מקורית, מגוונת, משביעה ומשאירה טעם קליל של עוד.

הזרקת הפחמימות המסיבית נתנה את אותותיה ובסוף הארוחה אזרנו מספיק אומץ כדי להרים שוב את ראשנו אל מול האויב. לחיצה אחת על כפתור ה-on ולא האמנו למראה עינינו: גיבורתנו האהובה שבה להתהלך מהורהרת עם עגלת הניקיון שלה במסדרונות החשוכים. שקענו בתוגה קלה כשנזכרנו כמה הסצנה הזו מדכדכת, אבל עכשיו לפחות ידענו להעריך אותה מחדש, כמו את הצ'יאזה.

ג'ירף גריל. הברזל 3, רמת החי"ל. משלוחים בטל' 6476661. שעות משלוחים: כל השבוע 12:00-24:00.