אנמי

עוד מסעדה נחשבת נופלת טרף לקולמוסה של המבקרת. אריזותיה המפוארות של אונמי לא הצליחו לחפות על האפרוריות המאכזבת של המנות

  • טייק אווי
  • אונמי
קליה מור

פשטידנה חוזרת מסקירת מערכות, אני חוזרת מסקירת חנויות. לי יש ארבע חולצות חדשות, לה יש סתם עוברית בשם פצפונת. אנחנו נפגשות אצלה, בדירה שגרתי בה פעם במשך שנתיים. שנתיים שלמות, ואף פעם לא ניסינו לבדוק את הגג. רק אחרי שעזבתי הוא התגלה במלוא הדרו. גדול, יפה, חולש על מרכז תל אביב. לעזאזל, איזה מסיבות הייתי יכולה להרים שם. אנחנו מחליטות לעלות אליו כדי לאכול. לשם כך מישהו צריך להכין אוכל, ומסעדת אונמי, שהחלה לא מזמן לשלוח את מזונה אל רחבי העיר, נבחרה למשימה.

אנחנו מתקשרות ומבקשות סלט טופו - קוביות טופו טריות על מצע רצועות כרוב ופלפלים ברוטב סויה ושמן שומשום (12 שקל), גיו לוסו יאקיניקו - פרוסות אנטרקוט מוקפצות עם שעועית ירוקה, שמפיניון ובצל ברוטב יאקיניקו בליווי אורז מטוגן (58 שקל), סאקה יאקי - שיפוד סלמון (16 שקל), טורי יאקי אודון - אטריות מקמח מלא עם עוף וירקות (48 שקל) וסושי הוסומאקי מסוג קמפיו טמאנו מאקי - דלעת ממותקת וחביתה יפנית (14 שקל לשש חתיכות).

במסעדה אומרים שיגיעו תוך שעה, אבל כבר אחרי חצי שעה דופק השליח בדלת ובידו ארגז לבן מעוטר, וזה משמח אותנו מאוד. אנחנו אורזות את כל מה שצריך - מפתחות, שתייה וילד בן כמעט שנתיים בשם יויו - ומטפסות במדרגות.

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה

על טוהרת הסושי

על הגג מצויה גם פינת אוכל: שולחן ארוך שסביבו כיסאות, ביניהם אפילו כיסא לתינוק, וגם סלון - ספה וכורסאות ושטיח ושולחן נמוך. בצד ניצבת בריכת שחייה קטנה מגומי, ונדנדת עץ זעירה תלויה לא רחוק. אנחנו פורשות את הקופסאות היוקרתיות למראה על השולחן ומתמקמות. מגג העירייה מנופף לנו לשלום הברווז. מתחילים.

שני ביסים מכל מנה מסגירים את האמת המרה - מדובר באכזבה. לא קולוסאלית ומרסקת לב, אבל אכזבה. סלט הטופו מכיל רק קוביות טופו זעירות. זהו. חתיכת הכרוב המיניאטורית שהתחבאה מתחתם לא ממש נחשבת. ובינינו, חתיכת טופו היא לא ממש משהו שיש בו טעם. שיפוד הסלמון בסדר, לא יותר. מנת האטריות נחמדה, אם כי די אנמית, ובעיקר קטנה מאוד. וגם ממנת האנטרקוט והשעועית לא בדיוק התעלפנו. גם הבשר וגם השעועית קשים מדי ולא מרגשים. תוספת האורז המטוגן דווקא מוצאת חן בעיני כולנו. המנה המוצלחת היא הסושי - מתקתק ומלא טעם. כנראה היינו צריכות ללכת על תפריט על טוהרת הסושי.

אחרי שאנחנו מכלות את המזון אנחנו מסבות אל הטרקלין המאולתר. שרועות על הספה אנחנו מתבוננות בשמש השוקעת מאחורי הבניינים. חסר רק יפני קטן שילך להכין לנו תה. אבל אז, ממש כשהכל נהיה ורוד ויפה, יויו מחליט שנמאס לו, ודואג להבהיר את זה בצרחות עזות. פשטידנה מנסה להסות אותו ולהסביר לו שכשהתקשורת נוכחת אסור לו להתנהג ככה, אבל לו לא אכפת, ואנחנו נאלצות לארוז את הקופסאות הריקות ולרדת למטה. מבט אחרון על תל אביב מלמעלה, מבט אחרון על הברווז החמוד. אני לא מאמינה שאף פעם לא חשבתי לבדוק את הגג.

אונמי. הארבעה 18 תל אביב. טל' למשלוחים: 5621172, 5620981 (דמי משלוח: 10 שקלים). פתוח: א'-ו' 12:00- 22:30, שבת 15:00- 22:30.

בקטנה

שירות: אדיב וסבלני

זמנים: עד שעה

אריזה: קופסאות אלגנטיות, רטבים במידה מספקת, צ'ופסטיקס ומגבונים לחים בעטיפה מקסימה

בעד: ההגשה

נגד: האוכל

תמורה לכסף: לא

שורה תחתונה: אל תסתכל בקופסת הקרטון, אלא במה שיש בה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully