קריאת ביאליק - שי ל(י)חג

יש לי בעיה קטנה עם ספרי המתנה- אינסטנט שיוצאים לקראת החגים בכלל ועם ספרי מתכונים לחג בפרט. עם כל הכבוד לסדר הפסח ולסעודת ראש-השנה, בסופו של דבר – בחגים רובנו די אוהבים ומצפים לאכול את המנות המסורתיות והאהובות. אותם המאכלים עליהם גדלנו, ואותם אנחנו נושאים הלאה, כמין גחלת קולינארית לדורות הבאים. מסורת זו מסורת ומתי אם לא בסדר פסח נתרפק על מרק עוף מסורתי בו צפים כדורים אווריריים ואפרפרים של קניידלעך? נכון, זו אולי לא המנה הכי מעודכנת בעולם וגם לא הכי אטרקטיבית למראה – אבל זה טעים. לזה ולחריימה אדומה, עתירת שומן וחריפה, בדיוק מתכוונים כשאומרים "מסורת".

בעיני וגם בעיני רבים הניחוח של החג טמון בדיוק במתכונים האלה מבית אמא. אין ספק, נחמד מאוד לגזור לקראת החג מתכונים מהעיתון, ולגוון את שולחן הסעודה עם איזה תוספת צבעונית או תבשיל חדש, אבל נדמה לי שבמבחן המציאות, בסיטואציה כזו שמלכתחילה מקדם הסטרס שלה גבוה במיוחד – הפקקים על כביש החוף, כל המשפחה נדחסת לשולחן אחד, הרבה אורחים, הרבה רעש, והרבה בלגן , הדבר האחרון שרובנו צריכים על הראש, אפילו אם אנחנו בשלנים נועזים ומארחים לתפארת – זה לנסות מתכונים חדשים. ואנו בוחרים באופן טבעי במוכר, באהוב ובידוע. לאחר שזה נאמר, אין גם טעם להיתמם – הרי מפעל המתנות לחג היה, הווה, וישאר מאבני היסוד של החגים היהודים בכלל והפסח בפרט, וספרי בישול הם הלחם והחמאה (או שמא יש לומר המצה והחמאה) של מתנות אלו, והספר החדש "חגים" של שי לי ליפא אנג'ל מבית "על השולחן", נמצא שם בדיוק כדי למלא צורך. ספר שכולו חג.

הספרים של על השולחן הם תמיד כיפים. הם נראים טוב, מוגשים יפה והלוק שלהם, תמיד אסתטי ומושך, מאוד מזוהה וכבר הפך מזמן לסטנדרט. מצד אחד זו מחמאה, אבל מנגד זה מתחיל לחזור על עצמו ולעייף קצת.

העיקר, תענוג לעבוד עם המתכונים של בית ההוצאה הזה. גם המתכונים של ליפא אנג'ל עצמה אהובים עלי. היא שייכת לדור חדש של בשלנים. כאלו שלוקחים מפה ומשם, מחוברים למסורת הקולינארית הביתית שלהם, אבל לא מפחדים להעיז ולתת פרשנות חדשה וגם יודעים מה זה לנהל משק בית עסוק עם סדר יום כאוטי ופעוטות בין הרגליים. לדבריה, מתכון חג מוצלח, הוא מתכון "מרשים, שובר שגרה, יפה למראה וטעים, כמובן". אכן, מי יגיד לא למתכון כזה? מה גם שליפא אנג'ל מקפידה מאוד להגיש מתכונים קלים שהכנתם אינה מורכבת כל עיקר, ואפילו שהם חגיגיים ומרשימים, לא סיפור להפיק אותם. אני לא יודעת כמה המתכונים בספר אכן "שוברי שגרה", אבל הם בהחלט חביבים מאוד ונוחים להכנה.

בלב ליבו של הספר נמצאים החגים המסורתיים ו"הכבדים"– ארוחת החג של ראש השנה; המתכונים החלביים של שבועות; וכמובן – הסיבה שלשמה התכנסנו כעת – ליל הסדר הממשמש ובא. דווקא הפרקים האלה קצת פחות מעניינים ויותר צפויים.מה שמדליק במיוחד ונותן לספר "חגים" את הטוויסט המתבקש, הם דווקא ההצעות לחגים היותר שובבים – משלוח מנות מושקע ומיוחד לפורים, סעודת פיקניק ללא נפנופים ביום העצמאות, מצעד מטוגנים שווים בחנוכה או מסיבת קוקטייל סתווית מתחת לסכך בחג הסוכות. נעשתה כאן עבודה אמיתית של מחשבה והתאמת המתכונים כולם לעונה, לחג, ולקלות ההכנה. אין פה כמעט שום מתכון שדורש בישול בשלבים או פינוי של יום שלם ביומן, כולם נשמעים טעימים מאוד, מקוריים פחות או יותר ואפילו די בריאים. ליפא אנג'ל מגישה רעיונות חדשים לצד פרשנות מרעננת ועדכנית למתכונים מסורתיים, כמו קציצות קרפיון בגזר מתוק-חריף במקום הגפילטע, או צ'ורוס ספרדיות במקום סתם סופגניות. ניכר בהחלט שנעשתה פה מחשבה רבה על כל מתכון לפני שהוחלט לכלול אותו בספר. המבחר פה אינו ענק, אבל הוא מקיף וקולע כמעט לכל טעם ובאמת, אין שום צורך להתעטף באצטלא של ארוחות חג כדי להכין מהספר אוכל טעים, גם סתם ככה ביום של חול.

למי מתאים: בבהלת הקניות לחג, אין ספק שהספר הזה הוא מתנה מושקעת (110 שקל) למארחים.

חדש תחת השמש: בין האוסובוקו הבלתי נמנע לקומפוט המתחייב, יש גם כמה רעיונות מרעננים.

נוחות עבודה: אין על "על השולחן". המתכונים מאורגנים היטב, נוחים מאוד לעבודה וכל המנות שניסיתי היו עם מינימום טרחה ומקסימום טעם. יופי.

מתכונים מומלצים: עוף בסיידר ובמרווה – ממש לא צריך לחכות לראש השנה – עשר דקות הכנה, אם לא פחות, והטעם נפלא. (עמוד 20), קוביות שוקולד לבן, קוקוס, פיסטוקים וחמוציות – שוס יפהפה . מתאים לפסח ומעולה באופן כללי. (עמוד 140)

"חגים" מאת שי לי ליפא אנג'ל, סדרת האירוח מבית "על השולחן". צילום: דניה ויינר, סגנון: דלית רוסו, עריכה: ז'אנה גור. 110 שקל

העוף יוצא מהתנור שחום, דביק ומתקתק, הכול בזכות מיץ התפוחים.

שמים את עלי המרווה מתחת לעור, ומרוויחים גם קישוט וגם עוף מבושם בארומה נהדרת.

5 דקות הכנה. שעה אפייה

חומרים ל-6 מנות:
6 ירכי עוף
16 עלי מרווה
2 כפות שמן זית
מלח גס ופלפל שחור גרוס
300 מ”ל (¼1 כוסות) סיידר תפוחים או
מיץ תפוחים

1. מחממים תנור ל-200 מעלות.

2. מניחים את ירכי העוף בתבנית מרופדת ברדיד אלומיניום. מכניסים שני עלי מרווה מתחת לעור של כל ירך, ואת שארית עלי המרווה מפזרים בתבנית. מורחים את העוף בשמן זית, זורים מלח ופלפל שחור בנדיבות ויוצקים סיידר.

3. אופים 30 דקות, הופכים וממשיכים לצלות עוד 30-20 דקות להשחמה מהצד השני.