שמנו פעמינו לנווה צדק, לנינה קפה. הוא קרא למקום פנסי, אבל חברתו השימושית טענה שהוא קורא ככה לכל מקום שאיננו החמארה של ידידנו. הוא הביא טיעון משכנע - המלצרים חמושים בפפיונים. עם טיעון כזה אכן קשה להתווכח.
מתברר שלא רק אנחנו ניחנו בדעות קדומות: משראתה המלצרית את מיסטר דארסי - ואולי כדאי לקרוא לילד בשמו: חתיכת כלב קטן ומושתן (אבל שלי!) - פניה קדרו. לזכותה ייאמר שאת המים בכלי פלסטיק שהוא הזמין היא הביאה מהר.
גאוותנו התל אביבית המאגניבה נחלה עוד אכזבה למראה התפריט. יקר בנווה צדק, ולא רק בגלל הארנונה והבתים היפים. הנה מקבץ דוגמאות: הוא הזמין כריך סרוולד ושילם 36 שקל על שני משולשי לחם סתמי הממולא בשתי פרוסות דקות של סרוולד, רוקט ומיונז. אה, וגם זיתים. היא שילמה 48 שקל על חצי בגט פתוח עם מוצרלה מותכת, עגבנייה, חסה מסביב, וכן, גם זיתים.
אני יצאתי בנזק של 42 שקל, שתמורתם קיבלתי מה שמכונה שם "סלט נינה", אבל אני הייתי קוראת לזה "צלחת סדר פסח", כי על הצלחת היו מונחים - בכיוון השעון - חסה, חתיכות עגבנייה, טונה, לימון כבוש, ושוב, זיתים. את הצלפים שצוינו בתפריט נאלצתי לבקש. איכשהו, ותקנו אותי אם אני נסחפת פה, נראה לי שתמורת הסכום הזה אפשר לפחות לערבב לי את הפרודוקטים. אבל עדיין לא הגעתי לנקודה הכי כואבת - מנת הלחם עולה 16 שקל(!). אמנם הלחם הסתמי המפורסם הגיע עם צנצנת קטנה של ריבה, אבל אני הייתי מעדיפה לשלם חצי ולשם שינוי לוותר על המתוק.
הדעות הקדומות שהיו לו על המקום התבררו, לצערי, כנכונות. אין שום סיבה לשבת על כיסאות עץ לא נוחים, לאכול על שולחן הקטן מלהכיל את שלושתנו ולשלם כל כך הרבה.
מכיוון שלא ניחנו ברצון להישאר במקום שבו אנחנו לא מרגישים בו רצויים - בכל זאת, טיפת גאווה עוד נותרה בנו - מיהרנו להזמין אספרסו קצר (8 שקלים), הפוך (11 שקל) ושני מיני-בראוניס (12 שקל לשתי יחידות). כולם היו מצוינים.
בינתיים הספקנו לחוות עוד דעה קדומה על חשבוננו, כשלקוחה עם כלבלב קטנטן ומטופח נבהלה מדארסי השחרחר, שרץ לכיוונה. דארסי אולי שחור, והבית שלי אולי קטן, אבל הוא ממש לא גדל בגטו. קצת תרבות בכל זאת יש לו, לפחות כל עוד אוכל אינו מעורב בדבר.
כך או כך, דארסי אמר את מילתו האחרונה כשביציאה מהמקום, בלי טיפת גאווה, הוא הרים את רגלו הקטנטנה והטיל את מימיו. ללא ספק הוא הראה לנו מה דעתו על גאווה ודעה קדומה.
בקטנה
סקס אפיל: טוב, בכל זאת נווה צדק
אנשים: הצד המבוסס של השכונה
שירות: לא רדפו אחרי כששוב שכחתי את הכרטיס אשראי, אבל שמרו לי עליו בנאמנות
עיצוב: בפנים מושקע, בחוץ צפוף
מסך עשן: בחוץ
הפוך: 11 שקל (מאורו)
ליד הקפה: לא צריך כלום, חבל להרוס
טיפ: לא לבוא עם דעות קדומות
שורה תחתונה: אולי אז ישרתו אתכם בקצת פחות גאווה
נינה. שבזי 29. טל' 5161767. פתוח: א'-ה' 8:00-24:00, ו' 8:00-17:00.