חבר טוב שאוהב לאכול הוא אחד הדברים החשובים ביותר שכדאי שיהיה לאדם בחייו. זה לא אומר שאתם חייבים לאהוב את אותם דברים אבל כדאי שתאהבו לדבר עליהם ולפעמים אפילו להתנצח על טעם וריח.
סאגת המרציפן החלה כשחברתי הטובה (זו שיודעת לאכול איתי טוב ואיתה אני מתנצחת) עברה לגור ברחוב הסמוך אליי והרגשתי צורך לפנק אותה במטעמים שהיא כל כך אוהבת: לחם שיפון טרי, שמן זית ומרציפן. בתור אחת שמכינה את רוב האוכל לבד ולא מתעצלת (בדרך כלל), הכנסתי את הלחם לתנור והתפניתי להכנת המרציפן (שעד אז לא ממש אהבתי). וכשמכינים-טועמים, זה חוק שכדאי לציית לו לפעמים. כך מצאתי את עצמי יום אחד בשש בבוקר מחכה ללחם שיאפה בתנור, מגלגלת מרציפן טרי ונוגסת בו בהנאה.
לא הרבה זמן אחר כך, חשקתי שוב במרציפן, שעד אז לא היה בכלל בלקסיקון שלי. היה יום קר וגשום, והמטבח שלי היה קר מדי מכדי לעמוד בו כמה דקות. ואני? רק רציתי לחטוף ביס מרציפן, ובאמת שבשביל חטיף מתוק, הייתי צריכה לחשוב פעמיים מה כדאי - לעשות או לקנות (כלומר, להוריד את הניילון השקוף מהאריזה ולתת ביס מהיר עם תה חם).
לעשות:
כסף- 200 גר' שקדים מולבנים: 15 ש', כוס סוכר: 1 ש', מיץ לימון: 0.5 ש', 2 טיפות מי ורדים: 0.1 ש', חצי כפית תמצית שקדים: 0.5 ש'. סה"כ: כ- 20 ש'.
זמן- בערך שעה, ועוד חצי שעה תקופת התקררות.
תוצאה- זה עבד. אבל המרקם היה מעט גרגרי מדי.
מתכון של דורעם גונט למרציפן:
חומרים לכ-30 יחידות:
200 גרם שקדים קלופים
1 כוס סוכר
3/4 כוסות מים
כף מיץ לימון
טיפה של מי ורדים
(אני מוסיפה גם חצי כפית תמצית שקדים)
הכנה:
1. טוחנים את השקדים לאבקה במעבד מזון (אפשר לקנות אבקת שקדים ולחסוך את השלב הראשון, אך אז יש לוודא שהשקדים הטחונים טריים).
2. מחממים בסיר את המים והסוכר עד שהסוכר נמס. מוסיפים לסירופ הסוכר את השקדים ומיץ הלימון ומערבבים היטב.
3. ממשיכים לבשל על אש קטנה תוך כדי ערבוב, כדי שהשקדים לא יישרפו, עד שהתערובת נפרדת מדפנות הסיר ומתקבל מעין בצק (כחצי שעה). מורידים מהאש, מוסיפים את מי פריחת ההדרים ונותנים למרציפן להתקרר. מגלגלים את המרציפן לנקניק דק וחותכים באלכסון ליצירת מעוינים. שומרים במקרר.
לקנות:
כסף- מרציפן גולמי של המרשלג: 12 ש' ל- 100 גר'.
זמן- ירידה למכולת (קשה מאוד כשצריך עכשיו משהו מתוק) - כלומר 5 דק'.
תוצאה- רק הארומה המשגעת של השקדים לא קיימת, אבל הטעם מאוד דומה. המרקם לעומת זאת- מושלם.
פסק דין:
יש משהו בנגישות של חטיפים וממתקים שחייבת להיות מהירה. אם הייתי רוצה עכשיו פסק זמן או כל חטיף שוקולדי אחר, לא הייתי מתחילה לטמפרר שוקולד. ולכן, כשרציתי לתת ביס קטן במרציפן, והתחלתי לחשוב על לטחון ולבשל את המרציפן, ועוד לחכות שיתקרר, יצא לי כל החשק.
פסק דין: חטיף חייב להיות זמין. לכן אחרוג ממנהגי ואומר לכם לקנות.