שף מצבי הרוח התמתן

את מצבי הרוח המשתנים של אנטונינו מנסה, השף והבעלים של מסעדת "אלי אולי", מכיר כל בליין תל-אביבי מצוי. אך מספיקה הצצה קטנה בתפריט המסעדה, כדי להבין שאנטוניו מנסה סוף- סוף להתבגר, להתייצב ולפתוח את עצמו לחברים חדשים.

הקונספט של מסעדת "אלי אולי", שנפתחה לפני מספר חודשים מחדש ברחוב הארבעה עמוס המסעדות, הוא ארוחות חברים. המטרה היא לתת אפשרות לקהל רחב של לקוחות למצוא ב"אלי אולי" את מה שהם אוהבים לאכול. בערב, בנוי התפריט ממנות ראשונות המוגשות למרכז השולחן וכוללות כמה מאכלים ואחריהן מוגשות העיקריות אותן בוחר כל סועד בנפרד.

האופציות המפייסות באות בקבוצות, כדי שאף אחד לא יתבאס שהוא לא הזמין את מה שלקח חבר שלו. חובבי הסלטים יכולים להתחיל עם "ירוק להתחלה", קבוצה צמחונית הכוללת סלט תרד, סלט עם גזר וסלט עם סלק (44 ¤); אופציה נוספת מכונה "כבושים בין חברים" וכוללת סרדינים, סלמון ושרימפס כבושים (גודלה לפי מס' הסועדים ומחירה 28 ¤ לסועד).

אבל הטריגר שהביא אותנו שוב ל"אלי אולי" הוא דווקא העסקיות המוצעות במחיר מפתה של 39 ¤ עבור בופה סלטים פתוח ו-94 ¤ עבור בופה סלטים פתוח כמנה ראשונה וקסואלה פירות ים ברוטב עגבניות או פירות ים על הפלנצ'ה כמנה עיקרית.

"העסקיות האלה באו לתת מענה לכל עובדי המשרדים באזור", מסביר אנטוניו "הרעיון הוא לגוון כמה שיותר את המנות, כי האנשים האלה סועדים את הארוחה העיקרית שלהם כל יום מחוץ לבית ולאכול כל יום אותו דבר זה נמאס מהר, גם אם זה טעים. לכן, הסלטים בבופה משתנים כל יום ובמנות העיקריות יש מספיק מגוון כדי לא להשתעמם."

ביום בו קפצנו למסעדה הציע הבופה בין השאר "טורטייה דה פפה" שבלטה לטובה, מאכל ספרדי העשוי ביצים וחתיכות תפו"א עם בטטה, תרד או בצל, שטעמו הזכיר לי את הטורטייה שהסבתא הארגנטינאית שלי מכינה לכל נכדיה באהבה גדולה. האסוציאציה הזו מתחברת טוב עם המגמה הביתית אליה חותר אנטוניו: "המטרה של הסלטים של הראשונות היא שיזכירו את האוכל של אמא". סלט גרגרי חומוס עם עגבניות טריות קצוצות ופטרוזיליה ברוטב טחינה גולמית היה טעים גם הוא והפטה כבד עוף וברווז שנמרח על לחם אגוזים טעים במיוחד היה מפנק.

לצד הסלטים המיוחדים יש בבופה גם ירקות חתוכים, כמה סוגי לחמים, כרובית מטוגנת, חצילים מטוגנים, קישואים מוקפצים עם נענע, ריבת בצל, חומץ בלסמי ועוד. מבחינת שובע התרשמנו שאפשר היה להסתפק בהיצע הבופה אליו נוספו כל הזמן מנות חדשות.

אבל אז הגיעה העיקרית של פילה הפרידה על הפלנצ'ה עם דלעת, שומר וחלב קוקוס (69 ¤), שחוסלה עד תום למרות שלא היה לנו הרבה מקום בשבילה. לחיסול תרם הדג הקל לעיכול וטעם הבטטה, חלב הקוקוס והדג השתלבו זה בזה יפה. ספריבס טלה צלויים עם טימין, שום ודבש (74 ¤), גם אם לא מקוריים, היו בעלי טעם בשרי נהדר (לא מתוק מדי) ולוו בחיטה ברוטב עגבניות ובתבשיל עדשים שחורות. העסקיות של "אלי אולי" כוללות גם גלידה או סורבה לקינוח, ותורם לעיכול הכבודה בשעות הצהריים המוקדמות.

ואם לא עסקית של יום חול כדאי לדעת שבצהריי שישבת, מוגש ב"אלי אולי" בראנץ' שגם הוא מבוסס על בופה פתוח הכולל שתייה קלה או טבעית, קפה ולצד בר הסלטים מוגשים בשרים מעושנים וכבושים כמו סינטה, ברווז ופסטרמות; גבינות (חלקן למריחה, חלקן עזים קשות); ודגים כמו טונה וסרדינים כבושים. אם זה לא מספיק, יש גם מאפים מתוקים כמו בריוש שוקולד, אגוזים ופירות יער ומאפי בצק עלים שונים (69 ¤).

ההתרשמות הכללית, מהמטבח של איש מצבי הרוח, הייתה טובה. ניכר כי אנטוניו לא מחפש יותר להפתיע וליצור דברים אקסטרווגנטיים, אלא מסתפק בלהאכיל את החבר'ה ולהאכיל אותם טוב. עכשיו מתאים לו להיות המאמא של כל יושבי המשרדים ועוברי האורח.

"אלי אולי", רח' הארבעה 18, ת"א. 03-5611870.