התחיל יבש, נגמר בינוני: קייטרינג החתונה של "טעם וצבע"

זה התחיל כבר בשנה שעברה, עם עשרה קורבנות נוספים שהכניסו אותי לחובות. ביליתי את הקיץ בגני אירועים, אוכלת קינוחי פרווה במקום בנסיעת גורמה בחבל ארץ אירופאי קריר.

לתומי חשבתי שבקיץ הזה אהיה פטורה מחתונות, אבל אז הגיעה המציאות. נידונתי לעונת חתונות ארוכה ומייגעת, עם עשר חתונות בקנה (כרגע..) שתמשך עד נובמבר.

פתחתי את קופת החיסכון וגם את הבטן. והחלטתי, שעם כל הכבוד, כשהזוג הצעיר הולך לטעימות שלפני החתונה האוכל תמיד נראה אחרת. משופר. אם אתה בצד המתארח - צריך שמישהו יגיד לך את האמת בפנים.

הקיץ נפתח בחתונה של החברה הטובה מהתיכון. כזאת שמתובלת בהרבה 'שלום-שלום' ו"סיימתי עכשיו תואר באוניברסיטה" ו"מה את עושה" היום ועוד קצת "וואו, אנחנו ממש צריכות להפגש יותר".

הקייטרינג בחתונה היה " טעם וצבע". הוא הוקם לפני 11 שנה על ידי עמית קאופמן, מוטי בן אהרון ורון בן דורי, שלושה חברים שהכירו בפריז ומנהלים כיום את החברה. קאופמן, למד בקורדון בלו בפריז, עבד בכפות תמרים המיתולוגית ומכהן כיום כשף הראשי של הקייטרינג (הכשר). בממוצע הם מארחים 400 איש לאירוע במחירים של 260- 500 ש' לאדם.

כמו בכל בקבלת פנים טובה בערב נעים של אביב, הצלחתי לחטוף מהצלחות המסתובבות, שאחרי חצי כוס ערק כבר נראו לי קשות להשגה כמו צלחות פריסבי.הספקתי לנגוס בטטה קריספית על מקל עם רוטב חריף שלא בדיוק התאימה לנגיסה ועל הדרך טיפטפה על הדשא ולמזלי, לא על השמלה. על מגש מסתובב שהציע קוביית סלמון שהונחה על בליני ויתרתי, הוא נראה ישנוני, וחששתי להעיר אותו.

גודלן של מנות הדוכנים המפוזרות בקבלת הפנים לא השאירו מקום לספק: זוהי חתונה לבעלי קיבה מצומקת.טעמתי מכולם, לא היתה ברירה. נתחי פרגית בציפוי אטריות קדאיף שהוגשו על סלסת פלפלים מתוקים וחריפים היו הפתעה מתפוצצת בפה. לעומתו, ניוקי בשני צבעים של תפוחי אדמה ובטטה בשום ותבלינים היה סתמי, כבד ורווי שמן כמו השיר "יחד" בסוף חתונה. וכמובן, שאי אפשר ללא הקבבון המסורתי שהגיע קטנטן ויבשושי עם טחינה בינונית (וירוקה כמובן).

העיקריות עברו בהצלחה חלקית: נתח צלי גדול עשה קולות מבטיחים, כשדימם בצורה מעוררת השראה והחלטתי לגשת אליו. הוסכם פה אחד מסביב לשולחן שהצלי היה קשה, סיבי ובלתי אכיל בעליל.

קמתי לבחון את הדג. סלמון כמובן, רך ועסיסי שקלילותו התאימה לערב ארוך של מוסיקה טובה, וחבל שהוגש בלי הצתה מיוחדת ומעניינת. לידו הוגשו ירקות אנטיפסטי שפרט לעובדה שהיו רוויי שמן, היוו תוספת נעימה ופוטנציאלית.

על שולחן הסלטים הונחו כלי ענק חסרי טעם שהזכירו לי חדר אוכל קצינים בחיל אויר. דווקא הסלטים בתוכם הפתיעו. אהבתי את סלט הבטטה המתקתק וגם סלט עדשים שחורות עם בצל סגול ונבטים שעם עוד מעט מאמץ תיבולי היה מרקיע שחקים.
יאמר לזכות הקייטרינג, שלעמוד בתור אחרי הדודות לא היה צורך. כמות הדוכנים המפוזרים ברחבי האולם הספיקו לכמות האנשים ותחושת התור בבנק נחסכה מהקהל.

כשהגיע זמן הקינוח, הגוף זעק לשוקולד, רק שמיד נזכרתי שאנחנו באולם כשר וכנראה שנאלץ להסתפק בתחליפי חלב למיניהן, ככה זה בארץ הפרווה.

הקינוחים הפתיעו. הראשון היה אצבעות שוקולד קראנץ' שסיפקו את מנת השוקולד, בלי תחליף החלב. את השני לא הצלחתי לפענח בראש אבל כן בפה- מוס בשלושה טעמים וניל, קרמל ומשהו מתוק אחר במרקם מצוין, רק חבל שהיו מתוקים מדי ומוגשים בצורה הלא רצינית לחלוטין- בכוסות קטנות מפלסטיק.

הקינוח השלישי היה מרתק- ביס מאפה גבינה וניל מצוין ומתוק במידה העשוי כולו מפולי סויה העונים, שומו שמיים, לשם טופו. אם הייתי יודעת שזה טופו לפני כן, לא הייתי נוגעת. לפעמים עדיף לא לדעת הכל.

אסכם את החוויה כבינונית קולינרית, עם סיומת טובה מאוד בתחום קינוחי הפרווה וחבל שקייטרינג שנחשב בעגה החתונתית כמוצלח, היה בארוע הזה בינוני ולא יותר.

קייטרינג "טעם וצבע" . 6220365 04

בתפקיד הרבע עוף: סלמון שהרג משעמום גם את הצעירים והמקפצים

עומסי תנועה: מספיק עמדות אוכל שפתרו את בעיית התור

אל תוותרו על: קינוחי הפרווה (באופן מפתיע)

כיסוי לצ'ק: בסך הכל לא רע, בכוונתי לשוב לכאן.

וטיפ לסיום: השקיעו בצלחת, קחו טעימה קטנה מכל אחת מהמנות והתמידו בה. אחרת תמצאו את עצמכם בסוף הערב מול ערימת צלחות עמוסות שאריות במרכז השולחן.