מי שאוכל לבד: ממרח טונה

אחרי שפיצח את היחס הנכון בין המרכיבים צבי טריגר גאה למסור את המתכון המעולה והפשוט עד כדי גיחוך הזה. על הדרך הוא מבשר: השאלוט הוא ידידו הטוב של הרווק

צבי טריגר

את האהבה שלי לטונה כבר לא צריך להציג. בחנוכת הטור הזה, לפני כמעט חצי שנה, היא כיכבה במתכון הראשון (לצד שיטה מנצחת לבישול הביצה הקשה המושלמת). מאז פרסמתי מתכונים מורכבים יותר ומורכבים פחות. אבל היום אני רוצה לחזור אל הטונה. ושוב, אל טונה מקופסה, ושוב למתכון פשוט עד כדי גיחוך, אבל עם טעם נפלא.

לפעמים מבלבלים את הפשוט עם הטריוויאלי. העובדה שמתכון הוא קל מאוד להכנה, ובעצם לא דורש בכלל בישול, לא אומרת שהוא לא יכול להיות נהדר. אז גם היום, כמו בטור הראשון, משהו אלמנטרי: מתכון שרשימת המצרכים שלו מכילה חמישה מרכיבים בלבד, ושאת כולם משליכים לתוך קערת מעבד מזון ומערבלים, וזהו.

כמו בהרבה מתכונים שאני כותב, גם בזה ההשראה היא ניו יורקית. האמריקאים מתים על סלטי טונה למיניהם. במעדניות שם עורמים סלט טונה בתוך לחמנייה בעזרת כף גלידה ענקית. לפעמים נדמה לי שכמות הטונה שמכניסים שם בסנדוויץ' אחד היא שוות ערך לשתי קופסאות שלמות, ואולי אפילו יותר.

אבל מכל הגרסאות הרבות מספור שטעמתי במהלך השנים, את האהובה מכולן פגשתי דווקא בקפיטריה של האוניברסיטה שבה למדתי, NYU: טונה, שמיר, בצל סגול, מעט מיונז והרבה פלפל שחור.

הממרח הזה, שנראה במבט ראשון כמעט כמו כבד קצוץ, הוא עדין וחריף בו זמנית, והוא מעולה בסנדוויצ'ים ולאירוח, על קרקרים או לחם קלוי. מאז שפיצחתי את היחס האידיאלי בין הטונה, הבצל, השמיר והמיונז, אני מכין את הממרח הזה בכמויות מסחריות. בכל פעם שאמי מארחת אני מתבקש להביא כמות מכובדת שלו, והאורחים תמיד מבקשים את המתכון ומדווחים אחר-כך בהתלהבות ובהפתעה שהממרח יצא להם טעים בדיוק כמו אצל אמא שלי. משום מה, כולם חושבים שאני משמיט משהו מהמתכון, כי התוצאה כל-כך טעימה והמתכון כל-כך פשוט.

עוד בוואלה!

איך היא עושה את זה? הטיפים של אירה דולפין יגרמו גם לכם להתאמן

לכתבה המלאה

מתכון: ממרח טונה לאחד

כדי לקבל ממרח חלק, צריך להכין אותו במעבד מזון. קערה סטנדרטית של מעבד מזון גדולה מדי בשביל הכמויות שכאן, ולכן כדאי להשתמש בקערה הקטנה של מעבד המזון, אם יש לכם, או בקערה הקטנה שמצורפת בדרך כלל למעבד מזון ידני.

המצרכים:
1 קופסת טונה בשמן (160 גרם)
1 בצל סגול קטנטן, או שאלוט
כפית מיונז
2 כפות עלי שמיר טרי
הרבה פלפל שחור

הכנה:
1. קולפים את הבצל, חותכים לרבעים ומניחים בקערה של מעבד מזון.

2. מסננים את הטונה מהשמן, ומצרפים לקערת המעבד.
3. מוסיפים לקערה את עלי השמיר, את המיונז ואת הפלפל השחור.

4. מעבדים למחית חלקה.

טיפים:

1. הדרך הכי טובה להפריד את עלי השמיר מהגבעולים היא "לגלח" בעדינות את הגבעולים עם כיוון הצמיחה. הפטנט הזה עובד מצויין גם עם פטרוזיליה וכוסברה.

2. השאלוט (בעברית – בצלצולית) הוא ידידו הטוב ביותר של מי שאוכל לבד. אולי אחד הדברים המתסכלים ביותר בתחום הקולינרי הוא הצורך במעט בצל קצוץ לסלט. רוב הבצלים, גם הקטנים ביותר, גדולים מדי למשימה הזו. לכן מצאתי את עצמי פעמים רבות מתלבט בין השלכת רוב הבצל שלא השתמשתי בו לצורך הסלט לפח או שוויתרתי על בצל בכלל. מאז שקל להשיג בצלצלי שאלוט בסופרים, נפתרה הדילמה: רוב בצלצלי השאלוט קורצו בדיוק במידה הנכונה לסלט לאחד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully