לאחר שפרסם את הטוען לכתר ספר-הבישול-הכי- ספציפי-בעולם, "הכל מחזה עוף", הלך בני סיידא לכיוון השני ובחר להוציא ספר שהקונספט שלו מקושקש וחסר קונספט. למרות הכותרת ה-הו כה קונספטואלית, הרי שמדובר בעצם באוסף אקלקטי לחלוטין של מתכונים. "בוקר, צהריים, ערב" הוא ספר בישול שנותן אופציות לכל הארוחות האפשריות בוקר, צהריים, שעת תה, וארוחות ערב, כולל הכל מנות ראשונות, סלטים, עיקריות וקינוחים. אמנם סיידא מקפיד בכל הזדמנות שלא להגדיר את עצמו כשף, אך בכל זאת מדובר ב"ספר שף" לכל דבר ועניין. זה אולי הספר הכי אישי של בני סיידא והוא, מכל גוף עבודותיו נראה הכי פחות מוזמן ומאולץ.
אם ספר שמתמקד בנתח אחד ויחיד של עוף בסופו של דבר חוזר על עצמו ומשעמם, הרי שכאן יכול סיידא לתת את המתכונים האהובים עליו מכל (אני מעריכה) עשרות אלפי המתכונים שמתרוצצים אצלו בראש. כמו כל בשלן אחר שמוציא ספר מתכונים אישי, גם לסיידא יש את הפוזה שלו שנבנתה בעמל רב, לאורך שנים ועשרות ספרי בישול פופולאריים הפוזה הנגישה, הידידותית, הפמיליארית. סיידא, הוא המקבילה הקולינארית ללהקת היהודים הוא נבנה מהשטח, מאהדת הקהל, ולמרות התעלמות הידענים, הוא חביבן של עקרות הבית. מעריצות אותו נשים שמצהירות על עצמן שלמרות שאין להן גישה למטבח, הן אוהבות לבשל עם ספריו של סיידא. ולא בכדי המתכונים שלו תמיד בהירים וערוכים היטב ורשימת החומרים תמיד זמינה ופשוטה.
שלא כמו בשאר ספריו, דווקא בספר הזה יש גם כמה מתכונים מאתגרים ומסובכים מעט יותר אבל הרעיון הבסיסי של נגישות ויעילות נשמר גם בספר הזה. בעיני, הפרק של הבוקר הוא המעניין וגם המושקע ביותר, מבחינת העושר, המגוון והמקוריות. זאת נראית "סוגיית הליבה" של הספר. כאילו סיידא עבד על ספר לבוקר (רעיון מעולה, דרך אגב) ונתקע בלי מספיק חומרים, כך שהוספו לספר קצת בדוחק גם את שאר ארוחות היום. ובאמת הפרקים האחרים מעט מפוהקים בעיני ואפילו קצת ממוחזרים, עם גיוונים קלים שבקלים מספריו הקודמים.
מנות מתוחכמות
בספר של סיידא, כמו בספר של סיידא. כל מתכון הוא "מנצח", כל מנה היא "חגיגה של טעמים" והכל "מפתה", שלא לדבר על "שפתיים יישקו". הרטוריקה הפאקצית הזו, היא לטעמי, בדיוק מה שמרחיק את סיידא מהקאנון, ממי שמחזיק מעצמו קונסייה אמיתי, והופכת אותו לתשובה העממית. מי שמציב אותו תמיד בראש רשימת רבי המכר הן אלו שבאמת צריכות להפיק יום אחר יום ארוחת ערב למשפחתן, בלי התחכמויות ובלי בלגן. אלו עשויות להתאכזב קצת מהספר החדש. כאמור, המנות כאן קצת יותר מתוחכמות וחגיגיות מאשר בספריו האחרים של סיידא (קישוא כדורי ממולא גבינות על סלט שורשים למשל, זאת מנה ממש מטרחנת, וגם ארטישוק ממולא סלט בורגול על קציפת חצילים ויוגורט, אינה מנה פשוטה להפקה) אבל יש לצידן גם הרבה מתכונים פשוטים מאוד.
כל המתכונים, המגובים בתמונות היפות, הנקיות והענייניות של מטראי, נראים מעוררי תאבון ועושים חשק, גם אם רובם ככולם לא מקוריים במיוחד, כולם עדכניים, מאוזנים ובהחלט נראים, אם להשתמש בפראזה החביבה על עורכי הספר, "מפתים". תמצאו פה הרבה מתכונים ממש טריוויאליים, כמו סלט פירות עם יוגורט-דבש וגרנולה; או בייגלה עם גבינה, מקושקשת וסלמון מעושן, לצד מתכוני "פטנט" שאינם בישולים של ממש (כמו חומוס-שקשוקה, או סלט פירות עם סורבה קוקוס) אך גם פתרונות נחמדים לכל אירוע הדורש כניסה למטבח אירוח לבוקר, ארוחת ערב משפחתית או עם אורחים וכמות די נכבדת של קינוחים טעימים.
"בוקר, צהריים, ערב" מאת בני סיידא, צילום: פיליפ מטראי. מודן הוצאה לאור מחיר: 98 שקל
מדפדפת במהירות
למי מתאים: למעריצים (מעריצות) מושבעים (מושבעות) שרוצים במטבחם את מיטב מתכוני הבשלן המתמיד.
חדש תחת השמש: לא ממש.
נוחות עבודה: סיידא לא מבייש את הפירמה של עצמו: נוח בצורה יוצאת מן הכלל. חבל שמתכונים רבים לא מלווים בתמונות.
מתכונים מנצחים: מהמתוקים: עוגת שקדים בחושה עם אגסים מקורמלים עמוד 134. גם עוגה בחושה, גם שקדים וגם אגסים מבחינתי זה הטוב שבכל העולמות. פשוט, ומאוד טעים ומרשים.
מהאוכל האמיתי:נתחי בשר מוקפצים על חציל קלוי וטחינה ממש טעים. עמוד 75