פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קודם פול קפה

      בסנדוויץ' הפקורינו התגלו אגוזים משמחים והאספרסו הארוך בסוף הארוחה הגיע עם כוסית סודה והיה מעולה

      זה לא כל כך פשוט לכתוב ביקורת בתי קפה. לכאורה מי לא רוצה לאכול חינם? אבל אליה וקוץ בה, שכן לראשונה נחשפתי גם לקשיים הנוראיים ולמכשלות העומדות בדרכו של מבקר המזון.

      לא מדובר בידע החסר עד לא קיים שלי בקולינריה או באמנות הקפה. את כל זה אפשר הרי לברר בגוגל. הבעיה האמיתית היא, למרבה הפלא, לא בגיבוש הדעה, כי אם בניסוחה. מדובר הרי בסוגה נעלה ונשגבה. כאילו, לכתוב ביקורת אוכל זה ממש קשה! למשל, מכירים את החוק הלא כתוב שאומר שתמיד תצטרף לכתב דמות משמעותית בחייו, ושתמיד יוצמד לה כינוי מעצבן כמו "המפונקת" או "השמנמן?". בחיי שכמה שהעניין הזה מעיק ואידיוטי, מתברר שממש קשה להתחמק ממנו. כי מה לעזאזל כבר אפשר לעשות - פשוט לחשוף את אוכל החינם שגררת איתך למשימה? במקרים כאלה, צריכים כל המבקרים לדורותיהם לחשוב: מה דניאל רוגוב היה עושה?

      בקיצור, הלכנו לפאול'ס. מאז שאני גרה ביפו מניחים הסובבים אותי שאני שותה קפה איכותי מדי בוקר, רק משום שגם פאול'ס ממוקם ביפו. אך למרבה הזוועה גיליתי שפאול'ס קרוב יותר לגיהנום מאשר לבית שלי. רחוב יפת, מתחילתו ועד מספר 142, נראה כה ארוך כאשר השמש בזנית וריח הדגים גורם לך להרגיש כמו הזר של קאמי. כאשר נשקפה מעבר לכביש גלידה אנדריי, המונומנט הצמוד לפאול'ס, כבר נשבה בעיני רוחי רוח מזגנים מקפיאה. המציאות, כרגיל, קצת איכזבה, אבל המים הגיעו מהר.

      כעשור לאחר שהוזמנו, הגיעו לשולחן האבן הנמוך אך נוח שתי כוסות מיץ תפוזים סחוט. סחוט באמת. האווירה החלה להשתפר באחת. שוב עבר זמן שנראה כמו נצח, ואז הגיע האוכל: ארוחת בוקר (35 שקל), שהיתה ממש לא מקורית (שתי ביצים, סלט, גבינות ולחם), אבל זכר לא נשאר ממנה, וסנדוויץ' פקורינו (27 שקל), שההיי-לייט שלו היו אגוזי מלך שלמים וקלויים בדבש, דבר מגניב לכל הדעות. בסוף הארוחה בחרנו באספרסו ארוך (שמונה שקלים), שלשמחתי כי רבה הגיע עם כוסית סודה קטנה וחמודה והיה מעולה, בלי ציניות.

      בקטנה

      סקס אפיל: קט סטיבנס
      אנשים: ג'ימי טורק הקבוע לא נכח, אבל פרלמנטים עבריים וערביים, ואפילו תייר עם לפ-טופ, דווקא כן היו
      עיצוב: איטלקי, בגבולות הז'אנר
      מצב רוח: אואזיס ברחוב יפת
      שירות: המלצר הנבוך, אך החמוד, מתוודה: "אני פה שבועיים"
      מסך עשן: כתוב שאסור, אבל מי שם על זה
      הפוך: 12 שקל
      ליד הקפה: איטלקי, בגבולות הז'אנר
      טיפ: לא לוותר על קפה, אפילו אם ממש חם בחוץ. וגם תמיד אפשר לקחת גלידה אנדריי לדרך
      שורה תחתונה: פנינה מנותקת מהקשרה


      פאול'ס קפה. יפת 142. טל' 6810143. פתוח: א'-ה' 7:00-23:00, ו' 7:00-19:00, שבת 9:00-23:00.