השכנים של צ'יץ'

מאראבו נמצאת ברמת גן. מבחינתי זו בעיה. באופן עקרוני, אני לא חושבת שיש הצדקה לצאת מתל אביב כדי לאכול. אבל ביקורת מסעדות היא עבודה ובשביל עבודה אני גם מוכנה לנסוע לרמת גן. מתברר שכמוני יש לא מעט אנשים שעובדים ברמת גן. אני מקווה שהם מרוויחים מספיק כסף שם במגדלי השן של עורכי הדין וההייטק כדי לאכול במאראבו. העיצוב משגע, השירות מצוין, המחיר די יקר בשעות הערב, אבל בהנחה שהמנות בתפריט העסקי לא נופלות ברמה ומתומחרות כמקובל בצהריי היום הרמת גני – יש סיבה לבקר.

בהתחלה מוגשת לשולחן סלסלת לחמים מעולים ובהם לחם עגבניות ולחם אגוזים. לא יכולנו להפסיק לנשנש. הלחם הגיע עם מלח, פלפל וחמאה. גישה טהרנית, בלי יותר מדי קשקושים. ככה אני אוהבת.

פצחנו בבייבי קלמרי (54 ש') וברביולי שרימפס (48 ש'). הבייבי הוכן על הפלנצ'ה ולווה בקונפי לימון שטעמו היה מודגש מאוד וסלסות – כתומה וירוקה - שאחת מהן היתה מלוחה מדי לטעמי. הבייבי עצמו היה טרי וטוב. הרביולי הוכנו אל-דנטה והיו קשיחים קצת יותר מהצפוי. על הרביולי נח שרימפס נימוח ומלא טעם בתיבול מושלם מלווה זיתי קלמטה ופיסות קטנות של בשר חציל (אפשר היה להיות נדיבים יותר עם החציל המוצלח).

תפריט היינות של מאראבו ממשיך בגישה הקלאסית, נקי מקשקושים. יינות ישראליים מעולים ומבחר נאה וטוב של יינות מהעולם הישן. שתינו קברנה פרנק של יקב טוליפ בהמלצת המלצרית – הוא התגלה כיין עשיר ומענג שתאם להפליא את המנות העיקריות שלנו.

אני בחרתי את המנה העיקרית הקלה. פילה בקר (152 ש') שעליו הונחה פרוסת כבד, לצדו מח עצם והכל הונח על מצע של קרם ירקות שורש. הפילה היה עשוי בדיוק כמבוקש (מדיום) והכבד שהונח עליו נמס בפה בטעם מעודן. הגבר שמולי טרף בעונג את מח העצם. החיוך על פניו העיד שפצצת הכולסטרול הזו עשתה את שלה. אני אהבתי במיוחד את הפירה, שהזכיר מטעמים של סבתא אירופית. גם שעועית ירוקה שמו לי בצלחת – והיא ממש לא הרשימה.

הגבר הלך על לחי עגל (128 ש'). מנה שמצריכה בישול ממושך. ארבע וחצי שעות כמו כלום. לשף יש טריקים משלו כנראה, ואחד מהם קשור למקבץ התבלינים במנה הזו שהעלתה ניחוחות משגעים של כוכב אניס, קינמון, ולימון פרסי. לצד הלחי העדינה נחו ירקות שורש ובצד הגיעה צלחת קוסקוס שהוכן על ידי השף ("יש כאלה שקונים את זה מוכן. לא אני") וגרגירי חומוס. מערבבים הכל בצלחת ומקווים שיש לכם זמן לשינה עמוקה אחרי האוכל.

קינחנו בצלחת "טקסטורות של שוקולד" (48 ש')שהכילה עוגות עשירות וכבדות, גלידה קלילה, קרם עם פצפוצים מפתיעים. הגבר שפרק כל עול קלורי וכולסטרולי נראה שמח בחלקו. אני התמקדתי בתפוחים בקרמל וניל (46 ש'), שהגיעו על בסיס שקדים. קינוח מרענן וקליל. שתינו אספרסו קצר וחזק (10 ש').

על בטן מלאה, הדרך חזרה לתל אביב נראתה לי הרבה יותר קצרה פתאום. אולי זה בכל זאת לא כל כך רחוק?