פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דרוש שחור חזק בלבן

      איתי להט קפץ לראות מה שלום המזרנים הלבנים והכריות הרכות במסעדת "לבן" המרגיעה בהרצליה. האוכל נע בין בומבסטי לבנאלי, את המלצרים הוא לא הצליח להעיר

      את מסעדת "לבן" או בשמה הרשמי LAVAN- SUPPER BAR הקימו בשנת 2002 אייל גרוס וגורן טסה, שייבאו את הרעיון מהולנד. חלל המסעדה הוא גדול ומחולק לשתי קומות. בקומה העליונה תאים שבהם שולחנות אוכל נמוכים ומזרונים מפנקים בגווני לבן וקרם, כריות רכות מפוזרות בשפע וכמוהן גם הממסטל הרשמי של העשור הזה: מסכי טלוויזיה קטנים הממלאים את המקום, עליהם מוקרנים סרטוני וידיאו ארט. יש גם מטפלת נחמדה שמציעה טיפולים הוליסטיים.

      בניגוד להתנהלות האיטית להחריד של לקיחת ההזמנה (גם המלצרים מנמנמים פה על המזרנים?), המנות הראשונות הגיעו לשולחן די מהר. על המטבח ב"לבן" אמון אילן חפץ, שף צעיר עם ניסיון מהמסעדות "אוונגרד", "פייפר מון", "לחם ארז", "קיארה" והבר התל אביבי "אקמן". היד שלו טובה אבל בחלק מהמנות ניכרת נטייה לעודף גרנדיוזיות שמטרתה כניראה לאזן את הבנאליות של שמאפיינת חל מהתפריט.

      הבנאליות הזו למשל איפיינה מנה של ניוקי ברוטב שמנת ופטריות עם כמהין לבן (39 ¤). הניוקי היו מבושלים יתר על המידה ורכים מידי, הרוטב היה אמנם טעים, כי הרי קשה לטעות עם שמנת וכמהין, אבל את המנה הזו הגישו כבר לפני עשור בבתי קפה בתל אביב. היא אולי מתאימה למסעדה איטלקית, אבל במקום עם יומרות קוסמופוליטיות כשל לבן, היא מפספסת.

      תחושה דומה העניקה מנה של קלמרי שטוגנו בבלילה שטיבה לא היה ידוע אף למלצרית עצמה, שלא הצליחה להביא את עצמה לבדוק במטבח, חרף בקשותינו החוזרות והנשנות (42 ¤). הקלמרי אמנם היו נימוחים וטעימים, אבל משהו יומרני בבלילה הרס את ההנאה, הציפוי הכיל גפב"מ – גורם פריך ובלתי מזוהה, שהתפצח בפה בקושי.

      הכשרון של חפץ ניכר במנה של גבינת חלומי (38 ¤) שהושרתה בטריאקי, וטוגנה במעטפת של בצק פילו. מנה טעימה מאוד שבהגשה שלה כל מרכיב נמצא במקום. כקונטרסט לפילו, משמש רוטב של קרם פרמז'ן עם עיטורים של שמן פטרוזיליה ירוק. המנה גם יפה מאד והתאורה העמומה שבמסעדה חוטאת לה.

      מי כעס על הדג?

      כשההשתרעות על המזרונים איימה להפוך לנמנום הגיעו העקריות. פילה הבקר (109 ¤) שהזמנו, הבהיר שהגריל-מן במסעדה יודע את מלאכתו. המדיום היה מדיום, הפילה היה באיכות טובה, מח העצם שהוגש עם המנה היה נימוח והפירה כמו פירה, היה פירה.

      פילה הלברק (94 ¤) היה בומבסטי, הרבה יותר מידי מרכיבים נכנסו כאן למשוואה. הלברק היה עטוף בעלה מנגולד ובטנו הכילה עגבניות לחות וחמאת זעתר, הוא הוגש על מצע של קינואה רבת מרכיבים וברוטב יוגרט. כשנחתך הדג הוא התפרק ונמסך עם שאר מרכיבי המנה באופן שהזכיר לי קוסקוס דגים אחרי ערבוב עצבני, שמישהו התייאש ושפך עליו יוגורט, להכעיס.

      העיקריות הפילו עלינו נמנום מה אבל הטפטוף מהמזגן שמעלינו מנע את ההתרגעות, בנחרצות. נערת שיאצו חיננית הציע לנו טיפול, אבל אנחנו השתוקקנו לפני הכול לסוכר וקפה שיעוררו אותנו קצת. אחרי המתנה של 20 דקות למלצרית שהגיעה לפנות לנו את השולחן והלכה מבלי להציע קינוח, חטפנו את החלסטרה והתרוממנו מהמזרן הרך עם תחושה של חוסר איזון – אולי לא הכל שחור בלבן, אבל זה מעצבן.

      LAVAN, שדרות אבא אבן 23, הרצליה. טל' 09-9586080