פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדרום תיפתח הטובה

      קפיצה לגופרה בבלגיה, עצירה למולים ויין בלוקסמבורג ומשם הי דרומה לפרובאנס. גל, דניאל והקרוון ממשיכים לנשנש אירופה

      יצאנו מהולנד דרומה והגענו לעיר הבלגית לייז', החננו את ביתינו על גדת הנהר ויצאנו לשיטוט קצר בעיר. כל שידענו על בלגיה הסתכם בבירה מתוקה, שוקולד ורשתות של פדופילים. אבל מסתבר שלא לשווא יצא למרחוק שמה של מולדת הגופרה – הוואפל הבלגי.

      ריחות משכרים הובילו אותנו ברחוב צדדי קטן מבולונז'רי עמוס לחמים, אל פטיסרי המפתה במאפים, קארנסרי מלא בשר טוב, פרומז'רי שיש בו יותר סוגי גבינות מכוכבי השמים וירקנים שופעי תצרוכת חקלאית. ומעל כולם ניצנצה לעינינו המקינטה, מכשיר פשוט אך הכרחי, שחיפשנו לשווא בגרמניה ובהולנד. עצרנו לנפוש רגע בבאר מקומי, וגילינו שהבירה זולה בחצי מבהולנד והעישון מותר בכל מקום.

      ללוקסמבורג הגענו בשעת ערב מוקדמת. עיר יפה מחורצת בנהר שאותו חוצים גשרי אבן אימתניים, על גדותיו התלולים אחוזות מפוארות, וברחובות כנסיות מקושטות מוארות באור יקרות ואנשים הלבושים כולם בחליפות ובבגדי מעצבים. בסופר מצאנו קילו מולים ב 5 יורו ויין לבן ביורו וכך הארוחה הראשונה שהתבשלה בביתינו היתה מולים ביין, חמאה ושום.

      המשכנו דרך מזרח צרפת, אך למרות היופי המרשים של יערות אורנים, כפרים קטנים מבתי אבן ויקבים בכל מקום, הקור דחף אותנו דרומה. יום וחצי נוספים של נסיעה הובילו לפרובאנס ושמש פלאית הכתה את עינינו בסנוורים.

      השוק של אביניון

      ואז הגענו אל אבניון (avignon). יש משהו מאוד מספק בלהסתובב במקומות ללא ידע מוקדם, ללא ידע היסטורי נרחב וללא מפה אפילו. כל שעליך לעשות הוא להמציא סיפור! וכך העיר אבניון על חומותיה העתיקות, צריחיה המזדקרים ומבצרה המט ליפול הוכרזו על ידי גל כעיר ימי ביניים טיפוסית -מה שהתגלה כדי נכון, בנוסף להיותה מקום מושבם של אפיפיורים מסוימים, ובעלת בית כנסת עתיק וכו', שמצטיינת באדריכלות פרובנסאלית-רומנטית טיפוסית.

      כמו בכל עיר מימי הביניים יש כאן שוק, ועוד איזה שוק! מה אין להם? גבינות מכל סוג, נקניקים שיקח זמן חיים שלם לטעום את כולם, תרנגולות, תרנגולות צהובות שאכלו רק תירס, עופיונים, עופיונים עטופים בבייקון, פסיונים, ברווזים, ארנבות וגם אויסטרים, קוקי סאן ז'אק, מולים, סרטנים, חלזונות, לנגוסטינים, שריפסים, תמנונים, קלאמרי והדברים האלה שאף פעם לא ראינו אז אין לנו מושג איך קוראים להם. מלבד זה יש גם פירות וירקות, אך בלטו בהעדרם הכוסברה והשמיר.

      בעודנו מסתובבים נפעמים מהשפע נתקלנו בדוכן. ובדוכן קסום זה עובד איש צעיר ואדיב, מולו מיטב פירות הים של השוק, וכל שיש לעשות הוא להצביע על בחירתכם ולשבת בשולחן פלסטיק קטן. תוך רגעים בודדים הוא מפצח ומסדר אותם במיומנות על צלחות פלסטיק ומפיות נייר ומגישם, נאים כביום היוולדם לצד כוסית קטנה של יין הבית והכל במחיר שהיה גורם למול ים פשיטת רגל ולגוצ'ה להעלם מהר יותר מהזמן שלוקח לשלוק אויסטר בודד. צלחת של ששה אויסטרים, ארבעה שרימפסים ושתי כוסות יין טוב עלתה 12 יורו.