שותה העיירה - מהדורה לחג

התחושה הכי שכיחה בסופו של כל ליל סדר היא עצם הפאנטום שתקועה בגרון ומתכננת מאחז בסגנון נוער הגבעות. ישנן שתי דרכים בהן אפשר לגרום לה להיעלם. הראשונה לקוחה מספר הטריקים של סוכנות הדוגמניות עלית; השניה היא שתיית דז'יסטיפים. דז'יסטיף הוא משקה המוגש בסוף הארוחה ועוזר לאוכל להתעכל - פותח את הצנרת כמו אנטי-פריז - כשעל הדרך הוא נותן גם סידורנצ'יק לראש. הדז'יסטיפים עשויים בדרך כלל מעשבים ולמרות טעמם המריר עד מוות בדרך כלל, מי שהתרגל אליהם לא יכול בלעדיהם. אי לכך, ערב דז'יסטיפים הוא אופציית הבילוי המתבקשת לאחרי הסדר, כשחבל להיתקע על משקה אחד - זו הזדמנות פז לבדוק את כולם ולהחליט מה הוא הדז'יסטיף שלכם.

הדז'סטיף הפופולארי ביותר בארץ הוא ייגרמייסטר הגרמני. טעמו המתוק (יש גם ייגר דבש, אבל זה כבר באמת חולני) הקנה לו קהל נקבי אדוק, וגם אפקטיביות הסטלה שלו לא הזיקה אצל הזכרים (אני מוכן להישבע שפעם ראיתי קבוצת ערסים שותים ייגמרייסטר עם רד-בול, ביקשתי שלוק ולא נרדמתי יומיים מכמויות הסוכר). את הייגר מגישים קפוא ועל אף שמדובר במשקה יחסית כבד - עשבים ואלכוהול - הוא בהחלט יעזור לכם להרגיש קלילים תוך זמן קצר יחסית.

אופציה פופלארית נוספת היא הבחרובקה, משקה צ'כי שתפס פופולאריות לפני ארבע שנים עם פרוץ הטרנד הצועני (לא שהצ'כים הם צוענים באופן כלשהו, אבל זה מה שהלך). גם לבחרובקה יש טעם עשיר, שלא לומר דומיננטי טילים, כתוצאה מהשרייה בצמחים, גם היא מוגשת בשוט קפוא והבונוס שלה הוא שהיא זולה מאוד, ונמכרת ב-25 שקלים לשוט.

אם אנחנו כבר במזרח אירופה, כדאי ללגום בערב הדז'יסטיפים הגדול גם מהאוניקום צבאק ההונגרי, מהמשקאות הכי מוזרים שתשתו בחייכם. הבקבוק העגול שלו, שמזכיר בקבוקים של קוניאק מעוטר בצלב ותופס תשומת לב, אבל זה טעם החזק והמר שלו - כמו ייגרמייסטר מחוזק - שנותר צרוב בזיכרון. הוא זול מהייגר ולמרות שמדובר בתגובת גוף אינדיבידואלית, יעיל ממנו בעזרה לעיכול.

נסיים עם משקה שהוא סטייה פרטית - פרנה בראנקה האיטלקי. בחיי שזה הנוזל הכי מר שהכנסתי לפה שלי אי פעם, אבל משהו בטעם הלא יאמן שלו הופך אותו למתבקש פעם אחר פעם. יותר משהוא עוזר לעיכול, הפרנה דופק את הראש כמו בנזונה אכזרי. אחרי ערב התייחדות איתו תקומו בבוקר ותרגישו שהמאחז בגרון בואך הקיבה נעלם. הוא פשוט עבר לראש.