פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משהו מושחת לשבת: חלה מתוקה

      דנה מלמד רצתה להכין לילדים ארוחת שבת חגיגית. לאט לאט הם התחילו לנשנש חלה מתוקה. כשהיא נגמרה, הם אפו לחם

      שישי עם הילדים הוא יום במטבח. אחרי שבוע של ארוחות מחופפות ונשנושים מול הטלוויזיה, יום שישי מוקדש לבישולים אמיתיים שאמורים להיות מוגשים לשולחן בצורה מסודרת. זאת בכל אופן התכנית, בכל שישי שני.

      כל היום אני תקועה במטבח. למה תקועה? כי זה לבשל תחת אש. אלה לא תנאים לעבודה. המטבח הקטנטן עמוס בשקיות מהשוק שלוקח שעות לסדר את תכולתן. הכיור עומד לקרוס מעומס הכלים המלוכלכים. רק להכין את המטבח לעבודה זה חצי יום.

      בתוך התוהו ובוהו הזה, נשמע ברקע הפזמון החוזר: "זה שלי, הוא חטף לי, משעמם לי, אמא אני רעבה, אמא אני רעב ונו מתי את מסיימת להיות במטבח?"(את הפזמון יש להשמיע רק בטונים מיבבים, בצעקות ובבכי. רצוי בשילוב בעיטות ובוקסים.)

      בשלב הזה אני לוקחת נשימה ועדיין מאמינה שהתכנית תצא לפועל. אולי ייתכנו עיכובים קלים וחלק מהמנות לא יצאו אבל עדיין, תהיה כאן ארוחת ליל שבת. את רעשי הרקע הטורדניים שמגיעים מכיוון חדר הילדים, ומתקרבים בריצה למטבח אני פותרת די מהר על ידי כדור הרגעה בדמות חלה טרייה עם חמאה וקצת מלח גס. כבר בביס הראשון הלחץ יורד. החבר'ה רגועים וכבר מאושפזים מול הטלוויזיה.
      זה נותן שקט של כמה דקות במהלכן הספקתי לשטוף שתי צלחות ופומפיה. "עוד!" פוקד עלי הצעיר "גם לי" צועקת הבכורה. "אבל אל תתמלאו בחלה. יש עוד מעט ארוחה" אני אומרת, למרות שכבר ברור לי שאת הארוחה הזו אני כבר אתרום לאחד השכנים.

      על הדרך, אני מורחת גם לעצמי אחת עבה עם חמאה ומלח גס, ועוד אחת עם חמאה וגבינת עיזים. ואז עוד אחת, עם לבנה ועגבניות מיובשות. כך הפכה החלה לארוחת צהרים, לארוחת ערב ולנשנוש בין הארוחות. בשבת בבוקר כבר לא נמצא פירור חלה וגם לא לחם בבית ולא נותר לי אלא להכין אחד לבד.

      לחם קשקבל וזעתר

      זה בעצם בצק של חלה עם תוספת של קשקבל ועלי זעתר טריים. אפשר לעצב לצורת לחם או לחמניות.

      המרכיבים:

      1 ק"ג קמח
      שקית שמרים טריים
      ½ כוס סוכר
      כף מלח
      150 גר' חמאה רכה
      150 גר' גבינת קשקבל מגוררת
      כוס עלי זעתר טריים
      ¾ 1 כוסות חלב פושר
      2 ביצים + חלמון


      1. בקערת לישה שמים קמח ומערבבים לתוכו את השמרית. מוסיפים מלח וסוכר ובוחשים. מוסיפים חמאה, קשקבל, זעתר ואת הביצים (+החלמון) ומערבלים במהירות בינונית.

      2. מוסיפים את הביצים וממשיכים לערבל כ 10 דקות, עד לקבלת בצק חלק.

      3. משמנים את הבצק בעזרת הידיים, מכסים בניילון נצמד ומתפיחים עד להכפלת הנפח (כשעתיים).

      4. יוצרים לחמניות או כיכרות לחם אובליות, מניחים בתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה.

      5. מתפיחים שוב כחצי שעה.

      6. מברישים בביצה ואופים בחום של 170 מעלות כחצי שעה.

      •מומלץ לפזר מעל הביצה קשקבל מגוררת / קצח / שומשום / זעתר

      עגבניות מיובשות

      100 גר' עגבניות מיובשות שטופות
      5 גבעולי טימין
      5 שיני שום פרוסות
      2 כפות חומץ בלסמי
      מלח גס

      1. שמים את העגבניות בסיר עם מים רותחים. (שיכסו את העגבניות). מוסיפים בלסמי ומבשלים על אש קטנה 10 דקות.

      2. מסננים את העגבניות ומסדרים בצנצנת שכבות של עגבניות, טימין, שום ומעט מלח גס.

      3. יוצקים לצנצנת שמן זית עד שהוא מכסה את כל התכולה.

      4. משאירים יממה מחוץ למקרר ואז מעבירים לקירור.