פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עפוללה

      ב"ללה" בעפולה מצליחים לתמרן בהצלחה בין מנות איכותיות ובין דרישת הקהל המקומי לכמות נאה על הצלחת. לא סתם המקום ראוי להפוך למוקד עלייה לרגל לבני העמק ולמצפינים

      כמו כל אנשי המרכז המיוזע יצאנו לחופשה בצפון. לפנות ערב הגענו לעפולה ונכנסו לביסטרו "ללה". ביסטרו? ועוד בעפולה? נשמע חשוד, אבל מעניין. נכנסנו פנימה מצוידים בחששות שמדובר במלכודת תיירות פנים אבל לאט לאט, בעזרת פטה כבדי העוף המצוין שהוגש עם ריבת אגסים ביתית (35 ¤) החששות התפוגגו. גם מנת פינוקי הגבינה (32 ¤) – 4 כדורים מטוגנים של תערובת גבינות (ריקוטה, פרמז'ן ופרומעז) ברוטב עגבניות קר סייעה לחשד האופייני לאנשי גוש דן מודעים להתפוגג גם הוא.

      את "ללה" פתחו מורן קורן והשף איתי קורנט, שנולדו בעפולה, עזבו אותה לטובת העיר הגדולה, עבדו במקומות אופנתיים (מורן ב"שלוותא" ואיתי ב"קיארה" בהרצליה, "איזבלה" בחיפה ו"שליו ביער" בטבעון) וחזרו לכור מחצבתם כדי לפתוח מקום שאולי בתל אביב הוא עוד מקום, אבל בעפולה בהחלט מדובר במשהו יוצא דופן. כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם, ארוחה טובה ואפשרות בילוי איכותית בעפולה זה לא עניין של מה בכך.

      ריהוט העץ, העיצוב הנקי, הבר העשיר (מורן בא מתחום הברים והאלכוהול), התפריט וצוות המלצריות החייכניות, שהתגלו כסטודנטיות ממכללת יזרעאל הסמוכה, מתאימים ככפפה להגדרה הישראלית לביסטרו. המרפסת של "ללה" הפונה לחורשה חביבה בקצה העיר גם עושה את שלה.

      את הרושם החיובי שעשו הראשונות קלקל מעט מבחר האנטיפסטי (32 ¤) - החצילים והקישואים הקלויים היו סתמיים וגם סלט הגזר לא ניפק תחרות ראויה לשאר מנות הפתיחה, אבל כמו בכל מקום ממוצע בו יש מנות טובות וכמה סתמיות – לא לקחנו את זה ללב. על מבחר הסלטים בתפריט שלצדם ציון מספר הקלוריות למנה - ויתרנו. אחרי יום עבודה ופקקים, לא הגענו עד עפולה בשביל סלט, אבל נעים לדעת שהם שם.

      לעיקריות הזמנו רביולי טרי שמכינים במקום (כמו את שאר הפסטה) במילוי תרד ברוטב חמאה ומרווה (45 ¤) ופילה עגל ברוטב שמנת ופלפל מלווה בפירה (85 ¤). הרביולי התגלה כמנה מנצחת בזכות מתקתקות הרוטב שהשתלב יפה עם מילוי התרד והמנה הייתה משביעה, שלא לומר מפוצצת.

      פילה העגל הזכיר לנו שאנחנו בעפולה ולא בתל אביב, אבל אתם יודעים מה, דווקא בקטע חיובי. הוא היה רך ועסיסי ונצלה בדרגת עשייה מדיום בדיוק כמו שביקשנו. רוטב השמנת והפלפלת העניק לו עסיסיות נוספת, ולא שהיה צריך אותו, כי הורגש שנתח הבשר איכותי. דווקא הפירה הזכיר לנו שאנחנו מחוץ לעיר הגדולה. במסעדות אחרות במרכז הדגש הכמותי של התוספת הוא על תפקידו כמלווה את העיקרית, ב"ללה" הבשר מגלה לתדהמתו שהוא מלווה את הפירה. זה אולי לא פוליטקלי קורקט אבל זכינו למנת פחמימות טעימה וגדולה שהיא לבדה יכולה להשביע אדם רעב.

      קורן, מדגיש שהמטרה שלהם היא לבשל ללקוח ולא לעשות גורמה, למרות שבשביל חלק מהעפולאים (בלי להעליב אף אחד) הם נחשבים גורמה. "במשוואה בין מחיר מול תמורה, אנחנו מאמינים שאנחנו עושים את הכי טוב שאפשר", מסכם קורן.

      לקינוח הזמנו קרם ברולה (25¤) וכדורי שוקולד-טראפל (25¤). קרם הברולה היה ונילי ובעל קרום מתפצפץ וחובבי הז'אנר ייהנו ממנו. הטראפל היו עוד תזכורת שאיתי, שף המקום, נקרע בין הצורך לייצר מנות איכותיות לבין עמידה בדרישות קהל הסועדים המקומי שמנות קטנות ומפונפנות כמו בתל אביב מקוממות אותו.

      בחיים לא אכלתי כאלו טראפלס ענקיים שעולים בגודלם אפילו על כדור פינג פונג. במקום שיהיו קטנים כמו גולות עם נגיעה של קקאו מריר שעוטף אותם הם תפחו לממדי ביצה. היינו צריכים לעמול במרץ כדי לחצות אותם למנה שלא תשאיר אותנו עם חותם של שוקולד סביב הפה.

      את החופשה המשכנו במחשבה ש"ללה" שווה עצירה בעפולה. היא אמנם לא מסעדת גורמה שראוי לנסוע במיוחד בשבילה אבל היא גם לא מתיימרת להיות כזו ובהחלט מדובר ביוזמה ראויה שבולטת בשיממון הקולינרי של העיר.

      'ללה קיצ'ן בר', קהילת ציון 1, עפולה. טלפון: 04-6425820