פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לעשות או לקנות: עוגה מפוארת

      בשעה שאתם קוראים את המדור הזה, רוני מולה מתאוששת מהחתונה שלה, שהיתה מהממת במיוחד. מה לעשות כשמתחשקת עוגה מפוארת ואין בנמצא קרובת משפחה אופה

      פריסת עוגת קומות בחתונה היא עניין שבשיגרה אם אתם אמריקאים. אצלנו מסתפקים בשבירת כוס, ששום דבר מתוק לא יוצא ממנה. בחתונות ישראליות בקושי ורואים עוגות מצופות בצק סוכר, מעוטרות קישוטים ופסל חתן וכלה בראשן. בחתונות שלנו דווקא יש .

      בזמן שהטור הזה יתפרסם, אני בטח בדיוק אתיישב ליד שולחן האוכל במטבח הפרטי ואפרוס לעצמי פרוסת עוגת קומות שכזו. כל זה קורה שעות ספורות אחרי שבירת הכוס בחתונה שלי. אצלנו במשפחה דווקא קיימת מסורת מקסימה שכזו, הכנת עוגת קומות שמחכה בבית לחתן ולכלה כשהם חוזרים שיכורים וסחוטים בלילה.

      לצערכם לא בכל המשפחות יש גיסה שהיא אופה סבלנית ומוכשרת במיוחד. לכן חשבתי לעצמי מה הייתי עושה אם היה לי חשק לפנק מישהו בעוגת חתונה מושקעת.

      לעשות:

      כסף- חמאה: 10 ש', סוכר: 2 ש', ביצים: 10 ש', שוקולית: 3 ש', אבקת אפיה וסודה לשתיה: 20 אג', קמח: 2 ש', שמנת מתוקה: 7 ש', שוקולד מריר: 25 ש', בצק סוכר: 25 ש'. קישוטים נוספים: 20 ש'. סה"כ: בערך 100 ש'.

      זמן- ערבוב - 20 דק', אפיה - שעתיים, השקעה וסידור – שעתיים. סה"כ, כ- 5 שעות עם הרבה הפסקות.

      תוצאה- עוגת שוקולד ביתית, איכותית, ונטולת חומרים משמרים. היא אמנם לא מכוסה בצק סוכר, אבל בתכל'ס, אף אחד לא אוכל את השכבה הלבנה והסוכרתית הזו.

      אצלנו משתמשים במתכון של קרין גורן, ומכינים כמות כפולה: מחלקים אותה ל-3: תבנית בגודל 24, תבנית בגודל 20 ועוד רינג בגודל 10 ועורמים אחת על השניה בזמן האפיה. כשהעוגה צוננת ממיסים 240 גר' שוקולד מריר עם קרטון שמנת מתוקה עד להמסה. מצפים את העוגה ומקשטים בצורות בצק סוכר או סוכריות למיניהן.

      לקנות:

      כסף- החל מ- 2400 ש' ויכול לטפס גם עד 10,000 ש'.

      זמן- רצוי להזמין כחודשיים מראש.

      תוצאה- העובדה שצריך לחשוב על העוגה חודשיים מראש קצת מרתיעה אותי, אבל בסך הכל היא מהממת-אין ספק. ואפילו מביאים אותה עד אלייך.

      פסק דין:

      שלוש קומות של עוגה לבנה, מהממת ושווה עם פרחים וקישוטים לא משתווה בהשקעה לעוגה ביתית מלאה שוקולדים ושחומה, אבל לעומת זאת הטעם הביתי מנצח. לו הייתי רוטשילד, הייתי מזמינה עוגה קנויה ומושקעת, אבל באמת, להוציא על עוגה, (שבסופו של יום כמעט ואף אחד לא אוכל) כמה אלפי שקלים שכדאי היה לתעל אותם לטובת ירח הדבש, זה מיותר לחלוטין ורק מראה כמה תעשיית החתונות היא מכונת צרכנות משומנת להפליא.

      פסק דין: אולי אני לא בחורה טיפוסית, אבל משהו בלובן המדויק של העוגה המוכנה לא עושה לי את זה. אני הולכת על הביתי.