פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי שאוכל לבד - רווקים חוגגים

      צבי טריגר נדבק בקדחת חג האהבה והכין לכם עוף בשמפניה לזוג. קורה שאנשים שוכחים את שם המדור של עצמם

      ביום חמישי אחד, לפני כמה שבועות, יצאנו חברתי עמליה ואני לחגוג את סוף הסמסטר. זו השנה השנייה שאנחנו מלמדים ביחד סמינר בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל, ואחרי שלושה חודשים שבהם נפגשנו בעיקר לצורכי עבודה משותפת, היה נחמד סופסוף להיפגש כדי לחגוג. הסמסטר נגמר, הסמינר היה מוצלח מאוד, וכמו תמיד נחמד היה לעבור ביחד עם התלמידים והתלמידות את התהליך הזה שבסופו הם כותבים עבודה מחקרית מקורית משלהם.

      לצורך חגיגת הסיום בחרנו ב"אסיף", מסעדה שנפתחה לפני כמה חודשים ברחוב לילינבלום בתל אביב. האוכל וגם האווירה הרשמית קצת של המקום התאימו בדיוק לחגיגה הקטנה שלנו. נכונים להשתכר ברצינות, כיאה למעמד חגיגי זה, הזמנו בקבוק של קאווה רוזה. אל השולחן הגיעה סלסילת לחמים שכללה, בין היתר, לחמניות סלק קטנות וסגולות, יפות כמו פנינים.

      כל המנות שאכלנו היו מנות מוכרות אבל שונות במשהו: עמליה אכלה סלט ירקות, שהשם "סלט ירקות" פשוט מעליב את יצירת האומנות שצויירה בצלחתה, ואני – מרק ירקות שאפשר לומר עליו אותו הדבר. המשכנו בקרפצ'יו (עמליה) ולזניה ירקות (אני), וחלקנו קינוח נהדר שפעם היו קוראים לו קרמשניט או נפוליאון והיום "מיל פוי", ושחוץ מעוגת גבינה הוא הקינוח שאני הכי אוהב בעולם (מתכון לנפוליאון יופיע באחד הטורים הקרובים).

      אבל כוכב הערב היה בקבוק הקאווה שהוזנח מרוב התפעלות מהאוכל (ומהמלצר). כנראה שהיינו עייפים ורצוצים מדי, וקיבולת האלכוהול שלנו ירדה לה פלאים, כי אחרי הכוס השנייה שנינו כבר הרגשנו שמיצינו את מכסת הטיפה המרה שלנו לאותו ערב. כשגמרנו לאכול ולגנוח מרוב עונג, ואחרי ששילמנו, המלצר החמוד שאל אותנו אם אנחנו רוצים לקחת איתנו את שלושת-רבעי הבקבוק שנותר. אז לקחנו אותו.

      בלילה, בבית, שפכתי את תוכנו של הבקבוק לקערה גדולה, הוספתי עוד כל מיני דברים טובים, וגם כרעי עוף. למחרת בצהריים זה מה שיצא.

      חג אהבה שמח!

      עוף בשמפניה לשניים

      2 כרעי עוף (רגל וירך)
      מעט שמן קנולה לשימון תבנית האפייה

      למישרה:
      2 כפות דבש
      2 כפות רוטב סויה
      ½ כוס מיץ תפוזים
      1 כוס יין נתזים יבש (שמפניה, קאווה או יין נתזים אחר)
      2 כפות קטשופ
      4 שיני שום כתושות
      מלח (כדאי לטעום את המישרה לפני שמוסיפים מלח, כי רוטב הסויה מלוח מאוד)
      פלפל שחור

      הכנה:

      1. בערב שלפני הכנת העוף, מערבבים את כל חומרי המישרה בקערה גדולה דיה להכיל את העוף. מוסיפים את חלקי העוף, דואגים שיהיו מצופים לגמרי במשרה, מכסים, ומכניסים למקרר ללילה.

      2. בצהרי יום המחרת מחממים את התנור ל-180 מעלות.

      3. מעבירים את תכולת הקערה (עוף ומישרה) לתבנית אפייה עמוקה, מרופדת בנייר אלומיניום (לניקוי קל לאחר מכן). מכסים את התבנית בנייר אלומיניום, ומכניסים לתנור לשעה ורבע.

      4. מסירים את כיסוי האלומיניום ואופים עוד 10-15 דקות, עד שהעוף משחים.

      5. מגישים עם אורז לבן, ויוצקים מעל את הרוטב שנקווה בתבנית.

      6. אם נשארה כמות גדולה מאוד של רוטב, אפשר להסמיך אותו על ידי העברתו לסיר, והרתחתו על אש גבוהה במשך כמה דקות (מה שהשפים קוראים "צימצום").

      הערות וגיוונים

      1. אפשר להחליף את יין הנתזים ביין לבן יבש.

      2. דרך מוצלחת לבדוק אם העוף מוכן: עושים חתך קטן בפנים החיבור שבין הרגל והירך. אם הנוזל שניגר שקוף – העוף מוכן. אם הנוזל עכור – הוא צריך לבלות עוד בתנור.